דיליז'נס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לואדי חנין (נחל שושנים) |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לתחבורה ציבורית |
||
שורה 2:
'''דיליזַ'נְס''' (מ[[צרפתית]]: '''Diligence''', שקדנות, התמדה. ב[[ערבית]]: "חנטור" (עגלה) וב[[עברית]]: "מהירה"{{הערה|{{הצבי||מעניני היישוב|1910/02/16|00108}}.}}) הייתה [[כרכרה|כרכרת נוסעים]] ובה מקום לשישה עד עשרה נוסעים שהייתה רתומה לשני [[סוס]]ים (בעיר, במישור או בדרך טובה) או שלושה (בדרכים בין-עירוניות ובעליות) והיוותה את אמצעי ה[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה הציבורית]] העיקרי ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|ארץ ישראל]] בין אמצע [[המאה ה-19]] לראשית [[המאה ה-20]].
טווח הזמן המדויק להפעלת הדיליז'נסים היה בין ביקורו של ה[[קיסר]] [[פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה]] ב-[[1869]], לכבודו נסללה דרך יאה למעבר עגלות בין [[יפו]] ל[[ירושלים]] (עד אז התאפשרה רק תנועה על גבי [[חמור]]ים, [[פרד]]ים, [[סוס]]ים ו[[גמל]]ים) לבין פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], ובפריפריה גם לאחריה. הדיליז'נסים הראשונים יובאו לארץ ישראל על ידי ה[[טמפלרים (תנועה)|טמפלרים]] שהפעילו שירות [[תחבורה ציבורית]] בין מושבותיהם עוד ב-[[1867]].
בדיליז'נס קטן היה [[ספסל]] יחיד לאורך העגלה, עליו יכלו לשבת שישה נוסעים גב אל גב. בדיליז'נס גדול היו שני ספסלים לאורך הדפנות או שלושה ספסלים לתשעה או עשרה אנשים. העגלה הייתה סגורה וצוידה ב[[קפיץ|קפיצים]] לבלימת זעזועים ושימשה גם להובלת חבילות ו[[דואר]]. תנאים אלה היוו שיפור ניכר ביחס לעגלות הקלות, הרתומות לחמור שהיו כלי התחבורה הנוח ביותר עד אז (פרט לרכיבה על בהמה). כאשר היה הדיליז'נס נקלע לעלייה קשה או לבוץ, נדרשו הנוסעים לרדת ולדחוף את הכרכרה בכוחות עצמם. הנסיעה בין יפו לירושלים בדיליז'נס נמשכה כ-14 שעות שנפרשו על פני יום וחצי, כולל עצירה ללילה ב[[שער הגיא]], הנסיעה בכיוון ההפוך נמשכה 12 שעות.
| |||