חיל האוויר המלכותי של ניו זילנד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט: מחליף את הקובץ תמונה:Ensign_of_the_Royal_New_Zealand_Air_Force.svg בקובץ תמונה:Air_Force_Ensign_of_New_Zealand.svg |
|||
שורה 15:
עם סיום פעולות האיבה הציעה בריטניה את [[המתנה האימפריאלית]] לכל אחד מה[[דומיניון|דומיניונים]] שלה בדמותם של מאה מטוסי קרב מעודפי המלחמה. ניו זילנד הייתה האחרונה להסכים והראתה הכי פחות התלהבות. בסופו של דבר הגיעו 33 מטוסים: [[מטוס דו-כנפי|מטוסים דו-כנפיים]] מהדגמים [[אברו 504]] (Avro 504), [[איירקו DH.4|איירקו (DH.4]]{{כ}} (Airco DH.4) ו[[איירקו DH.9]] תוצרת [[דה הבילנד]] ומטוסי קרב מדגם [[בריסטול F.2]].{{הערה|1=[http://www.adf-serials.com.au/nz-serials/rnzafhistory.htm היסטוריה של חיל האוויר מתוך אתר NZDF-SERIALS]}}
חשיבותם של המטוסים כאמצעי לחימה זכתה להכרה כבר במלחמה ומי שדחף להקמתו של החיל היה חבר המועצה המחוקקת של ניו זילנד סר הנרי וויגראם (Henry Wigram). ב-[[14 ביוני]] [[1923]] הוכרז על הקמתו של חיל האוויר הקבוע של ניו זילנד כיחידה בתוך [[צבא ניו זילנד]] שאוישה בשני קצינים ובשני בעלי דרגות אחרות כסגל קבוע וב-102 קצינים כאנשי מילואים.{{הערה|שם=היסטוריה1|1=[http://www.airforce.mil.nz/about-us/who-we-are/history/default.htm מידע היסטורי מתוך אתר חיל האוויר]}} צי המטוסים הראשון התבסס על משלוח המטוסים שהגיע, כאמור, מבריטניה והם הופעלו משדה תעופה בסוקברן (Sockburn) שליד [[קרייסטצ'רץ']] שבאי הדרומי, שם שכן בית הספר לטיסה הראשון של החיל. ב-[[1926]] תרם וויגראם סכום של
כמות קטנה של מטוסי בריסטול נוספים הגיעה בסוף [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]] ובתחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]]. מטוסי [[דה הבילנד מות'|דה הבילנד DH.60 מות']]{{כ}} (DH.60 Moth} מצוידים ב[[מקלע לואיס]] לקחו חלק במבצעים ימיים כנגד מורדים ב[[סמואה]].{{הערה|שם=היסטוריה1}} בשנת [[1930]] הוקמו טייסות מרחביות בהובסונוויל (Hobsonville), [[ולינגטון (ניו זילנד)|ולינגטון]] ובקרייסטצ'רץ'. ב-[[1931]] סייעו מטוסי [[פיירי III]]{{כ}} (Fairey III) בהגשת סיוע אווירי רפואי לנפגעי רעידת אדמה במזרח האי הצפוני.
| |||
