אל-בוראק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 10:
הקוראן מזכיר בפסוק אחד את אותו הלילה ([[סורה]] 17 פסוק 1), אולם המסורת המוסלמית מרחיבה ומספרת כי המלאך גבריאל ציווה על מוחמד לקום משנתו ולצאת אל "המסגד הקיצון". בתקופת [[צלאח א-דין]], שהיה מעוניין לחזק את מעמדה של ירושלים בעולם המוסלמי הוחל לטעון כי המדובר במסגד הבנוי על [[הר הבית]] ב[[ירושלים]], אולם זהו זיהוי מאוחר שאינו מן הקוראן.
 
מסורת מאוחרת קובעת כי [[הכותל המערבי]] הוא הקיר שאליו קשר מוחמד את אל-בוראק עם הגיעו למסגד הקיצון. נראה שמסורת זו מושפעת מהחשיבות שמייחסים [[יהדות|יהודים]] לכותל המערבי. המסורת הזו נעשתה מקובלת יותר ויותר בקרב ההוגים המוסלמים במהלך המאה ה-20 ככל שהסכסוך בין היהודים לערבים בירושלים גבר, בפרט מאז [[מאורעות תרפ"ט]] שהחלו בכותל המערבי, ומכונות לפיכך בערבית "מהפכת אל-בוראק". יש ערבים מוסלמים המכנים את הכותל המערבי "אל-בוראק" על שם אותה בהמה פלאית, וזה היה שמו הרשמי של האתר בתקופת השלטון ה[[ירדן|ירדני]] במזרח ירושלים. הכותל מכונה בשם זה בנוסח [[פרשת החלטת אונסק"ו בעניין הר הבית והכותל|החלטת אונסק"ו ב-2016]] שיזמו אחדות ממדינות ערב על מנת לגנות עבודות שתוכננו בכותל, ובעקבות ההתעלמות מהזיקה היהודית למקום הודיעה ממשלת ישראל על הפסקת שיתוף פעולה עם הארגון.
 
על פי מסורת זו ניתן לזהות זוג חורים בפינת הכותל, בין הכותל המערבי לבין הכותל הדרומי, אליו על פי האמונה נקשרה אל-בוראק.