דוד פוברסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
עריכה, סקריפט החלפות (על ידי), אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
שורה 2:
 
==ביוגרפיה==
נולד בעיר [[ליובאן]] שב[[רוסיה]] להרב שלום ופייגא לאה קוסטנוביץ. למד בישיבת סלוצק הסמוכה אצל הרב [[איסר זלמן מלצר]]. בפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] הבריח את הגבול כדי להגיע ל[[פולטבה]], שם שהתה [[ישיבת מיר]]. הוא השתמש לצורך כך בדרכון של אדם ששמו יהושע פוברסקי, ומאז החליף את שמו ליהושע דוד פוברסקי, שם אשר הונצח בספרו ישועת דוד. במשך תקופה קצרה מאוד למד ב[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלבודקה]] אשר שהתה אף היא באותה עת בפולטבה. משם המשיך ל[[ישיבתלישיבת מיר]] ולמד אצל המשגיח הרב [[ירוחם ליבוביץ]], שהשפיע עליו רבות. למד גם ב[[ישיבת פוניבז']] בליטא, אצל הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] וב[[ישיבת קלם]] אצל בנו של [[הסבא מקלם]]. גם בהמשך נחשב לחניך אסכולת קלם. לאחר מכן חזר לישיבת מיר, שם למד עד נישואיו בשנת תר"ץ - 1930{{הערה|1=[http://chareidi.shemayisrael.com/archives5759/eikev/oekev.htm "זכרונות הרב" מאת ל. יונגרמן]; [http://www.revach.net/article.php?id=3737 מתוך כתבה על רב מיכל פיינשטיין באתר רווח לנשמה].}}.
 
נישא לצפורה, בתו של רב דוד דב קרייזר, מראשי ישיבת קלעצק{{הערה|רוחמה שיין, '''הכול לאדון הכל'''.}}. הרב [[אריה לייב מאלין]] היה גיסו{{הערה|1=[http://matzav.com/rav-shalom-menashe-gottlieb-zt%E2%80%9Dl כתבה על פטירתו מאת שלום מנשה גוטליב].}}. לאחר חתונתו הצטרף ל[[כולל אברכים|כולל]] של הרב [[אלחנן וסרמן]] ב[[ברנוביץ']] ולעתים הגיד שיעורים בישיבתו של הרב וסרמן. באותה עת הוציא לאור את חלקו הראשון של ספרו ישועת דוד.
 
בשנת [[ה'תרצ"ח]], [[1938]], הוזמן על- ידי הרב דוד מינצברג, המנהל הרוחני של [[ישיבת חכמי לובלין]], להצטרף לצוות הישיבה וללמד בה. מטרת הזמנתו היתה להוסיף לישיבה את דרך הלימוד הליטאית, והוא אמור היה ללמד מסכתות מסדר נשים, ולהיות נושא-ונותן בסדר קדשיםבישיבה. ר' דודהוא ביקר בישיבה ביקור-היכרות שארךבמשך שמונה ימים, ובו העבירוהעביר שיעורים לתלמידי הישיבה, והתוודע לחכמי הישיבה ובהם ראש הישיבה ר' אריה צבי פרומר. בתום הביקור חזר ר' דוד לביתו בברנוביץ', כשטרםטרם החליטשהחליט אם יקבללקבל את המשרה, אך פרוץפרצה מלחמת העולם השניה סתם את הגולל על האפשרות הזו.השנייה{{הערה|{{צ-ספר|שם=גאוני פולין האחרונים|מו"ל=אהרן סורסקי|שנת הוצאה=תשמ"ג|עמ=רמ-רמה}}}}.
 
בשנת [[תש"א]] עלה לארץ ישראל עם משפחתו. זמן קצר לאחר מכן התמנה לר"מ ראשי ב[[ישיבת תומכי תמימים]] של [[חסידות חב"ד]] ב[[תל אביב]]{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/arum/toldot/34/3 תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק לד]}}. באלול [[תש"ד]] נענה להזמנת הרב כהנמן לכהן כראש ישיבה ב[[ישיבת פוניבז']], לצד הרב [[שמואל רוזובסקי]]. יחד עמו הביא כמה תלמידים, בהם הרב [[מרדכי שלמה ברמן]] שלימים התמנה אף הוא לאחד מראשי הישיבה.
שורה 24:
==ספריו==
* '''ישועת דוד''' - חמישה כרכים, ארבעה על פי סדר חלקי ה[[שולחן ערוך]] וחלק חמישי על עניינים שונים.
* '''שיעורי ר' דוד''' - שיעוריו על התלמוד שהעביר בישיבה. יצא לאור בחייו על ידי תלמידו הרב יעקב מרגלית.{{הערה|הכרכים באתר היברובוקס: [http://hebrewbooks.org/53873 בבא בתרא], [http://hebrewbooks.org/19999 בבא בתרא - חלק א], [http://hebrewbooks.org/20000 בבא בתרא - חלק ב], [http://hebrewbooks.org/20003 בבא מציעא - חלק א], [http://hebrewbooks.org/2004 בבא מציעא - חלק ב], [http://hebrewbooks.org/50912 בבא מציעא - חלק ג], [http://hebrewbooks.org/20005 בבא מציעא - חלק ד]}}.
* '''ישמרו דעת''' - שיעורים בענייני [[מוסר]]
* '''מוסר ודעת''' - יצא לאור על ידי תלמידו הרב יעקב מרגלית