משגר רקטות M-270 MLRS – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 52:
השימוש המבצעי הראשון במערך המנתץ נערך רק 12 שנים לאחר השמשתו, ביולי [[2006]] במהלך [[מלחמת לבנון השנייה]]{{הערה|{{הארץ|יובל אזולאי|צה"ל מפעיל לראשונה רקטות MLRS|1.1120607}}}}. כתוצאה מהשימוש בה, נפגעו עשרות [[קטיושה|משגרי קטיושות]] ונהרגו עשרות מחבלי [[חזבאללה]] וכ-24 אזרחים לבנוניים{{הערה|{{הארץ|מירון רפופורט|עדות: המטכ"ל אישר את כל היעדים לירי רקטות מצרר|1.1549019}}}}, חלקם עקב פצצונות שנותרו לאחר המלחמה. השימוש ב-MLRS והשלכותיו עוררו ביקורת גדולה בעולם. בעקבות זאת הכחיש ה[[רמטכ"ל]], [[דן חלוץ]], שהתיר ירי בקרבת ריכוזי אוכלוסייה, ואמר שהירי נעשה בניגוד לפקודתו{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט|חלוץ: מי הורה על שימוש בפצצות מצרר?|507/411|19 בנובמבר 2006|1|1}}}}.
לדברי מפקד ביחידה המפעילה את המערכת{{הערה|מירון רפפורט, [http://www.haaretz.co.il/1.1558889 מפקד יחידת רקטות: ירינו יותר ממיליון פצצות מצרר בלבנון], [[הארץ]], 12 בספטמבר 2006}}, במהלך מלחמת לבנון השנייה ירתה ישראל כ-1,800 רקטות [[פצצת מצרר|מצרר]] שהתפרקו למעל למיליון פצצות. מוערך שכ־2% מהן, נותרו בשטח כ[[נפל תחמושת|נפלים]]. לאחר המלחמה אסף ה[[או"ם]] כ־12 אלף פצצונות מצרר שלא התפוצצו, לפי טענות שונות גם בריכוזי אוכלוסייה. האו"ם טען שתעבור שנה שלמה עד שניתן יהיה לפרק את כל הנפלים. תוך כדי המלחמה, החליטו [[שר הביטחון]] והרמטכ"ל להקים ועדה בראשות ה[[אלוף]] [[גרשון הכהן]] לבדיקת הנושא{{הערה|{{הארץ|ניר חסון ומירון רפופורט|חלוץ ימנה אלוף לבדוק ירי מצרר בניגוד להנחיותיו|1.1528900}}}}, בעקבות מסקנות הוועדה, קבע ה[[הפרקליטות הצבאית|פרקליט הצבאי הראשי]], [[תא"ל]] [[אביחי מנדלבליט]] כי השימוש שנעשה בחימוש מצרר תאם את עקרונות דיני הלחימה של המשפט הבינלאומי{{הערה|{{NFC|איציק וולף|הפצ"ר: "ישראל פעלה כדין בירי המצרר"|
במלחמה גם נעשה שימוש עולמי ראשון ברקטה ישראלית חדשה בשם [[רקטה מתקנת מסלול]] (רמ"מ) - רקטה בעלת רש"ק מצרר ודיוק גבוה ביחס לרקטה. בעקבות המלחמה בלבנון הוחלט להגביר את ההצטיידות ברקטות מתקנות מסלול מתוצרת [[התעשייה הצבאית]].
| |||