תחרות המועמדים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''טורנירתחרות המועמדים''' הוא טורניר [[שחמט]] שמאורגן על ידי [[פיד"ה]] מאז [[1950]], לצורך קביעת המתחרה מול מחזיק התואר אלוף העולם ב[[אליפות העולם בשחמט]] (הוא הזוכה בתחרות המועמדים), שהזוכה בה מוכתר לאלוף העולם בשחמט.
 
בתחילה, הטורנירהתחרות התקייםהתקיימה פעם בשלוש שנים, אולם מאז הפיצול של תואר אליפות העולם בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20]], הטורניר אינו מתקיים בתזמון קבוע אלא שנה לפני אליפות העולם.
 
==מבנה התחרות==
מספר המתמודדים בטורניר אינו קבוע והוא נע בין 8 ל-15 משתתפים. רוב המתמודדים מגיעים לטורניר בעקבות תוצאות בטורנירים בינלאומיים, אולם חלק מהמועמדים מקבלים כרטיס חופשי.
 
הסבב הראשון של תחרויות כניסה לטורנירלתחרות המועמדים החל ב-1948. עד שנת 1965 הטורניר אורגן בשיטת ליגה (כל שחמטאי שיחק מול יתר המתחרים). משנת 1965 הטורניר שוחק בשיטת נוק-אאוט (המפסיד מודח) ושוחק במשך חודשים. בשנת 1996, האלוף המכהן, [[אנטולי קרפוב]], נכנס לטורניר המועמדים בחצי הגמר, כך שהזוכה בטורניר הוכתר לאלוף העולם.
 
פיד"ה הפסיקו את טורנירתחרות המועמדים בשנת 1996 (בתקופת הפילוג) ובמקומו התקיים טורניר נוק-אאוט עם מעל 100 שחמטאים. הפורמט שבו השתמשו הפך לאחר האיחוד בשנת 2005 ל[[גביע העולם בשחמט]].
באליפות העולם הקלאסית התקיימו טורניריתחרויות מועמדים כאשר ב[[אליפות העולם בשחמט 1998]], הזוכה בטורנירבתחרות המועמדים ([[אלכסיי שירוב]]) לא התמודד מול האלוף המכהן בעקבות מחלוקת{{הערה|בסופו של דבר אליפות העולם התקיימה בשנת 2000 בין מחזיק התואר קספרוב לבין קרמניק שהיה המדורג הגבוהה ביותר שהסכים להתחרות מול קספרוב}}.
 
משנת 2013 מעפילים לטורניר 8 שחמטאים לפי החלוקה הבאה: המפסיד באליפות העולם הקודמת, 2-3 המדורגים הראשונים ב[[גביע העולם בשחמט]], 2-3 המדורגים הראשונים ב[[סבב הגרנד פרי בשחמט|סבב הגרנד פרי]], 2-3 המדורגים הראשונים בממוצע השנה שלפני התחרות ומועמד אחד שמקבל כרטיס חופשי מהמארגנים.
שורה 20:
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תחרותטורניר המועמדים|*]]
 
{{קצרמר|שחמט}}