הבדלים בין גרסאות בדף "המשט לעזה (2010)"

מ
הגהה
מ (תיקון קישור)
מ (הגהה)
'''המשט לעזה''' היה משט [[אוניה|אוניות]] שיצא מ[[טורקיה]] ב[[מאי]] [[2010]] לכיוון [[רצועת עזה]]. על פי הצהרת מארגניו ומשתתפיו מטרת המשט הייתה הומניטרית: להעביר [[סיוע הומניטרי|ציוד הומניטרי]] לתושבי הרצועה, חרף [[הסגר על רצועת עזה]], שהוטל לאחר השתלטות ארגון ה[[טרור פלסטיני|טרור הפלסטיני]] [[חמאס]], במהלך ה[[עימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה]], ולעורר את דעת הקהל העולמית לנושא. לעומת זאת, עמדת [[ישראל]] הייתה כי מטרתו האמיתית של המשט היא תמיכה ב[[טרור]] החמאס באמצעות התגרות שנועדה לקעקע את זכותה של ישראל להילחם בטרור ובדרך זאת לסייע למאבקו, מאחר שהמצב ההומניטרי ברצועת עזה טוב, בין השאר, משום שניתן להעביר סיוע הומניטרי דרך [[מעבר גבול|מעברי הגבול]] היבשתיים עם ישראל ו[[מצרים]].
 
במשט השתתפו 6 אוניות שיצאו מחופי [[טורקיה]] ועליהן מאות נוסעים פרו-[[פלסטינים|פלסטיניים]], חברי ארגונים [[אסלאמיזם|אסלאמיים]], כגון [[IHH]] (שהיה ממארגני המשט), [[פוליטיקאי]]ם ומספר [[עיתונאי]]ם. לדברי [[דובר צה"ל]], השתתפו במשט גם 40 [[שכיר חרב|שכירי חרב]] שהצטרפו למשט במטרה ליצור עימות אלים.{{הערה|שם=שכירי חרב|1=[http://www.youtube.com/watch?v=16sANhzjcC0 סרטון המציג את הציוד] בערוץ ה-[[יוטיוב]] של דובר צה"ל; [http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/10/06/0201.htm תוקפי הלוחמים: שכירי חרב המשתייכים ל"אל-קאעידה"] באתר דובר צה"ל}}{{הערה|1=[http://www.terrorism-info.org.il/HebSite/html/search.asp?sid=9&pid=90&numResults=19&isSearch=yes&isT8=yes מידע נוסף אודות הכוונות האלימות של "הגרעין הקשה" של פעילי IHH במהלך הפלגת הספינה Mavi Marmara ואמצעי הלחימה שהיו ברשותם], 10 ביוני 2010 {{PDF}}}} ישראל סירבה לאפשר את פריקת האוניות בנמל [[עזה]], ובמקום זאת הציעה למארגני המשט להעביר את הציוד שבאוניות לידי ישראל, וממנה, לאחר בדיקה, לעזה על ידי אנשי ה[[או"ם]] ו[[הצלב האדום]].{{הערה|[http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/10/06/0602.htm רה"מ: חמאס מונע העברת הסיוע ההומינטארי לעזה], אתר דובר צה"ל], 6 ביוני 2010}} משתתפי המשט סירבו והמשיכו לשוט לכיוון הרצועה.
 
בעקבות זאת עלו לוחמי [[שייטת 13]] על הספינות, והשתלטו עליהן מחוץ ל[[מים טריטוריאליים|מים הטריטוריאליים]] של ישראל.{{הערה|[http://reshet.tv/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/News/Politics/Security/Article,44607.aspx דיווח בחדשות ערוץ 2] }} בחמש מהאוניות ההשתלטות נתקלה בהתנגדות פסיבית והיו בהן מעט נפגעים, אך במהלך ההשתלטות על האונייה הגדולה ביותר, "מאווי מרמרה" (מכונה בקצרה "מרמרה"), התרחש עימות אלים. חלק מהנוסעים תקפו את ה[[שירות בצה"ל|חיילים]] ב[[אלה (נשק)|אלות]], מוטות ברזל, [[סכין|סכינים]], ולטענת [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] גם [[רימון הלם|רימוני הלם]], [[בקבוק תבערה|בקבוקי תבערה]], וירי מ[[אקדח]]ים שנחטפו מהחיילים.{{הערה|שם=טירקל|{{ynet||ידיעה על דו"ח ועדת טירקל|4017608|23 בינואר 2011}}.}} נוסעים אף חטפו חלק מהחיילים. החיילים פתחו באש לעבר התוקפים, הרגו 9 מנוסעי האונייה ופצעו 20. 10 מחיילי צה"ל נפצעו, בהם שניים שנפצעו קשה. רוב ההרוגים והפצועים זוהו עם ארגון [[IHH]] או עם ארגונים אסלאמיים טורקיים.{{הערה|שם=מלמ2|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||כמעט כל ההרוגים בעימות האלים על גבי הספינה מאוי מרמרה זוהו בוודאות כחברים בארגונים טורקיים אסלאמיסטיים, רובם בעלי אופי קיצוני ואנטי מערבי|18086|20 ביוני 2010}}{{ש}}{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||מרבית הפצועים בעימות האלים על גבי ה"מרמרה" זוהו בוודאות כמשתייכים ל-IHH ולארגונים טורקיים, להערכתנו בעלי אופי אסלאמיסטי, המשתפים עמו פעולה|18077|6 ביולי 2010}}{{ש}}{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||על-פי מידע מצטבר מתועד היטב שבעה מתוך תשעת ההרוגים בעימות האלים על גבי ה"מאווי מרמרה" הודיעו לפני האירוע על שאיפתם להיות שהידים|18068|13 ביולי 2010}}}}
 
הפעולה תועדה על ידי [[אמצעי תקשורת|כלי תקשורת]] ישראליים וזרים שנכחו על ספינות המשט. למעט מקרים בודדים, כל החומרים שצולמו על ידי הפעילים על הספינות הוחרמו על ידי צה"ל ולא יצאו לציבור.{{הערה|[http://english.aljazeera.net/news/middleeast/2010/06/20106374525843674.html דיווח באלג'זירה]}} יחידת [[דובר צה"ל]] תיעדה אף היא את ההתרחשויות ופרסמה מספר [[סרט קצר|סרטוני וידאו]] ב[[עיתונות בישראל|עיתונות]] ובאתר [[יוטיוב]].{{הערה|1=ראו לדוגמה, [http://www.youtube.com/watch?v=0LulDJh4fWI סרטון המתעד תקיפת החיילים]}}
 
הציוד שהיה על הספינות נפרק מהאוניות ב[[נמל אשדוד]], אך כאשר צה"ל החל בהעברתו לרצועה סירב החמאס לקבלו.
ארגון [[IHH]] הטורקי חבר לתנועת [[Free Gaza]] ("שחררו את עזה") ופעילים פרו-פלסטיניים שונים בארגון המשט. אלו אספו מימון והכינו שש אוניות ועליהן ציוד ואספקה והצהירו כי ישוטו עמן לעזה.
 
ישראל הוציאה בעבר את ה-IHH אל מחוץ לחוק לאחר שנטען כי זה מעביר כספים לארגון החמאס.{{הערה|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||ארגון IHH הנוטל חלק מרכזי בארגון המשט לרצועת עזה: קרן סיוע הומניטרית טורקית בעלת אוריינטציה אסלאמית-קיצונית ואנטי מערבית|18108|27 במאי 2010}}}} במחקר אירופאי על הארגון נטען כי זה נחשד על ידי טורקיה בקשרים עם כוחות מוסלמים ב[[אפגניסטן]], ב[[צ'צ'ניה]] וב[[בוסניה (אזור)|בוסניה]], ובפשיטה על משרדיו ב[[איסטנבול]] נמצאו כלי נשק וחומרי חבלה.{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט|הארגון שעומד מאחורי המשט – מסייע לטרור|113/702|30 במאי 2010||}}}} [[משרד החוץ|משרד החוץ של ישראל]] האשים את הארגון גם בקשרים ל[[אל-קאעידה]] ו[[ג'יהאד עולמי|הג'יהאד העולמי]],{{הערה|1=טובה לזרוף ויעקב לפין, "[http://www.jpost.com/Israel/Article.aspx?id=176998 Barak: Flotilla organizers to blame]" באתר [[ג'רוזלם פוסט]], 31 במאי 2010}} וגם נציג [[האיחוד האירופי]] בארצות הברית למאבק במימון טרור, ז'אן לואי בורגייר, העיר על קשרים בין הארגון לאל-קאעידה ואף קבע כי מדובר בארגון טרור וחלק מרשת טרור עולמית.{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|"כבר ב-96' ידעתי שיוזמי המשט הטורקי הם טרוריסטים"|1.1212407|16 ביולי 2010}}}}
 
===מטרות המשט===
#להעביר [[סיוע הומניטרי|ציוד הומניטרי]] לתושבי הרצועה.
 
בנאום שנשא מנהיג ה-IHH, [[בולנט ילדרים]], כחודשיים לפני המשט הוא תיאר את הסכסוך בין ישראל לחמאס כחלק מ"מתקפה" בה נתונים איסלאמיםאסלאמים ברחבי העולם. הוא הציג את מטרת המשט בהסרת המצור מעל עזה ובבידודה של ישראל בעולם, והביא שלושה תרחישים אפשריים לגבי אופן התנהלות המשט. לדבריו, כל צורה בה תגיב ישראל תוביל להצלחת יעדי המשט. "ברגע שאנחנו מתניעים את המשט, אנחנו מנצחים".{{הערה|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||בנאום שנשא מנהיג IHH בולנט ילדרים, כחודשיים לפני המשט, הוא שטח בפני קהל תומכיו אידאולוגיה אסאלמית-רדיקלית בעלת אופי אנטי-מערבי ואנטי-ישראלי|18032|5 בספטמבר 2010}}}}
 
בהודעה שפרסם ראש [[מנהלת תיאום וקישור|מנהלת התיאום והקישור]] בעזה ב-26 במאי נאמר, כי זו פעולה פרובוקטיבית. עוד נאמר בהודעה כי קיימת אספקה קבועה של ציוד לרצועת עזה והתושבים שם נמצאים במצב הומניטרי טוב.{{הערה|שם=דובר1|1=[http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/10/05/2603.htm המשט פרובוקטיבי, אין בעיה הומניטארית בעזה"], אתר דובר צה"ל, 26 במאי 2010}}
 
כמה חודשים לאחר אירועי המשט אמר בולנט ילדרים כי ראשי המשט כלל לא תכננו להגיע לעזה או להתעמת עם כוחות צה"ל. לדבריו, המשט תוכנן להגיע לנמל [[אל עריש]] וממשלות ישראל וארצות הברית אף קיבלו הודעה על כך.{{הערה|1=תום שרון, [http://reshet.tv/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/News/Politics/Security/Article,54414.aspx מנהיג הטרור מהמרמרה בעזה - הסכין הוענקה לחמאס במתנה], [[חדשות 2]], 25 בדצמבר 2010}}
 
==המשט==
בלילה שבין [[30 במאי|30]] ל-[[31 במאי]] [[2010]] עם התקדמות המשט אל עבר נמל [[עזה]], בעודו ב[[מים בינלאומיים]] כ-190 ק"מ צפון מערבית לעזה,{{הערה|[http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/bamahana/2010/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F+21/0201.htm רוחות סערה], אתר דובר צה"ל}} [[צה"ל]] הוציא לפועל את "מבצע רוחות שמיים 7" להשתלטות על האוניות והבאתן לישראל.
 
כוחות [[חיל הים]] התקרבו אל אוניות המשט ופקדו עליהן לעצור ולא להפר את הסגר, ובמקום זאת לפנות ל[[נמל אשדוד]], שם הציוד ייפרק, ייבדק ויועבר לרצועת עזה דרך מעברי הגבול היבשתיים - תחת פיקוח אנשי המשט. ההצעה נענתה בשלילה ובקריאות גנאי מצד ספינות המשט.{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=qKOmLP4yHb4&NR=1 Israeli Navy Addresses a Ship in the Flotilla and Offers it to Dock in the Ashdod Port], בערוץ דובר צה"ל באתר [[יוטיוב]]}}
 
[[חיל הים]] הזהיר כי אם לא ייענו להוראות - כוחות חיל הים יאלצו להשתלט על הספינות. בתגובה [[הווידה עראף]], ממארגנות המשט, השיבה באריכות: "חיל הים הישראלי, זהו משט החירות. אנו שישה כלי שיט ממונעים המכילים נוסעים ומטען הומניטרי בלבד שיעדם רצועת עזה. אנו לא נושאים דבר שמהווה איום על כוחותיכם החמושים. לפיכך, אין הצדקה לכל שימוש בכוח מצדכם כלפינו. המצור על עזה הוא בלתי-חוקי תחת החוק הבינלאומי. יש לנו אישור מרשויות הנמל של עזה להיכנס. אנו חוזרים, איננו מהווים איום לכוחותיכם החמושים. אין הצדקה ל... [קטוע]... איום מצדכם כלפי אזרחים לא-חמושים." בהמשך נשמעו רעש ותשדורות אחרות, ולאחר זמן מה נשמעו קולות אשר לא הזדהו ואמרו: "שתקו, חזרו ל[[אושוויץ]]" ו"אנחנו עוזרים לערבים שהולכים נגד ארצות הברית, אל תשכחו את [[פיגועי 11 בספטמבר|11 בספטמבר]], חבר'ה."{{הערה|[http://www.youtube.com/user/idfnadesk#p/c/D367B77C57326D3E/15/9dE2StbDL_Q Unedited Radio Transmission Between Gaza Flotilla and Israeli Navy], ערוץ [[דובר צה"ל]] באתר [[יוטיוב]]; דברי התשובה של עראף החל ב-3:26, אזכור אושוויץ החל ב-2:05, אזכור פיגועי 11 בספטמבר ב-5:42}}{{הערה|{{וואלה!|יהושע בריינר|עם כוחות צה"ל בים|1681175|}}}} צה"ל טען כי מקור הקריאות הוא בספינות המשט. בעקבות הכחשות מצד משתתפי המשט וטענות לעריכת ההקלטה המקורית פרסם צה"ל את ההקלטה המלאה והלא ערוכה. למרות זאת, נשמעו עדיין טענות לזיוף.{{הערה|1=[http://www.maannews.net/eng/ViewDetails.aspx?ID=289874 Israel under fire for doctoring flotilla recordings], באתר [[סוכנות ידיעות|סוכנות הידיעות]] הפלסטינית מע'ן}}
 
בעקבות זאת יצאו לוחמי [[שייטת 13]] ומספר לוחמי יחידת "קורל" של [[משמר הגבול]] לאוניות במטרה להשתלט עליהן ולנתבן לכיוון נמל אשדוד.{{הערה|{{ynet|שמוליק חדד ואמנון מרנדה|מרמרה באשדוד: "מורידים את האנשים בזהירות"|3896952}}}}
 
===ההשתלטות על ה"מרמרה"===
ההשתלטות על 5 אוניות מתוך ה-6 שהשתתפו במשט בוצעה ללא אירועים מיוחדים, אך במהלך ההשתלטות על האונייה "מרמרה" - האונייה הגדולה במשט - התרחש עימות אלים, ובמסגרתו לדברי צה"ל נורתה גם אש חיה לעבר החיילים.{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=55165 "הם יורים עלינו מנשק חי!" - זעקו החיילים המופתעים] {{וידאו}}}}
 
על פי עדויות שפורסמו על ידי צה"ל, חלק מנוסעי האונייה "מרמרה" התכוננו והתארגנו מבעוד מועד להשתלטות הכוחות על הספינה ולעימות פיזי עם החיילים, הביאו עמם ציוד והכינו [[כלי נשק]] מאולתרים (כגון אלות, מוטות ובקבוקים שבורים) לתקוף בהם את החיילים.{{הערה|שם=שכירי חרב}}{{הערה|שם=מרמרה הכנות|1=[http://www.youtube.com/watch?v=HZlSSaPT_OU Flotilla Rioters Prepare Rods, Slingshots, Broken Bottles and Metal Objects to Attack IDF Soldiers] בערוץ [[דובר צה"ל]] באתר [[יוטיוב]]}}
 
ההשתלטות עצמה תועדה על ידי מצלמות באוניות ומסוקי צה"ל וכן על ידי העיתונאים ששהו על הסיפון. החיילים ירדו אל הספינה ב[[פאסט-רופ|חבל המשתלשל ממסוק]], וכבר עם ירידת החייל הראשון התנפלו עליו נוסעים והחלו להכותו. אותם נוסעים המשיכו לתקוף את החיילים, השליכו אחד מהם מה[[סיפון (אונייה)|סיפון]], ולקחו מכל הבא ליד כדי להכות בחיילים, ובכלל זה מוטות, [[שרשרת|שרשראות]] ומוטות מתכת, וכן נטלו נשק של ממש - כגון סכינים, [[רימון הלם]] ו[[בקבוק תבערה]].{{הערה|שם=תיעוד תקיפה במרמרה|1=[[דובר צה"ל]] העלה ל[http://www.youtube.com/user/idfnadesk#p/c/D367B77C57326D3E ערוץ ה-Youtubeהיוטיוב] שלו מספר סרטונים המתעדים זאת; ראו לדוגמה: [http://www.youtube.com/watch?v=gYjkLUcbJWo&NR=1 תיעוד השתלשלות החיילים הראשונים והשלכת החייל מהסיפון], [http://www.youtube.com/watch?v=bU12KW-XyZE תיעוד רימון ההלם ובקבוק התבערה]}}{{הערה|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||עדויות מפורטות של קציני וחיילי צה"ל, הנחשפות לראשונה ונתמכות על ידי תיעוד רב, ממחישות את אופיה ההתקפי והברוטאלי של לחימת פעילי ה-IHH ושותפיהם על גבי ה"מרמרה"|19076|23 בינואר 2011}}}}
 
על פי תיעוד העיתונאים שעל גבי סיפון המרמרה וכן תחקיר צה"ל לאחר התקרית, נוסעים פירקו חיילים מנשקם ומציודם האישי וחטפו אותם לבטן האונייה.{{הערה|שם=חטיפת החיילים|{{הארץ|סוכנויות הידיעות|צלם אל-ג'זירה העיר: הפעילים לכדו ארבעה חיילים|1.1559340|3 ביוני 2010}}{{ש}}{{הארץ|שירות "הארץ"|העיתון הנפוץ בטורקיה מציג תמונות של לוחמי שייטת חבולים ומדממים|1.1559336|6 ביוני 2010}}{{ש}}{{הארץ|עמוס הראל|תחקיר השייטת: שלושה לוחמים נחטפו בזמן הפשיטה לבטן האנייה|1.1205253|4 ביוני 2010}}}} על פי דובר צה"ל, נוסעים פתחו באש חיה על החיילים, ככל הנראה מכלי הנשק שלקחו מהחיילים, ופצעו את חלקם.{{הערה|[[רון בן-ישי]], [http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3896796,00.html A brutal ambush at sea], באתר [[ynet]],{{כ}} 30 במאי 2010}}{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=mFGuwUGaI9o Flotilla Passengers Fire Live Ammunition at IDF Soldiers], בערוץ [[דובר צה"ל]] באתר [[יוטיוב]]}} בדיווח ל[[ועדת החוץ והביטחון|וועדת החוץ והביטחון]]{{הערה|{{וואלה!|פנחס וולף|אשכנזי: "מתכוננים למשט אלים שייצא מלבנון"|1704373|6 ביולי 2010}}}} מסר ה[[רמטכ"ל]] [[גבי אשכנזי]] כי כאשר אחד מהחיילים הראשונים עלה על הסיפון ירה מישהו מהנוסעים בנשק שהיה עוד קודם לכן על הסיפון, והוא נפגע בבטנו. עוד אמר כי נמצאו על הספינה קליעים ותרמילים שאינם שייכים לכלי הנשק של צה"ל. מנגד, אחד ממארגני המשט טען כי הנשק אשר נלקח מהחיילים נזרק לים ולא נעשה בו שימוש.{{הערה|Donald Macintytre, "[http://www.independent.co.uk/news/world/middle-east/draped-in-palestinian-flags-turkeys-martyrs-of-the-flotilla-are-laid-to-rest-1991106.html Draped in Palestinian flags, Turkey's martyrs of the flotilla are laid to rest]". The Independent, June 4, 2010}} עם זאת, צה"ל לא הראה לציבור כל סוג של כלי נשק חמים, כאשר הציג לעיתונות את החפצים שנמצאו על האונייה. בדו"ח שהגישה וועדת טירקל נקבע כי אנשי ה-IHH השתמשו בנשק חם נגד חיילי צה"ל במהלך האירועים.{{הערה|שם=טירקל}}
 
כ-40 דקות לאחר ההשתלטות הראשונית על הספינה, קיבלו כוחות צה"ל אישור לפתוח באש חיה.{{הערה|שם=מלמ1|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (26 - 1 ביוני 2010)|18101}}}} העימות נמשך שעות ארוכות והסתיים לבסוף בהשתלטות לוחמי צה"ל על האונייה ומעצר הנוסעים. בעימות נהרגו 9 מנוסעי האונייה וכ-30 נפצעו. נוסע עשירי מת במאי [[2014 בישראל|2014]], לאחר שנמצא במצב תרדמת בעקבות פציעתו.{{הערה|{{ynet||4 שנים אחרי: הרוג עשירי מתקרית המרמרה|4523096|24 במאי 2014}}}} מקרב חיילי צה"ל היו 10 פצועים, מהם שניים במצב קשה. כל הפצועים פונו ב[[מסוק]]ים ל[[בית חולים|בתי חולים]] בישראל.{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט|תיעוד: כך הותקפו לוחמי השייטת בעת הפשיטה|114/335|31 במאי 2010|1|2}}}}{{הערה|[http://www.mfa.gov.il/MFA/Government/Communiques/2010/Israel_Navy_warns_flotilla_31-May-2010.htm IDF forces met with pre-planned violence when attempting to board flotilla], הודעת [[משרד החוץ]], 31 במאי 2010 {{אנגלית}}}}
 
===לאחר ההשתלטות על האוניות===
 
לאחר שצה"ל השלים את ההשתלטות על 6 אוניות המשט אלו כוונו אל עבר נמל אשדוד. צה"ל החל בפריקת המטען שנשאו האוניות ויועד לרצועה.
 
=== תגובות בישראל ===
==== הממשלה והכנסת ====
[[ראש ממשלת ישראל]], [[בנימין נתניהו]], שהיה ב[[קנדה]] והיה צפוי להיפגש עם [[ברק אובמה|אובמה]], קטע את נסיעתו כדי לשוב לישראל.{{הערה|{{הארץ|נטשה מוזגוביה, ברק רביד, (ארה"ב)|המשט לעזה {{!}} נשיא ארצות הברית, ברק אובמה: חשוב ללמוד את העובדות סביב האירועים הטראגיים|1.1559334|31 במאי 2010}}}} רה"מ אמר בנאום: "אם לא נעצור את הספינות נקבל נמל [[איראן|איראני]] בעזה, איום ממשי על [[תפיסת הביטחון של ישראל|ביטחון ישראל]] ואף על מדינות נוספות ב[[אירופה]]. לכן נאלצנו לבדוק כל ספינה המיועדת לעזה, כבמקרה הזה. כזכור, הצענו למארגני המשט לקחת את המטען ולהעביר אותו לתושבי הרצועה לאחר [[בידוק ביטחוני]] – אך הצעתנו נדחתה על הסף".{{הערה|1=דובר צה"ל, [http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/10/06/0302.htm משתתף המשט: רוצה להיות שאהיד]{{ש}}[http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=16036&cid=793 ראש הממשלה מר בנימין נתניהו: אם לא נעצור את הספינות, יקום נמל איראני בעזה]}} ב-3 ביוני, על רקע דרישה אמריקנית להרחבת מעבר הסחורות האזרחיות לרצועת עזה, אמר נתניהו שישקול להתיר השתתפות של גורמים בינלאומיים בפיקוח על הסגר הימי.{{הערה|{{הארץ|אלוף בן, ברק רביד, נטשה מוזגוביה|רה"מ בנימין נתניהו מוכן לבחון הקלות בסגר הימי על עזה|1.1205184|3 ביוני 2010}}}}
 
שר הביטחון [[אהוד ברק]] הביע צער על מות המפגינים, והטיל את האחריות כולה על מארגני המשט ובמיוחד לאלו שלדבריו "התכוונו לתקוף ואף להרוג את החיילים במבצע ההשתלטות". סגן שר החוץ של ישראל, [[דני אילון]], אמר כי אפשר שמאחורי המשט עמדה [[איראן]] המעוניינת להסיט את תשומת הלב העולמית ממנה.{{הערה|{{ערוץ7|[[שלמה פיוטרקובסקי (עיתונאי)|שלמה פיוטרקובסקי]]|איילון למנהיגים יהודים: המשט - מזימה אירנית|205083|1 ביוני 2010}}}} [[יו"ר האופוזיציה]] [[ציפי לבני]], ואיתה חברי כנסת נוספים מהאופוזיציה, תמכו בצה"ל ובהחלטת הממשלה לעצור את המשט. הם אף התגייסו למהלך ההסברה הישראלי.
==== ביקורת על ניהול המבצע ====
בנוסף לביקורת ברמה האסטרטגית, על עצם ההחלטה לעצור את המשט,{{הערה|{{הארץ|[[עמוס עוז]]|על גבולותיו של השימוש בכוח|1.1204844|2 ביוני 2010}}}} נשמעה בישראל ביקורת על הדרך שבה נוהל המבצע. עם מותחי הביקורת נמנו אישי ציבור ועיתונאים, דוגמת [[יחזקאל דרור]],{{הערה|{{הארץ|יחזקאל דרור|פרימיטיביות ועונשה|1.1204715|2 ביוני 2010}}}} [[אמנון רובינשטיין]], [[ראובן פדהצור]]{{הערה|{{הארץ|ראובן פדהצור|כישלון מכל זווית אפשרית|1.1204521|1 ביוני 2010}}}} ו[[גדי סוקניק]]. אחדים מנושאי הביקורת:
* על כך שהוא התבצע במים בינלאומיים ולא במים הטריטוריאליים של ישראל. על פי המשפטן [[אביעד הכהן]] מדינה רשאית להגן על עצמה רק בגבולות המים הטריטוריאליים שלה, במים הבינלאומיים מעמדה של ספינה היא כשל אי צף, והיא נהנית מחסינות כמעט בלתי מוגבלת. הנימוק היחיד שישראל יכולה להיעזר בו הוא "[[הגנה עצמית]]", בדומה לתפיסת אוניית [[קארין איי]], והוכחה כי אנשי הספינה סייעו ל[[חמאס]] להפעיל טרור כנגד ישראל, דבר שנטל ההוכחה בו לא פשוט.{{הערה|1=ישראל היום עמ' 23, אתגר משפטי לא פשוט, 1 ביוני 2010}} לעומתו המשפטן [[אלן דרשוביץ]] אמר שאף כי ספק אם ישראל נהגה נכון, בייחוד לנוכח הזמן הרב שהיה לה כדי להתכונן, צדקה ישראל כאשר עצרה את הספינות במים הבינלאומיים, אם המארגנים הודו בכך שכוונתם להיכנס לאזור החוף של עזה, ומדינות מערביות אחרות נקטו בעבר בצעדים דומים.{{הערה|1=אלן דרשוביץ, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/114/653.html?hp=1&loc=30&tmp=6624 תקרית המשט: שיפוט מהיר], אתרבאתר nrg}} גם המשפטנית פרופ' [[רות לפידות]] - מומחית בתחום המשפט הבינלאומי - הצדיקה את פעילותה של ישראל, ואמרה כי על פי [[אמנות האג|אמנת האג]] והמשפט הבינלאומי בזמן שיש סכסוך צבאי בין מדינות, מדינה יכולה לעצור ספינות שמסייעות לאויביה במים בינלאומיים.{{הערה|1=מקור ראשון, 11 ביוני 2010, שבת}} [[דני יתום]] העלה את החשש כי אם ההשתלטות הייתה מתרחשת קרוב לחוף, סירות דייגים עזתיות היו משייטות בין הספינות ומפריעות לה.
* על היעדר מודיעין כי בספינה יש פעילים רבים שנערכים להילחם באלימות ובעזרת סכינים, אלות, רוגטקות וכדומה, בחיילים. בהיעדר מודיעין, החיילים נפלו למלכודת שלא היו מוכנים לה, ולא נותרה להם ברירה אלא לירות אש חיה כדי להגן על עצמם.
* על ההערכות הצבאית והטקטיקות של ההשתלטות שהביאו למספר רב של נפגעים (מדוע לא השביתו את המנוע של הספינה הבעייתית במקום להשתלט עליה, או מדוע לא השתמשו בשוקר חשמלי, [[רימון גז|רימוני גז]] או בזרנוקים לפני ההשתלטות). על חלק משאלות אלו ענו נציגי כוחות הביטחון. כך למשל הם לא רצו להשבית את הספינה כדי שלא לגרום לאסון הומניטרי עליה, כיוון שגרירת ספינה בגודלה עשוי לארוך זמן רב תוך התדלדלות האספקה עליה. בתגובה לשאלה לגבי שימוש ברימוני גז, הציגו תמונות ממצלמות האבטחה של האנייה שבהם נראים פעילים מתכוננים לבואם של החיילים בין היתר בחבישת מסכות גז.{{הערה|שם=מרמרה הכנות}}
מרבית המדינות גינו את ישראל בשל הפעולה. נשיא צרפת, [[ניקולא סרקוזי]], אמר כי "דבר לא יוכל להצדיק את השימוש באלימות כזאת, שאותה אנו מגנים" ומספר ראשי מדינות ושרי חוץ אירופים קראו לחקירות מקיפות.{{הערה|{{הארץ|ברק רביד, סוכנויות הידיעות|המשט לעזה {{!}} ארצות הברית: מצטערים על אובדן החיים בפעולה|1.1559335|31 במאי 2010}}}}
 
[[ארצות הברית]] הגיבה באופן מאופק יותר. [[נשיא ארצות הברית]], [[ברק אובמה]], הביע צער על אובדן החיים ואמר כי ישנה "חשיבות בלמידת כל העובדות והנסיבות סביב האירועים הטראגיים של הבוקר". הסנטור הרפובליקני [[ג'ון מקיין]] הביע תמיכה בישראל וקישר בין המשט לעזה ליחס של ארצות הברית כלפי ישראל, לדבריו "זה צעד נוסף בשרשרת אירועים חסרי מזל שהחלו בדרישה של הנשיא אובמה להקפאת הבנייה ב[[ירושלים]] כתנאי מוקדם לשיחות שלום".{{הערה|1=[[בועז ביסמוט]], [http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODE/Israel/LandingPage/LandingPage.aspx?href=SVRELzIwMTAvMDYvMDQ.&pageno=NQ..&entity=QXIwMDUwMw..&view=ZW50aXR5 "חיילי צה"ל פעלו מהגנה עצמית"], באתר [[ישראל היום]]}}[[קובץ:ShipToGazaSupport2010-2.jpg|ממוזער|הפגנה ב[[סטוקהולם]] בעד הסרת ההסגר מעל עזה|ימין]]בעולם ה[[ערבי]] וה[[אסלאם|מוסלמי]] התגובות היו חריפות עוד יותר, כאשר טורקיה הובילה את הקו החריף ביותר. ב[[ירדן]] מחו רבים נגד התקרית. [[נור, מלכת ירדן|המלכה נור]], אלמנתו של המלך חוסיין, כתבה "הגיע הזמן שהישראלים יבחרו בין חיים במדינה פורעת חוק בינלאומי ופגיעה הומניטרית לבין התחייבות לעתיד של שלום" והמלכה הנוכחית, [[ראניה, מלכת ירדן|המלכה ראניה]] כתבה: "המומה מרצח האזרחים באניה השטה במים בינלאומיים... כל אניה המנסה לשבור את המצור הימי על עזה נושאת עמה תקווה לאזרחי עזה". [[מצרים]] זימנה את השגריר הישראלי לשיחת נזיפה, פתחה את [[מעבר רפיח]] בצדה, שהתקיים מאז 2007, ואיפשרה מעבר של ציוד הומניטרי ורפואי.{{הערה|{{הארץ|אבי יששכרוף, סוכנויות הידיעות|המשט לעזה {{!}} נשיא מצרים, חוסני מובארק, הורה לפתוח את מעבר רפיח עד להודעה חדשה|1.1204587|1 ביוני 2010}}}} [[ניקרגואה]] הודיעה על ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם ישראל, בשל פעולת צה"ל.{{הערה|1={{ynet||בגלל המשט: ניקרגואה מנתקת היחסים עם ישראל|3897763|2 ביוני 2010}}}} [[דרום אפריקה]] הודיעה על החזרת השגריר להתייעצות והצטרפה בכך ל[[אקוודור]] שעשתה מהלך דומה.{{הערה|1=[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=722907 בעקבות אירועי המשט: דרום אפריקה מחזירה את השגריר להתייעצות], אתרבאתר נענע10}} מספר ימים לאחר האירוע [[וייטנאם]] דחתה את ביקורו של [[שמעון פרס]] נשיא מדינת ישראל שם.{{הערה|1={{ynet||בגלל המשט: וייטנאם דחתה ביקור של הנשיא פרס|3899243|5 ביוני 2010}}}}
 
לאחר דיון לילי ארוך גינתה [[מועצת הביטחון של האו"ם]] את פעולותיה של ישראל נגד המשט לעזה ואת הרג האזרחים. היא קראה לקיים בעניין חקירה מידית, בלתי תלויה, אמינה ושקופה, ולשחרר באופן מיידי את האוניות והאזרחים שעצורים בישראל.{{הערה|1= [http://news.walla.co.il/?w=/2/1681359 האו"ם לישראל: שחררו מיד את האוניות והעצורים], באתר וואלה!, 1 ביוני 2010}} יומיים לאחר המשט החליטה המועצה לזכויות האדם של האו"ם לשלוח ועדה בינלאומית לחקירת האירועים.
 
מנגד, נשיא הסנאט ה[[צ'כיה|צ'כי]], ד"ר פז'מיסל סובוטקה, אמר כי "המשט היה פרובוקציה מתוכננת שנועדה לגרור את ישראל למלכודת", וכי "רבים בקהילה האירופית סבורים כמוני, אולם חוששים להביע עמדתם בגלוי".{{הערה|1=אריק בנדר, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/115/283.html?hp=1&loc=3&tmp=5291 תמיכה צ'כית: "המשט פרובוקציה מתוכננת"], באתר [[nrg מעריב]],{{כ}} 2 ביוני 2010}} גם [[סגן נשיא ארצות הברית]] [[ג'ו ביידן]] הצדיק לחלוטין את ישראל, ואמר כי "לישראל יש זכות לדעת מה נכנס לעזה".
ממשלת איטליה תמכה לחלוטין בתגובת ישראל ואף גינתה את המשט וטענה כי הוא מסייע לגורמי טרור שונים למלחמה בישראל ובכל העולם המתוקן.{{הערה|1=[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/115/760.html?hp=1&loc=4&tmp=4341 ביידן: "לישראל יש זכות לדעת מה נכנס לעזה"], באתר [[nrg מעריב]]}}
 
בכירי החמאס ובהם [[חאלד משעל]] הציגו את אירועי המשט כחלק מהמאבק בקיומה של מדינת ישראל הכולל את שלילת הלגיטימיות שלה בעיני העולם.{{הערה|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||בכירי חמאס, ובפרט ח'אלד משעל, חושפים בהתבטאויותיהם בערבית שאיפתם להשתמש באירועי המשט כנדבך חשוב במערכה להסרת הלגיטימיות מעל לקיומה של מדינת ישראל ולחיסולה, תוך מחויבות לג'האד|18071|11 ביולי 2010}}}}
בעקבות הריגת תשעה אזרחים טורקיים במהלך ההשתלטות על הספינות, נוצר המשבר הדיפלומטי החמור ביותר, מאז כינון ה'''[[יחסי ישראל-טורקיה|יחסים בין ישראל לטורקיה]]'''. [[טורקיה]], ממנה יצא המשט והמדינה שממנה היה מספר הנוסעים הרב ביותר, החזירה את [[שגריר]]ה מ[[תל אביב]] ל[[אנקרה]], בוטלו משחקי ידידות בין שתי המדינות,{{הערה|{{הארץ|סוכנויות הידיעות|המשט לעזה {{!}} ראש ממשלת טורקיה ארדואן: פעולת ישראל היא טרור מטעם מדינה|1.1559337|31 במאי 2010}}}} וברחובות עריה התקיימו הפגנות רבות.
 
צמרת ההנהגה הטורקית התבטאה באופן חריף ביותר כלפי ישראל, וניסתה במישור הבינלאומי ליזום שורת החלטות שיפגעו בישראל, הן בקריאה לכינוס מועצת הביטחון ונאט"ו, והן בכינוסה של המועצה לזכויות אדם של האו"ם וההחלטה להקים ועדת חקירה. שר החוץ של טורקיה כינה את פעולותיה של ישראל "רצח על ידי מדינה".{{הערה|1=[http://news.bbc.co.uk/2/hi/middle_east/10200351.stm UN members decry Israeli raid on Gaza aid flotilla], אתרבאתר BBC}} ארדואן הוביל את הטון כאשר הצהיר שישראל עשתה טעות היסטורית ואיים כי אם ישראל תמשיך בדרכה היא תאבד את הידידה הטובה ביותר שלה באזור. ברחוב הטורקי הורגשו גלי שנאה כלפי ישראל וישראלים.{{הערה|1=[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=722996 עיתונאי ישראלי בים של שנאה: הצצה לזעם בטורקיה], אתרבאתר נענע10 {{וידאו}}}} משפחות הדיפלומטים הישראליים הוברחו לישראל, ועל השגרירות הישראלית הושמה שמירה טורקית כבדה, כדי למנוע מהציבור לפגוע בשגריר שהסתגר בבניין.
 
נשיא טורקיה [[עבדאללה גול]] הצהיר כי "היחסים לעולם לא יהיו כבעבר". שר האנרגיה הטורקי טאנר יילדיז הודיע על השהיית פרויקטים של אנרגיה בין שתי המדינות, עד אשר היחסים בין שתי המדינות יחזרו להיות נורמליים.{{הערה|{{כלכליסט|שהם לוי|טורקיה מקפיאה את כל הפרוייקטים בתחום התשתיות והאנרגיה עם ישראל|3406775|3 ביוני 2010}}}}
 
בעקבות האירועים פרסם [[המטה ללוחמה בטרור]] [[אזהרת מסע]] לטורקיה בדרגה 4{{כ}}.{{הערה|1=[http://www.nsc.gov.il/NSCWeb/Templates/Country.aspx?countryId=79 אתר המלל]}} חברות התעופה צמצמו את מספר הטיסות בקווים ל[[אנטליה]] ו[[מרמריס]],{{הערה|1={{מסע אחר||בוטלו כל הטיסות ליעדי התיירות בטורקיה|4797}}}} וחברת [[אל על]] הקפיאה תוכנית להפעלת קו תעופה חדש ל[[איסטנבול]].{{הערה|1=ענת שיחור-אהרונסון, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/114/419.html?hp=16&loc=9&tmp=181 אם שטים לא טסים: אל על מקפיאה את הקו לאיסטנבול], אתרבאתר [[nrg מעריב]]}} חברות הספנות הישראליות הסיטו את מסלולן של אוניות נוסעים מנמלי טורקיה לנמלי [[קפריסין]] ו[[יוון]].{{הערה|שם=דהמרקר|דהמרקר, 1 ביוני 2010, עמוד 4}} התקבלו דיווחים על ביטול חופשות מתוכננות בטורקיה מצד ישראלים,{{הערה|שם=דהמרקר}} וכן היו ביטולי כרטיסי טיסה לטיסות שהיו מיועדות לעבור דרך טורקיה. אנשי עסקים ישראליים החליטו לעזוב את טורקיה עד יעבור זעם.{{הערה|1=אחיקם משה דוד, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/115/711.html הבריחה מטורקיה – גם אנשי עסקים עוזבים], באתר nrg מעריב,{{כ}} 3 ביוני 2010}}
העוינות לטורקיה התבטאה גם בהפגנות, כולל הפגנה בת כ-2000 איש מול שגרירות טורקיה בתל אביב בה נשרף [[דגל טורקיה]],{{הערה|{{nrg|יובל גורן|הפגנה מול שגרירות טורקיה: "כולנו צה"ל"|116/067|3 ביוני 2010|1|2}}}} ובהשחתת [[מצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבע|האנדרטה לחללי טורקיה במלחמת העולם הראשונה]] בבאר שבע.{{הערה|1=אורי בינדר, [http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/116/244.html?hp=1&loc=1&tmp=9251 הושחתה אנדרטה לזכר החייל הטורקי בבאר שבע], nrgבאתר מקומיnrg,{{כ}} 4 ביוני 2010}}
 
גם תחום ה[[אינטרנט]] הושפע מהמשבר. כאלף אתרים ישראליים נפרצו והושחתו, ובתגובה נפרצו והושחתו גם אתרי ממשל טורקיים.{{הערה|1=[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=gg20100603_45562 כ-1,000 אתרים ישראלים הותקפו; האקרים ישראלים הגיבו בפריצת אתרים של הממשל הטורקי], אתרבאתר דה-מרקר}}
 
ב-17 ביוני 2010 דווח בעיתונות כי ממשלת טורקיה הקפיאה את כל ההסכמים הביטחוניים עם ישראל. מדובר בעסקאות בשווי של למעלה מ-8 מיליארד דולר, ובהם רכישת 1,000 טנקי מרכבה, שדרוג עשרות רבות של מטוסי פנטום, ורכישת טילי אויר אויר, במקביל הזהירה טורקיה את ישראל מחרם מסחרי עליה{{הערה|1=[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=oc20100617_52133696&log=true טורקיה הקפיאה כל ההסכמים הביטחוניים עם ישראל - בשווי מיליארדי דולרים], אתרבאתר דה-מרקר}}
 
ב-2011 הודיעה ישראל, כי לא תתנצל בפני טורקיה על אירועי המשט,{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי|נתניהו לקלינטון: לא נתנצל בפני הטורקים|4110110|17.8.2011}}}} אך במרץ 2013, בעקבות שכנוע אישי של נשיא ארצות הברית [[ברק אובמה]] בביקורו בישראל, חזרה בה והתנצלה. ההתנצלות הובלטה באופן משמעותי בטורקיה, ותפסה כותרות באמצעי התקשורת השונים. בנוסף פורסמו מודעות ענק בשלטי חוצות, המבליטים את 'ניצחונו' של ארדואן על נתניהו.{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי|פיוס ישראלי-טורקי: נתניהו התנצל בפני ארדואן|4360001|22 במרץ 2013}}}}{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|שלטים באנקרה: "ישראל התנצלה, תודה ארדואן"|4360877|26 במרץ 2013}}}}
על פי גורמי משרד הביטחון שהופקדו על הפריקה המטען הועמס בחלקו שלא כהלכה על גבי הספינות, ועל כן חלקו נפגם ופריקתו נתקלה בסחבת.{{הערה|שם=ynet העברת ציוד}} צה"ל ניסה להעביר מספר פעמים חלק מהמטען דרך מעבר [[כרם שלום]],{{הערה|שם=nrg העברת ציוד}}{{הערה|שם=ynet העברת ציוד}} אך ארגון החמאס סירב לקבל את הציוד{{הערה|{{ynet|אמנון מרנדה|גורמי ביטחון: חמאס מונע את הכנסת הסיוע לעזה|3898121,00|[[2 ביוני]] 2010}}}} והתנה זאת בשיחרור כל עצורי המשט ובהכנסת הסיוע כולו.{{הערה|Harriet Sherwood, "[http://www.guardian.co.uk/world/2010/jun/03/hamas-flotilla-aid-israel Hamas refuses flotilla aid delivered by Israel]," The Guardian, June 3, 2010}} על אף שבאותה העת כבר הורו ואישרו את שחרור עצורי המשט,{{הערה|שם=בג"ץ}} התמיד חמאס בסירובו. הציוד ממתין אפוא במחנה [[צריפין]] עד אשר יסכים לקבלו.{{הערה|שם=ynet העברת ציוד}}
 
הספינות עצמן הועברו ל[[נמל חיפה]] ועגנו שם, עד ששוחררו לידי נציגים טורקים רשמים, ב-5 באוגוסט 2010.{{הערה|1={{ynet|אחיה ראב"ד|ביי-ביי מרמרה: הספינה הטורקית עוזבת את חיפה|3930720|5 באוגוסט 2010}}}}
 
זמן קצר אחרי המשט עלו תלונות של כמה ממשתתפי המשט כי נגנב מהם רכוש. הטענה העיקרית, עליה דיווח ב-19 ביוני העיתון הבריטי "[[גרדיאן]]", הייתה כי נעשה שימוש בכרטיסי אשראי ובטלפונים ניידים שהוחרמו מהם לאחר מעצרם.{{הערה|{{ynet||עצורי המשט: חיילים קנו בכרטיסי אשראי שהוחרמו|3907320|19 ביוני 2010}}}} הטענות הללו הובילו לתגובות אחדות במערכת הצבאית והפוליטית בישראל.{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג ואטילה שומפלבי|הביזה במשט: "אסור לומר שאלו עשבים שוטים"|3939520|19 באוגוסט 2010}}}} חוקרי [[מצ"ח]] קיבלו מידע מודיעיני לפיו נגנבו [[מחשב נייד|מחשבים ניידים]] מהספינה בעת עגינתה בנמל אשדוד. באוקטובר 2010 הורשע חייל על פי הודאתו בגניבה של מחשב נייד אחד, שתי עדשות מצלמה ומצפן, ונדון לחמישה חודשי מאסר בפועל.{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|הביזה מהמרמרה: צוער בקורס קצינים - למאסר|3971002|18 באוקטובר 2010}}}}
 
ב-[[2011]] הגישו עו"ד [[ניצנה דרשן-לייטנר]] וארגון [[שורת הדין (ארגון)|שורת הדין]] שבניהולה, תביעה ב[[ארצות הברית]], בשם ד"ר אלן באוור, יהודי - אמריקאי נפגע טרור, כנגד המאווי מרמרה ואחרים, שהשתתפו במשט. התביעה דורשת להשתמש בתקנה אמריקאית שהותקנה עוד ב-[[1794]] ולהחרים לטובת האוצר האמריקאי את כל 14 הספינות שהשתתפו במשט ואשר מימון ציודן נעשה בעזרת תרומות אמריקאיות.{{הערה|1={{nrg||תביעה בוושינגטון: המרמרה צויידה בארה"ב|622/506|15 בספטמבר 2014|1|2}}}}
 
==תחקירי האירוע==
 
===ועדת טירקל===
ביוני 2010 הקימה [[ממשלת ישראל]] [[ועדה ציבורית]] בראשות שופט ביהמ"ש העליון בדימוס [[יעקב טירקל]], לבדיקת אירועי המשט.{{הערה|1={{ישראל היום|שלמה צזנה|הבוקר: הממשלה תאשר את הקמת ועדת הבדיקה|6945|14 ביוני 2010}}}} בוועדה היו חברים גם פרופ' [[שבתאי רוזן]] (נפטר במהלך דיוני הוועדה ב-[[21 בספטמבר]] 2010), האלוף (מיל') [[עמוס חורב]], המשנים ל[[יועץ משפטי לממשלה]] עו"ד [[רז נזרי]] וד"ר [[רועי שיינדורף]], ושני משקיפים זרים - הלורד [[דייוויד טרימבל]], חתן [[פרס נובל לשלום]] מ[[צפון אירלנד]], ו[[קן ווטקין]], מי שהיה ה[[פרקליט צבאי ראשי|פרקליט הצבאי הראשי]] של [[קנדה]].{{הערה|{{ישראל היום|יורי ילון|ועדת טירקל מתחילה לעבוד|7131|28 ביוני 2010}}}} ביולי 2010 הרחיבה הממשלה את סמכויות הוועדה כך שתוכל לזמן כל עד שתחפוץ, והעדים יעידו בשבועה ואף צירפה שני חברים נוספים [[ראובן מרחב]], מנכ"ל [[משרד החוץ]] לשעבר, ו[[מיגל דויטש]] פרופסור ל[[משפטים]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]].
 
לאחר צירופם של שני החברים הנוספים הוגשה עתירה ל[[בג"ץ]] על ידי ארגוני נשים בדרישה למנות נשים לוועדת טירקל. העתירה התקבלה ובג"ץ הורה לממשלה לדון בצירוף אישה אחת לפחות לוועדה, ואף לשלם את [[הוצאות המשפט]] של העותרים.{{הערה|[http://elyon2.court.gov.il/files/10/600/056/M08/10056600.M08.htm בג"ץ 5660/10 עמותת איתך - משפטניות למען צדק ואחרים נ' ראש ממשלת ישראל ואחרים]}}
 
===ועדת האו"ם===
ביולי 2010 הכריז מזכ"ל האו"ם [[באן קי-מון]] על הקמת ועדה מטעם האו"ם לבדיקת אירועי המשט. בראשה עמד [[ראש ממשלת ניו זילנד]] לשעבר, [[ג'פרי פאלמר]], וסגנו היה נשיא קולומביה לשעבר, אלווארו אוריבה. נציג ישראל בוועדה היה [[יוסף צ'חנובר]], ונציג טורקיה הדיפלומט אוזדם סאנברק, בכיר במשרד החוץ במדינה.{{הערה|1={{ישראל היום|מתי טוכפלד ובועז ביסמוט|הנציג הישראלי: יוסף צ'חנובר|7659|8 באוגוסט 2010}}}}
 
בספטמבר 2011 פורסם דו"ח הוועדה, ובו נקבע שהמצור על רצועת עזה חוקי, אך ישראל הפעילה כוח מופרז, ולכן מומלץ שתביע חרטה בפני טורקיה ותשלם פיצויים למשפחות ההרוגים. הדו"ח ביקר את התנהלות טורקיה ופעילי ארגון IHH בפרשה.{{הערה|{{ynet||דו"ח המשט נחשף: "על ישראל לשלם פיצויים"|4116873|1 בספטמבר 2011}}}}
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Navy Soldiers Board the Seventh Flotilla Ship.jpg|ממוזער|לוחמי [[שייטת 13]] משתלטים על הספינה ''רייצ׳ל קורי,'' מאי 2010]]
 
ב-[[5 במאי]] 2010 ביקשה ספינה הקרויה על שמה של [[רייצ'ל קורי]],{{הערה|1=[http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?FID=678&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=24293, חוצפה ימית לזכרה של רחל קורי] }} להגיע לעזה. הספינה, אשר יצאה מ[[אירלנד]] והייתה אמורה להשתתף במשט זה, בהובלתה של המרמרה, התעכבה בשל בעיות טכניות, ויצאה מספר ימים לאחר מכן. בטרם הגיעה הספינה, הודיעו נוסעי הספינה שאין ברצונם להתנגד או לפעול בכוח{{הערה|1={{ynet|אביאל מגנזי|רייצ'ל קורי בין קפריסין ללוב: "בדקנו שאין נשק"|3898216|3 ביוני 2010}}}} וכי הם מוכנים להגעת פקחים מטעם ה[[או"ם]] לסיפון הספינה כדי לוודא שכל מטענה מכיל סיוע ואספקה אזרחיים.{{הערה|1=[http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-3899178_184,00.html פעילים על "רייצ'ל קורי": מוכנים לפיקוח של האו"ם על המטען]}} שלוש ספינות של חיל הים הישראלי יירטו את הספינה,{{הערה|1=[http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-3899180_184,00.html פעילה על "רייצ'ל קורי": 3 ספינות של חיל הים עוקבות אחרינו]}} ולבסוף, השתלט צה"ל על הספינה ללא שימוש בכוח או באש.{{הערה|1={{ynet|אמנון מרנדה ורוני סופר|בלי התנגדות: צה"ל השתלט על "רייצ'ל קורי"|3899247|5 ביוני 2010}}}} לאחר הורדת הנוסעים, הובאה הספינה ל[[נמל חיפה]] וביולי 2012 הוטבעה במימי [[הים התיכון]].
 
ב-11 ביולי יצאה ספינה "אל-אמל" מ[[לוב]] לעבר חופי עזה, חיל הים הישראלי לא איפשר להם להגיע לחופי עזה, ולבסוף עגנה בנמל [[אל עריש]] ב-14 ביולי.{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|המשט הלובי: הספינה עגנה במצרים|132/664|14 ביולי 2010|1|2}}}}
לאחר אירועי המשט הצהירו מדינות וארגונים שונים כי ישלחו ספינות נוספות.{{הערה|{{ערוץ7|[[חגי הוברמן]]|"משט נוסף לעזה בתוך מספר שבועות"|205089|1 ביוני 2010}}}}{{הערה|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||מדינות וארגונים אסלאמיים, ערביים ובינלאומיים מצהירים כי צפויים משטים נוספים של ספינות סיוע לרצועת עזה|18096|9 ביוני 2010}}}} ממשלת ישראל הודיעה כי גם ספינות הסיוע הבאות לעזה ייעצרו.{{הערה|{{ישראל היום|שלמה צזנה|"גם הספינה הבאה תיעצר"|6789|2 ביוני 2010}}}}
 
באפריל [[2011]], פורסם לראשונה כי ארגון ה-[[IHH]] מתכנן [[המשט לעזה (2011)|משט נוסף לעזה]], בהיקף נרחב. בתגובה לבקשת ישראל, הודיעה טורקיה בתחילה שלא תמנע את יציאת המשט מנמליה, והוא היה אמור לצאת בסביבות [[20 ביוני]], בהרכב של כ-15 ספינות ו-1,500 פעילים. פתיחת מעבר הגבול היבשתי ב[[רפיח]] על ידי [[מצרים]] לא הביאה לשינוי החלטת המארגנים. בד בבד, האריך מזכ"ל [[האו"ם]] [[באן קי מון]] את מועד הגשת חוות הדעת של ועדת החקירה הבינלאומית ("ועדת פאלמר") לבדיקת אירועי משט 2010.{{הערה|1=[http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=11448 ה־IHH משוכנע: "הפעם נלך עד הסוף"]}} ביוני 2011 הודיע ה-IHH כי "מאווי מרמרה" לא תשתתף במשט המתוכנן עקב תקלה טכנית.{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|ה-IHH הודיע: המרמרה לא תשוט לרצועת עזה|251/286|17 ביוני 2011|1|2}}}} מדינות רבות הביעו את התנגדותן לקיום המשט, בהן [[ארצות הברית]], [[צרפת]], [[בריטניה]], [[טורקיה]], [[קנדה]], [[הקוורטט]], וכן מזכ"ל האו"ם. גורמים רשמיים ב[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]] ביקשו ממדינות העולם לתמוך במשט והצהירו כי המשך הסגר הימי על רצועת עזה הוא [[עבירה|פשע]].{{הערה|1={{cite web|author=Posted: Jul 3, 2011 12:00 PM ET|url=http://www.cbc.ca/news/world/story/2011/07/03/gaza-flotilla.html |title=Defiant Gaza-bound boats prepare to set sail - World- CBC News |publisher=Cbc.ca |date= |accessdate=2011-07-05}}}} מסיבות שאינן ברורות, נגרמו תקלות טכניות שונות לספינות שהיו אמורות להשתתף במשט ולצאת מנמלי [[יוון]]. כמו כן, יוון הודיעה על איסור הפלגה מנמליה לרצועת עזה, והמשט הגדול לא יצא לפועל, כאשר ספינה אחת שהצליחה לצאת נעצרה בלב ים על ידי כוחות הביטחון של יוון, הוחזרה לנמל המוצא,{{הערה|1=[http://www.bloomberg.com/news/2011-07-10/deepening-israel-greece-ties-keeps-gaza-bound-flotilla-anchored.html Israel-Greece Ties Keeps Flotilla Anchored - Bloomberg]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} ואילו הספינה היחידה שנותרה מהמשט המקורי, "דיניטה-כראמה" הצרפתית, נעצרה ביולי 2011 על ידי [[חיל הים]] והובלה לנמל [[אשדוד]], ובחיפוש שנערך לא נמצא עליה ציוד הומניטרי או נשק.{{הערה|1=איציק וולף, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-273195-00.html סיכול סופי של המשט לעזה], News1, אתר מחלקה ראשונה, 19.7. ביולי 2011}}
 
בתחילת [[נובמבר]] [[2011]] יצאו מחופי [[טורקיה]] שתי ספינות קטנות ועליהן 27 אנשים ממדינות שונות, בהן [[אירלנד]], [[קנדה]] ו[[ספרד]]. הספינות נעצרו על ידי חיל הים והובאו לנמל אשדוד ללא אירועים אלימים.
==תוצאות המשט ופעולת ההשתלטות עליו==
{{להשלים|נושא=ישראל}}
בעקבות הפרשה והלחץ הבינלאומי על ישראל זו הקלה באופן משמעותי על מעבר הסחורות לרצועת עזה, אם כי המצור הימי נותר בעינו. רשימת הסחורות שאסורות בכניסה לרצועה צומצמה ונאסרו רק נשק, אמצעי לחימה או חומרים שהוגדרו "תומכי לחימה ופריטים בעייתיים דו־שימושיים", אשר עלולים לשמש בהכנת אמצעי לחימה. עם זאת, התקנות המגבילות כניסת אזרחים לרצועה נותרו בעינן.{{הערה|1=שלמה צזנה, "[http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=7043 סחורות כן, אזרחים לא]", באתר ישראל היום, 21 ביוני 2010}} הנהלים החדשים נכתבו ע"פעל פי עקרונות [[הסדר ואסנר]] למניעת סחר במוצרים היכולים לשמש כנשק.{{מקור}}
 
בעקבות אירועי המשט הוציאה [[גרמניה]] את ארגון ה-[[IHH]] מחוץ לחוק.{{הערה|{{גלובס|יעל גרונטמן|בעקבות המשט: גרמניה הוציאה מחוץ לחוק את ה-IHH הטורקי|1000573671|12 ביולי 2010}}}} כן פורסם כי גם ארצות הברית שוקלת להכריז כי ה-IHH הוא [[ארגון טרור]].{{הערה|{{nrg||ארצות הברית שוקלת להכריז על ה-IHH ארגון טרור|133/147|15 ביולי 2010|1|2}}}}
 
טורקיה דרשה מישראל שתתנצל על הרג אזרחיה במשט, ולאחר שדרישתה לא נענתה הודיעה על הורדת רמת היחסים הדיפלומטיים עם ישראל לדרג של מזכיר שני, גירשה את שגריר ישראל, ואיימה בנקיטת צעדים נוספים.{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|טורקיה: נגביר פעילותנו בים התיכון ונפעל נגד הבריונות הישראלית|1.1559214|3 בספטמבר 2011}}}} הלחץ הטורקי גרם להשעיית שיתוף הפעולה בין ישראל לברית [[נאטו]] למשך למעלה מחמש שנים. האיום הטורקי הוסר רק בשנת 2016 וישראל החלה להשתתף בפעילות בפרופיל נמוך.{{הערה|1=ברק רביד, [http://www.themarker.com/hrtz/1.2933738?utm_source=outbrain&utm_medium=cpc&utm_content=TMcoil&utm_campaign=desktopmonthlypromoted טורקיה הסירה את הוטו וישראל תוכל להדק את קשריה עם נאט"ו], באתר דה מרקר, 5 במאי 2016.}} במאי 2012 הוגשו בטורקיה [[כתב אישום|כתבי אישום]], ובהם תביעה לגזור תשעה מאסרי עולם, נגד ארבעה קצינים ישראלים, עקב מעורבותם בהשתלטות על המרמרה. הקצינים, לפי תפקידיהם בעת ההשתלטות: ה[[רמטכ"ל]] [[גבי אשכנזי]], [[ראש אמ"ן]] [[עמוס ידלין]], [[מפקד חיל הים]] [[אלי מרום]] וראש [[להק המודיעין]] [[אבישי לוי]].{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|כתבי אישום בטורקיה נגד אשכנזי ובכירים בצה"ל: התביעה דורשת 9 מאסרי עולם|1.1717718|28 במאי 2012}}}}
 
ב-[[22 במרץ]] [[2013]], בסיומו של [[ביקורי נשיאי ארצות הברית בישראל#ביקור ברק אובמה|ביקור]] [[ברק אובמה]] בישראל, שוחחו ראשי הממשלה [[בנימין נתניהו|נתניהו]] ו[[רג'פ טאיפ ארדואן]] טלפונית.{{הערה|שם=התנצלות טמקא|{{Ynetynet||פיוס ישראלי-טורקי: נתניהו התנצל בפני ארדואן|4360001|22 במרץ 2013}}}} נתניהו הבהיר שהתוצאות הטרגיות של המשט לא היו מכוונות, הביע צער על פגיעה ואובדן חיי אדם, התנצל בפני העם הטורקי על כל טעות שיכלה להוביל לאובדן חיי אדם, והסכים להשלים את ההסכם על פיצויים.{{הערה|שם=התנצלות הודעה|[https://www.facebook.com/Netanyahu/posts/10151331313987076 הודעה] בדף הפייסבוק הרשמי של נתניהו}} בעקבות כך הם הסכימו על ביטול ההליכים המשפטיים שטורקיה פתחה כנגד חיילי צה"ל החזרת השגרירים, נירמול היחסים, ושיתוף פעולה בשיפור המצב ההומניטארי בשטחים הפלסטינים.
 
== ראו גם ==
* נטעאל בנדל, [http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/2011/01/2601.htm רופא חיל הים סא"ל א': "הלוחמים עשו את כל המאמצים על מנת לטפל ולהציל את חייהם של הפורעים הפצועים"], באתר [[דובר צה"ל]], 2011
* {{וואלה!|אמיר בוחבוט|בעקבות ההתנצלות: בשייטת זועמים - "לא הרגנו חפים מפשע"|2627662|23 במרץ 2013}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=Hv9wt5RWaZg כתבת התוכנית "פנורמה" של ה-BBC על המשט-חלק ראשון],[https://www.youtube.com/watch?v=10y5fK1cJmA חלק שני] (באנגלית{{שפת קישור|שפה=אנגלית, עם תרגום לעברית)}}
* [[ראובן פדהצור]], [http://www.julinudelmann.com/BRPortal/br/P102.jsp?arc=68901 כישלון מכל זווית אפשרית] באתר של יורי נודלמן, 1 יוני 2010.
* [[רוני דניאל]], [http://m.localtimeline.com/#/he-IL/atalef/contents?event=110 תחקיר לוחמים שהשתתפו בחסימת המרמרה], ערוץ 2.
 
== הערות שוליים ==