הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף שילוח"

הוסרו 132 בתים ,  לפני 3 שנים
הגהה (בעיקר סידור כרונולוגי), עיצוב
מ (הוספת קטגוריה:יהודים כורדים באמצעות HotCat)
(הגהה (בעיקר סידור כרונולוגי), עיצוב)
{{שחקן
|שם=
|תמונה=[[קובץ:Yosef Shiloach.jpg|250px230px]]
|כיתוב=יוסף שילוח במהלך צילומי הסרט "[[ימים של אהבה]]" במרכז מונארט ב[[אשדוד]]
|שם במה=
|קישור=0793498
}}
[[קובץ:יוסף שילוח.jpg|250px|ממוזער|שמאל|יוסף שילוח בסרט הבלש האמיץ שוורץ, 1973]]
[[קובץ:ספיחס.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[יהונתן סגל]], [[צחי נוי]], [[יפתח קצור]] ויוסף שילוח בסרט "[[ספיחס (סרט)|ספיחס]]" (צילום: [[יוני המנחם]])]]
'''יוסף שילוח''' ([[9 ביולי]] [[1941]] - [[3 בינואר]] [[2011]]) היה [[שחקן]] [[ישראל]]י. חתן "[[פרס אופיר]]".
 
שילוח השתתף בהצגות תיאטרון רבות בכל התיאטראות הגדולים בישראל. חלק מתפקידיו הידועים ביותר מציגים דמויות מזרחיות [[סטריאוטיפ]]יות ומוקצנות במיוחד, בעיקר דמויות ממוצא פרסי המאופינות במבטא כבד. המבקרים הגדירו את מרבית הסרטים הללו כ"[[סרטי בורקס]]".
 
חוץ מעיסוקו במשחק, עסק שילוח גם בפעילות פוליטית וחברתית בחוגי [[שמאל וימין בפוליטיקה|השמאל]] ובפעילות שקראה לדו-קיום יהודי-ערבי ולשוויון הזדמנויות ליהודים ממוצא מזרחי.
 
== ביוגרפיה ==
 
== קריירה ==
הופעת הבכורה שלו בקולנוע הייתה בסרט [[מר שמחון ובנו]] ([[1964]]). בשנת [[1968]] זכה בפרס המחזה המקורי של המועצה הישראלית לתרבות ולאמנות על ההצגה "פוחלצים".
הופעת הבכורה שלו בקולנוע הייתה בסרט [[מר שמחון ובנו]] ([[1964]]). בין השאר השתתף שילוח ב[[סרט קאלט|סרט הקאלט]] של [[אפרים קישון]] "[[השוטר אזולאי]]", "[[אסקימו לימון#ספיחס (1982)|ספיחס]]" מסדרת סרטי "[[אסקימו לימון]]", "[[סבבה (סרט)|סבבה]]", "[[כץ וקרסו]]", "[[אלכס חולה אהבה]]" (כפארוק), "[[חגיגה לעיניים]]", "[[חגיגה בסנוקר]]" כמאפיונר סלבדור, "הפריצה הגדולה" (1970) כמייג'ר הייכל, "הבית ברחוב שלוש" ([[1973]]) כ-ניסים 'ניסו' חודרה, "[[משפחת צנעני]]" (1976), כ-ישראל בן נעים. חלק מתפקידיו הידועים ביותר מציגים דמויות מזרחיות [[סטריאוטיפ]]יות ומוקצנות במיוחד, בעיקר דמויות ממוצא פרסי המאופינות במבטא כבד. המבקרים הגדירו את מרבית הסרטים הללו כ"[[סרטי בורקס]]".
הוא השתתף בהצגות תיאטרון רבות בכל התיאטראות הגדולים בישראל.
חוץ מעיסוקו במשחק, עסק שילוח גם בפעילות פוליטית וחברתית בחוגי [[שמאל וימין בפוליטיקה|השמאל]] ובפעילות שקראה לדו-קיום יהודי-ערבי ולשוויון הזדמנויות ליהודים ממוצא מזרחי.
 
הופעת הבכורה שלו בקולנוע הייתה בסרט [[מר שמחון ובנו]] ([[1964]]). בין השאר השתתף שילוח ב[[סרט קאלט|סרט הקאלט]] של [[אפרים קישון]] "[[השוטר אזולאי]]", "[[אסקימו לימון#ספיחס (1982)|ספיחס]]" מסדרת סרטי "[[אסקימו לימון]]", "[[סבבה (סרט)|סבבה]]", "[[כץ וקרסו]]", "[[אלכס חולה אהבה]]" (כפארוק), "[[חגיגה לעיניים]]", "[[חגיגה בסנוקר]]" כמאפיונר סלבדור, "הפריצה הגדולה" (1970) כמייג'ר הייכל, "הבית ברחוב שלוש" ([[1973]]) כ-ניסים 'ניסו' חודרה, "[[משפחת צנעני]]" (1976), כ-ישראל בן נעים. חלק מתפקידיו הידועים ביותר מציגים דמויות מזרחיות [[סטריאוטיפ]]יות ומוקצנות במיוחד, בעיקר דמויות ממוצא פרסי המאופינות במבטא כבד. המבקרים הגדירו את מרבית הסרטים הללו כ"[[סרטי בורקס]]".
לקראת אמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] השתתף בתפקיד אורח בקומדיית המצבים הישראלית "[[קרובים קרובים]]" בערוץ הראשון.
 
לקראת אמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] השתתף בתפקיד אורח בקומדיית המצבים הישראלית "[[קרובים קרובים]]" בערוץ הראשון. במהלך שנות השמונים השתתף שילוח בדיבוב תוכנית הטלוויזיה לילדים "[[רחוב סומסום]]" שם דיבב את דמותו של "אריק" מהצמד [[אריק ובנץ]]. בשנת [[1989]] שיחק בסרט "[[צמות (סרט)|צמות]]" בבימוי [[יצחק חלוצי]] שגם כתב את התסריט.
 
לקראת סוף שנות השמונים יצא שילוח מישראל ועבד במספר עבודות ב[[ארצות הברית]] וב[[צרפת]]. בשנת [[1993]] שיחק שילוח בהצגת התיאטרון "[[הילד חולם]]" של [[חנוך לוין]] ב[[תיאטרון חיפה]] ו[[הבימה]] עליה זכה לביקורות משבחות, וב-[[1994]] שיחק בהצגה נוספת של לוין, "האשה המופלאה שבתוכנו", של [[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]] ו[[החאן הירושלמי|החאן]]. בשנת 1995 השתתף בסרט "[[לילסדה]]" שזכה לשבחי המבקרים. בשנת [[1999]] ביים את ה[[סרט תיעודי|סרט התיעודי]] "רגעי חסד" בשיתוף עם [[חורחה גורביץ']].
בשנת [[1968]] זכה בפרס המחזה המקורי של המועצה הישראלית לתרבות ולאמנות על ההצגה "פוחלצים".
 
ב-[[2001]] הוא הופיע בסרטו של בני תורתי, "[[כיכר החלומות]]" וזכה לחיבוק מהתעשייה, לאחר שגרף את [[פרס אופיר]] כ-"שחקן המשנה הטוב ביותר" על תפקידו כ-"ישראל ההודי". ב-[[2005]] השתתף בסרטו של [[מנחם גולן]], "[[ימים של אהבה (סרט)|ימים של אהבה]]".
לקראת סוף שנות השמונים יצא שילוח מישראל ועבד במספר עבודות ב[[ארצות הברית]] וב[[צרפת]]. כשרואיין על ידי כתבת "מעריב" שמצאה אותו מתפרנס מציור דיוקנאות העוברים והשבים ברחובות [[פריז]], הוא אמר שישוב לישראל עם הישמע פעמי השלום{{דרוש מקור}}. שילוח אכן חזר לישראל עם תחילת השיחות בין ישראל לירדן, סוריה והפלסטינים, בתקופת ממשלת [[יצחק שמיר]] האחרונה. לאחר שובו לישראל בתחילת שנות התשעים, הוא השתתף בכמה סרטים שזכו לשבחי המבקרים כמו "[[לילסדה]]" ו"[[כיכר החלומות]]" וכן בהצגות תיאטרון.
 
שילוח זכה בפרס על מפעל חיים של [[האקדמיה הישראלית לקולנוע]] ובפרס הוקרה מ[[עיריית תל אביב]]. ביולי [[2009]] זכה בפרס על מפעל חיים ב[[פסטיבל הקולנוע ירושלים|פסטיבל ירושלים]]. זו הייתה הופעתו הפומבית האחרונה.{{הערה|1={{ynet|[[מרב יודילוביץ']]|"אל תפגעו בקולנוע הישראלי"|3744384|9 ביולי 2009}}}} ב-[[3 בינואר]] [[2011]] נפטר שילוח לאחר מאבק במחלת ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]]. הוא הותיר אחריו את רעייתו ושלוש בנות. מעט לפני מותו התראיין שילוח לסדרה הדוקומנטרית "סרט שחור לבן" ב[[ערוץ 8]], אשר סיקרה את תולדות [[סרטי בורקס|סרטי הבורקס]] ולבסוף הוקדשה לזכרו.
בשנת [[1993]] שיחק שילוח בהצגת התיאטרון "[[הילד חולם]]" של [[חנוך לוין]] ב[[תיאטרון חיפה]] ו[[הבימה]] עליה זכה לביקורות משבחות, וב-[[1994]] שיחק בהצגה נוספת של לוין, "האשה המופלאה שבתוכנו", של [[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]] ו[[החאן הירושלמי|החאן]].
 
== עמדותיו ==
בשנת [[1999]] ביים את ה[[סרט תיעודי|סרט התיעודי]] "רגעי חסד" בשיתוף עם [[חורחה גורביץ']]. ב-[[2005]] השתתף בסרטו של [[מנחם גולן]], "[[ימים של אהבה (סרט)|ימים של אהבה]]". ב-[[2001]], הוא הופיע בסרטו של בני תורתי, "[[כיכר החלומות]]" וזכה לחיבוק מהתעשייה, לאחר שגרף את [[פרס אופיר]] כ-"שחקן המשנה הטוב ביותר" על תפקידו כ-"ישראל ההודי". כמו כן זכה בפרס על מפעל חיים של [[האקדמיה הישראלית לקולנוע]] ובפרס הוקרה מ[[עיריית תל אביב]]. ביולי [[2009]] זכה בפרס על מפעל חיים ב[[פסטיבל הקולנוע ירושלים|פסטיבל ירושלים]], זו הייתה הופעתו הפומבית האחרונה.{{הערה|1={{ynet|[[מרב יודילוביץ']]|"אל תפגעו בקולנוע הישראלי"|3744384|9 ביולי 2009}}}}
[[קובץ:יוסף שילוח.jpg|250px|ממוזער|שמאל|יוסף שילוח בסרט הבלש האמיץ שוורץ, 1973]]
 
שילוח התבטא פעמים רבות נגד [[כיבוש|הכיבוש]] בשטחים, ואף העלה בסוף שנות השמונים מחזה פרו-[[פלסטינים|פלסטיני]] בשם "המסע". זמן קצר לאחר העלאת המחזה החליט [[ירידה מארץ ישראל|לרדת מארץ ישראל]], וחזר רק בתחילת שנת [[1991]] בעקבות [[ועידת מדריד]]. בדיעבד הצטער על חזרתו ואמר: "חזרתי ב‭,'91-‬ בזמן ועידת מדריד. דיברו על שלום, החלטתי לחזור. אבל זו הייתה תמימות. היום לא הייתי מגלה אותה תמימות של פעם".{{הערה|1={{ynet||"אני לא רוצה לעורר רחמים"|4008288|3 בינואר 2011}}}}
ב-[[3 בינואר]] [[2011]] נפטר שילוח לאחר מאבק במחלת ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]]. הוא הותיר אחריו את רעייתו ושלוש בנות.
מעט לפני מותו התראיין שילוח לסדרה הדוקומנטרית "סרט שחור לבן" ב[[ערוץ 8]], אשר סיקרה את תולדות [[סרטי בורקס|סרטי הבורקס]] ולבסוף הוקדשה לזכרו.
 
לקראת סוף שנות השמונים יצא שילוח מישראל ועבד במספר עבודות ב[[ארצות הברית]] וב[[צרפת]]. כשרואיין על ידי כתבת "מעריב" שמצאה אותו מתפרנס מציור דיוקנאות העוברים והשבים ברחובות [[פריז]], הוא אמר שישוב לישראל עם הישמע פעמי השלום{{דרוש מקור}}. שילוח אכן חזר לישראל עם תחילת השיחות בין ישראל לירדן, סוריה והפלסטינים, בתקופת ממשלת [[יצחק שמיר]] האחרונה. לאחרבדיעבד שובוהצטער לישראלעל בתחילתחזרתו שנותואמר: התשעים"חזרתי ב‭,'91-‬ הואבזמן השתתףועידת בכמהמדריד. סרטיםדיברו שזכועל שלום, החלטתי לחזור. אבל זו הייתה תמימות. היום לא הייתי לשבחימגלה המבקריםאותה כמותמימות של פעם"[[לילסדה]].{{הערה|1={{ynet||"אני ו"[[כיכרלא החלומות]]"רוצה וכןלעורר בהצגותרחמים"|4008288|3 תיאטרון.בינואר 2011}}}}
== עמדותיו ==
שילוח התבטא פעמים רבות נגד [[כיבוש|הכיבוש]] בשטחים, ואף העלה בסוף שנות השמונים מחזה פרו-[[פלסטינים|פלסטיני]] בשם "המסע". זמן קצר לאחר העלאת המחזה החליט [[ירידה מארץ ישראל|לרדת מארץ ישראל]], וחזר רק בתחילת שנת [[1991]] בעקבות [[ועידת מדריד]]. בדיעבד הצטער על חזרתו ואמר: "חזרתי ב‭,'91-‬ בזמן ועידת מדריד. דיברו על שלום, החלטתי לחזור. אבל זו הייתה תמימות. היום לא הייתי מגלה אותה תמימות של פעם".{{הערה|1={{ynet||"אני לא רוצה לעורר רחמים"|4008288|3 בינואר 2011}}}}
 
בכנס של [[בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה|בית הספר סם שפיגל]] שהתקיים ב[[אוקטובר]] [[2010]] בחר שילוח בסצנה מתוך הסרט "[[ג'נין ג'נין]]" כסצנה האהובה עליו, והסביר שהוא מזדהה עם העם הפלסטיני.{{הערה|1=[http://e.walla.co.il/?w=/249/1747403 יוסף שילוח: "מזדהה עם העם הפלסטיני"], באתר [[וואלה!]], 24 באוקטובר 2010}}
 
==סרטיו==
[[קובץ:ספיחס.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[יהונתן סגל]], [[צחי נוי]], [[יפתח קצור]] ויוסף שילוח בסרט "[[ספיחס (סרט)|ספיחס]]", 1982 (צילום: [[יוני המנחם]])]]
 
* מר שמחון ובנו (1964)
* [[המטרה טיראן]] (1968)