צ'ארלס דרווין – הבדלי גרסאות

אביו של דרווין לא ראה בעין יפה את נטיותיו הסקרניות של בנו ושלח אותו ללמוד כמורה ב[[קרייסט קולג']] ב[[קיימברידג']]. ב[[התקופה הוויקטוריאנית|אנגליה הוויקטוריאנית]] ההצטרפות לכנסייה לאו דווקא נבעה מרגש דתי חם, אלא אפשרה הצטרפות למעמד הביניים, משכורת בטוחה ושפע זמן פנוי לנופש ולמחקר בחיק הטבע. מפני שלימודי ה[[תאולוגיה]] לא תפסו את מירב זמנו ועניינו בקיימברידג', העמיק דרווין את ידיעותיו ב[[בוטניקה]] ובגאולוגיה, קרא הרבה והחל באיסוף ובמיון קפדני של [[חרקים]] - ביטוי ראשוני לקפדנות ויראה מול הטבע, שכה יאפיינו את שנותיו הבאות.

 

 

אביו של דרווין התנגד להצעה העלולה להוציא שם רע למי שמתעתד להיות [[כומר]] קהילה כפרי, אך דודו של דרווין הצליח לשכנע את אביו שאין פסול במסע. כך עלה דרווין לסיפון הביגל בדצמבר 1831. במהלך המסע ביקרה הביגל באיי [[כף ורדה]], ב[[איי פוקלנד]], בחופי אמריקה הדרומית ([[ריו דה ז'ניירו]], [[בואנוס איירס]], [[ארץ האש]], [[ולפראיסו]], והאי [[צ'ילואה]]), ב[[איי גלאפגוס]], ב[[טהיטי]], ב[[ניו זילנד]], ב[[אוסטרליה]], ב[[טסמניה]], ב[[איי קוקוס]] ב[[האוקיינוס ההודי|אוקיינוס ההודי]], ב[[כף התקווה הטובה]], ב[[סנט הלנה]] ובאי [[אסנשן]]. כמו כן ערך מספר מסעות יבשתיים בדרום אמריקה, כאשר באחד מהם חצה את [[הרי האנדים]].