הבדלים בין גרסאות בדף "משה שטיינשניידר"

מ
מ (הוספת קישור לGoogle Books)
מ (←‏תחומי מחקר והשקפת עולם: קישורים פנימיים)
==תחומי מחקר והשקפת עולם==
[[קובץ:Catalog Bodleiana.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קטלוג הספרים העבריים בספרייה הבודליאנית. שטיינשניידר הכין אותו במשך כשתים-עשרה שנים]]
שטיינשניידר מכונה במקורות רבים "אבי הביבליוגרפיה העברית". הוא פרסם מאמרים ומחקרים לרוב בתולדות הספר העברי והיהודי, בפרט ב[[ימי הביניים]]. פרסומיו ומחקריו הביבליוגרפיים והאחרים הניחו את התשתית לחקר מדעי היהדות במסגרת תנועת [[חכמת ישראל]]. הוא פרסם קטלוגים מפורטים, כולל ביוגרפיות של המחברים, של ספרי ה[[דפוס]] ב[[הספרייה הבודליאנית|ספרייה הבודליאנית]] ב[[אוניברסיטת אוקספורד]] ושל [[כתב יד (העתק)|כתבי היד]] העבריים בספריות בברלין, ב[[ספריית מדינת בוואריה]] ב[[מינכן]], ב[[המבורג]] וב[[ליידן]]. ערך אנציקלופדי על הספרות היהודית שכתב ל-Allgemeine Encyklopädie der Wissenschaften und Künste (האנציקלופדיה הכללית למדעים ולאמנויות) שיצאה לאור בברלין [[1844]]–[[1847]] יצא לאור גם כספר בפני עצמו ותורגם לאנגלית (Jewish Literature from the Eighth to the Eighteenth Century, לונדון, 1857) ולעברית ("ספרות ישראל", וילנה [[1899]], תרגם תלמידו [[צבי מאלטר|צבי (הנרי) מאלטר]], עם עדכונים של רמש"ש עצמו).
 
שטיינשניידר כתב למעלה מאלף וארבע מאות ספרים, מאמרים, קטלוגים, רשימות ביבליוגרפיות ומהדורות מדעיות של חיבורים קדומים, ובנוסף לכך ביקורות ספרים ומכתבים, שחלקם לא פורסמו. הוא כתב בגרמנית, איטלקית, צרפתית, לטינית ועברית (לרבות פרסומים ברבים מכתבי העת של ה[[משכילים]] העבריים במזרח אירופה). מ-[[1859]] עד [[1882]] ערך [[כתב עת]] בשם Hebräische Bibliographie, בעברית "המזכיר".