גפת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1, לעתים, \1\2\3
שורה 1:
'''גפת''' זיתים היא שארית החומר הנוצר מתהליך הפקת [[שמן זית|שמן הזית]], ולכן נחשבת לפסולת.
בתהליך יצירת הגפת נכתשים ונטחנים הזיתים לעיסה אשר ממנה מופרד השמן, לפיכך הגפת מורכבת מזיתים כתושים ,שברי גלעיני הזית, מעט מים ושאריות שמן{{הערה|שם=הערה מספר 20171025065058:0|{{קישור כללי|כתובת=http://www.olivebar.co.il/|הכותב=|כותרת=אתר חברה olivebar|אתר=|תאריך=}}}}. ניצולת הפקת שמן הזית עומדת על כ- 20%, דהיינו, הגפת מהווה כ- 80% מתהליך הפקת שמן הזית {{הערה|שם=הערה מספר 20171025065058:1|{{צ-מאמר|מחבר=שוורצפרב שחר|שם=אפיון פוליפנוליים וגלקוזידיים מגפת זית- תכונות ופעילות ביולוגית|כתב עת=עבודת גמר לתואר מוסמך בהנדסת מזון וביוטכנולוגיה|עמ=4-5}}}}. בארץ נוצרים כ- 88,100 טון גפת בשנה, שמקורם ב- 301,000 דונם מטעי זיתים{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=מנהלת ההשקעות בחקלאות|שם=ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם|כתב עת=|שנת הוצאה=2003}}}}.
 
== מיצוי גפת מהפקת שמן זית ==
תהליך הפקת הגפת מהזית כולל 2 שלבים: א. כתישה ב. כבישה {{הערה|שם=הערה מספר 20171025065058:0}}
 
==== כתישה ====
שורה 12:
[[קובץ:שלבי יצירת גפת.jpg|ממוזער|שלבי יצירת הגפת]]
 
== הרכב כימי {{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=S.Dermeche, M.Nadour, C. Larroche, F. Moulti-Mati, P. Michaud|שם=olive mill wastes|כתב עת=Biochemical characterizations and valorization strategies}}}} ==
הגפת מורכבת מחומרים רבים: מחומצה פנולית, מחומצה כימנית, מחומצה ספרית, מחומצה פרולית, מחומצה ונילית, מאולרופין, מליגסטורסיד, מטירוזול, מלוטאולין ומאוקסידנטים כימים וביולוגים.
 
שורה 19:
 
=== דישון קרקע ===
הגפת שימשה לדישון קרקע. לצורך כך, הגפת עורבבה עם חומרים מזינים, ולעיתיםולעתים ערבבו אותה עם אדמה אדומה וזבל בהמות. כדי לא לקבל תוצאות לוואי לא רצויות, הקפידו על הוראות מדויקות של כמות התערבות שמותר לפזר, על אופן הפיזור ועל המועד בשנה שבו הוא מתבצע.
המדינאי והסופר הרומאי [[פוראקיוס קאטו קונסוריוס]] הזקן (149-234 לפנה"ס) כתב: "אם האדמה ענייה, אל תזרע גידול היוצר פקעות או בצלים. זרע תלתן וסביב שורשי העצים פזר זבל או קש או גפת או שלושתם יחד, כדי לחזק אותם".
 
שורה 29:
 
== שימושי הגפת בימינו ==
הספרות המקצועית בתחום תעשיית שמן הזית מכילה הצעות מגוונות של שימוש בגפת, החל מניצולו כחומר לדישון ועד לשימוש בו כמזון לבעלי חיים, אך אף הצעה לא זכתה ליישום רחב וכולל, בעיקר לאור העובדה שהגפת מכילה חומרים היכולים להזיק לתהליך העיכול של בעלי החיים {{הערה|שם=הערה מספר 20171025065058:1}}.
השימוש העיקרי בגפת כיום הוא כחומר דלק להפקת [[אנרגיה]]. הגפת עוברת תהליך של ערבול ועיבוד מחדש, דחיסה לגלילים ולאחר מכן ייבוש. בתום התהליך מתקבלים גלילים, המשמשים להסקה בתנורי עץ, באח ובמתקני חימום לגינה. היתרונות בשימוש במוצרים הללו הם רבים, החל מצמצום משמעותי בכריתת עצים להסקה (היות שגלילי הגפת מספקים כמות אנרגיה גבוהה לעומת עצים) וכלה במניעת פגיעה במי תהום, קרקעות ונחלים, שעלולה להתרחש בעקבות עבודות הכריתה ובנוסף גרימת נזק לאורגניזמים החיים באזורי הכריתה.
בנוסף משמשת הגפת להפקת שמן באיכות ירודה לתעשיית סבון{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.pil-coal.com/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%92%D7%A4%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%A1%D7%A7%D7%94|הכותב=|כותרת=אתר חברה "פתרונות ירוקים לחימום"|אתר=|תאריך=}}}}.