ויקיפדיה

המשרת (סרט, 2013) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
תגית: גרשיים שגויים
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ בוט החלפות: \1מיליון \2, \1תומאס\2, וייטנא\2, ארצות הברית, \1היות ש, \1\2ינת\3\4, \1 ב\2\3 \4\5, סוגיה, \1, \1אדמס\2, \1-\2, מריה קארי, פרויקט
תגית: גרשיים שגויים
שורה 35:
'''המשרת''' (ב[[אנגלית]]: '''The Butler''') הוא סרט דרמה אמריקאית היסטורי שיצא לאקרנים בשנת 2013 בהפקה ובימוי של לי דניאלס ונכתב על ידי דני סטרונג. הסרט נכתב בהשראת המאמר של וויל הייגוד שפורסם בעיתון ה[[וושינגטון פוסט]] "A Butler Well Served By Elections".
 
מבוסס באופן רופף על חייו האמיתיים של יוג'ין אלן, בכיכובו של פורסט ויטאקר כססיל גיינס, אפרו אמריקני שחזה באירועים פוליטיים וחברתיים חשובים במאה ה-20 במשך 34 השנים בהן עבד כמשרת בבית הלבן. לצד ויטאקר, בסרט מופיעים כוכבים רבים כגון אופרה ווינפרי, ג'ון קיוזאק, ג'יין פונדה, אלכס פטיפר, קובה גודינג ג'וניור, טרנס הווארד, לני קרביץ, ג'יימס מרסדן, דיוויד אוילאו, ונסה רדגרייב, אלן ריקמן, ליב שרייבר, רובין וויליאמס, מינקה קלי, מריה קריקארי וקלרנס וויליאמס השלישי. בנוסף, היה זה הסרט האחרון שהופק על ידי לורה זיסקין, שנפטרה בשנת 2011.
 
הסרט שוחרר לאקרנים על ידי החברה "The Weinstein Company" בתאריך 16/8/2013.
שורה 46:
בשנת 1937, בגיל שמונה-עשרה, ססיל עוזב את המטע. מרוב רעב וייאוש, הוא פורץ למאפייה של בית מלון. רב המשרתים הזקן, מיינרד, מרחם על ססיל ונותן לו עבודה. מיינרד מלמד את ססיל את רזי המקצוע וכישורים בין-אישיים, ואף ממליץ עליו למשרה במלון בוושינגטון הבירה. בעודו עובד שם, ססיל פוגש את מריס גלוריה, ולזוג נולדות שני בנים: לואיס וצ'רלי. בשנת 1957 ססיל מוצא עבודה בבית הלבן בזמן כהונתו של דוויט ד. אייזנהאואר. המלצר הראשי של הבית הלבן, פרדי פאלוס, מכיר את ססיל לרב המשרתים קרטר ווילסון ולשותפו ג'יימס הולוואי. ססיל חוזה בנחישותו של אייזנהאואר להשתמש בחיילים על מנת לאכוף את ביטול ההפרדה הגזעית בבתי ספר ואוניברסיטאות ומאוחר יותר בפתרונו הצבאי בתיכון ליטל רוק שבארקנסו.
 
לואיס, בנו הבכור של ססיל, הופך לסטודנט באוניברסיטת פיסק שבטנסי, למרות שססיל חושב שדרום ארה"בארצות הברית הוא מקום אלים מדי. לואיס מצטרף לתוכנית שמונהגת על ידי אקטיביסט מועידת מנהיגות נוצרית דרומית, ג'יימס לאוסון, שמובילה אותו ל"ישיבה לא אלימה" בארוחת ערב המעודדת בידול בין שחורים ללבנים, שם הוא נעצר. גלוריה, אשתו את ססיל, המרגישה שהוא נותן עדיפות לעבודתו על פניה, מתמכרת לאלכוהול. בשנת 1961, לאחר שנבחר הנשיא ג'ון פ. קנדי, לואיס ואחרים מותקפים על ידי חברים מכת הקו-קלוקס-קלאן, בעת שהם רוכבים למען החופש לברמינגהם, אלבאמה. לואיס משתתף במסע הצלב של ילדי ברמינגהם, שם יש שימוש בכלבים ותותחי מים על מנת לעצור את הצועדים, אחד ממעשי התנועה שעוררו בקנדי את ההשראה לספק כתובת לאומית שהציעה את חוק זכויות האזרח בשנת 1964. קנדי נרצח מאוחר יותר. ממשיכו, לינדון ב. ג'ונסון, מחוקק את החקיקה. כמעשה של רצון טוב, ג'קי קנדי מעניקה לססיל אחת מעניבותיו של הנשיא לשעבר.
 
לואיס לוקח חלק בצעדת סלמה, התנועה לזכויות השחורים להצביע, אשר עודדה את נשיא ארצות הברית דאז [[לינדון ג'ונסון|ג'ונסון]] לדרוש מהקונגרס לקדם חקיקה הקובעת כי לשחורים ינתנויינתנו זכויות הצבעה. ג'ונסון אף נותן לססיל אטב עניבה.
 
בסוף שנות השישים, לאחר ההתנקשות בפעיל זכויות האזרח מרטין לותר קינג ג'וניור, לואיס מספר למשפחתו שהוא הצטרף לתנועת הפנתרים השחורים. ססיל מורה ללואיס ולבת זוגו לעזוב את ביתו, ולואיס נעצר בשנית. ססיל שומע על תוכניתו של הנשיא ריצ'רד ניקסון לדכא את תנועת הפנתרים השחורים.
שורה 79:
| אייזק וויט || צ'רלי בגיל 10
|-
| אלכס פטיפר || תומסתומאס ווסטפול || בעל המטע האלים שאנס את אמו של ססיל והרג את אביו
|-
| דיוויד באנר || ארל גיינס || אביו של ססיל
שורה 101:
| קולמן דומינגו || פרדי פאלוס || רב המלצרים בבית הלבן
|-
| [[רובין וויליאמס]] || [[דווייט אייזנהאואר]] || הנשיא ה-34 של ארה"בארצות הברית
|-
| ג'יימס דומונט || שרמן אדאמסאדמס || ראש הסגל של הבית הלבן בימי אייזנהאואר
|-
| רוברט אברדין || הרברט בראונוול ג'וניור || פרקליט המדינה בזמן כהונתו של אייזנהאואר
|-
| [[ג'יימס מרסדן]] || [[ג'ון פיצג'רלד קנדי|ג'ון פ. קנדי]] || הנשיא ה-35 של ארה"בארצות הברית
|-
| [[מינקה קלי]] || ג'קי קנדי || אשתו של ג'ון קנדי
|-
| [[ליב שרייבר]] || [[לינדון ג'ונסון]] || הנשיא ה-36 של ארה"בארצות הברית
|-
| [[ג'ון קיוזאק]] || [[ריצ'רד ניקסון]] || הנשיא ה- של ארה"בארצות הברית
|-
| אלכס מיינט || ה. ר. הלידמן || ראש הסגל של הבית הלבן בימי ניקסון
שורה 131:
== הפקה ==
=== פיתוח ===
התסריט של דני סטרונג נכתב בעקבות המאמר של וויל הייגוד בעיתון "וושינגטון פוסט" - A Butler Well Served by This Elections. הפרוייקטהפרויקט קיבל גיבוי התחלתי בתחילת שנת 2011, כשהמפיקות לורה זיסקין ופאם וויליאמס יצרו מגע עם שיילה ג'והנסון במטרה להשיג מימון התחלתי לסרט. לאחר שקראה את התסריט של דני סטרונג, ג'והנסון תרמה מימון ראשוני של 2.7 מליוןמיליון דולר לפני פנייה לכמה תורמים אפרו אמריקנים. למרות זאת, לורה זיסקין נפטרה מסרטן ביוני 2011, ובתוך כך נשארו הבמאי דניאלס והמפיקה השותפה הילרי שור לחפש משקיעים נוספים.
 
הם התחילו עם קסיאן אלווס, איתו הם עבדו לפניכן על הסרט "נער הנייר". אלווס הצטרף לרשימת המפיקים, והחל לגייס תרומות לסרט. באביב 2012 אייקון יו. קיי. (Icon U.K) חברת מימון והפקה בריטית הבטיחה להוסיף 6 מליוןמיליון דולר. לבסוף הסרט גייס את התקציב הדרוש, בגובה 30 מליוןמיליון דולר מ-41 מפיקים ומפיקים בפועל שונים, כולל ארל וו. סטפורד, הארי י. מרטין ג'וניור, ברט ג'והנסון מייקל פינלי ובאדי פטריק. לאחר מכן, כשהפקת הסרט החלה ויינשטיין ושות' לקחו בעלות על רשות ההפצה של הסרט.
 
היתכנה אפשרות לשינוי שמו של הסרט, היות וחברתשחברת הסרטים וורנר ברוס טענה בפני איגוד הקולנוע האמריקאי טענו שבבעלותם סרט אילם קצר משנת משנת 1916 שאבד שנושא את אותו השם. המקרה נפתר כאשר האיגוד העניק לחברת ויינשטיין את הרשות להוסיף את שמו של דניאלס בתחילת השם, בתנאי ששמו יהיה בגודל של 75% מגודל הכותרת. בתאריך 23/6/2013 המפיץ פרסם פוסטר המציג את הסרט בשם "המשרת של לי דניאלס".
 
=== צילום ===
שורה 146:
''המשרת'' קיבל בעיקר ביקורות חיוביות ממבקרים. באתר [[Rotten Tomatoes]] זכה לדירוג של 71% לאחר 175 ביקורות. באתר נכתב כי הסרט "מצמרר ומרגש" וכי השחקנים שיחקו באופן יוצא מן הכלל. באתר [[Metacritic]] קיבל הסרט דירוג של 66 מתוך 100.
 
הסרט קיבל ביקורת מאוד חיובית מהמבקר אבנר שביט מוואלה!{{הערה|שביט, אבנר (3 באוקטובר, 2013). https://e.walla.co.il/item/2682430}} וגם בפורטל הסרטים הישראלי seret.co.il זכה המשרת לביקורת אוהדת מאת המבקרת סביון איינשטיין אשר כתבה בין היתר כי "המשרת הוא נס קולנועי..." ו-"כל ביקורת עד מהרה גוועת לאור השפעתו של הסרט ובזכות הקאסט המופלא..."{{הערה|Einstein, Savion (October 10, 2013). 1=http://www.seret.co.il/critics/moviereviews.asp?id=1410S}}
 
בנוסף לכל העיתונים והפורומים שהיללו את המשרת עם יציאתו לאקרנים התרגש עד דמעות גם [[נשיא ארצות הברית]] ה44 [[ברק אובמה]] מהסרט, ואמר כי הוא "בכה מהמחשבה לא רק על המשרתים שעבדו כאן בבית הלב, אלא גם על דור שלם של אנשים שהיו מוכשרים וחכמים ובגלל [[חוקי ג'ים קרואו]] ו[[אפליה גזעית]] דרכם בחיים נחסמה"{{הערה| Child, Ben (August 28, 2013). "Barack Obama 'teared up' watching Oscar-tipped drama The Butler". The Guardian.}}.
שורה 154:
 
== דיוק היסטורי ==
אליאנה דוקטרמן, כתבת ב[[Time]] האמריקאי, תיארה את הסרט כלא נאמן לחלוטין למציאות. היא כתבה כי "אלן נולד בחווה בוירג'יניה ב1919ב-1919, לא בג'ורג'יה... בסרט ססיל גיינס גדל בשדה כותנה ב[[מייקון (ג'ורג'יה)]], כאשר משפחתו נכנסת לקונפליקט עם החקלאים הלבנים שהם עובדים עבורם. מה שקרה להוריו בשדה הכותנה הוסף בשביל האפקט הדרמטי... למרות שמתח בין ענייני זכויות אדם בין אב וילד מתדלקים הרבה מהדרמה בסרט, צ'ארלס אלן לא היה ה[[אקטיביזם|אקטיבסט]] הקיצוני שדמותו בסרט משחקת"{{הערה|Dockterman, Eliana (August 16, 2013). "The True Story of The Butler: Fact vs. Fiction in Lee Daniels' The Butler". Time.}}.
 
ביקורת נוספת כוונה אל הדיוק של הסרט בהצגתו את נשיא ארצות הברית לשעבר [[רונלד רייגן]]. הביקורת העיקרית היא כי הסרט הציג את רייגן כאדיש לזכויות אדם ומתעלם לחלוטין מהעובדים השחורים בבית הנשיא. לטענת בנו של רונלד רייגן, [[מייקל רייגן]], "הסיפור האמיתי של משרת הבית הלבן הוא כלל לא גזעני. אלו [[ליברליזם|ליברלים]] מהוליווד שרוצים להאמין משהו לגבי אבי שלעולם לא היה נכון." {{הערה|Bond, Paul (August 26, 2013). "President Reagan's Son Attacks 'Lee Daniels' The Butler'". The Hollywood Reporter. Retrieved August 28, 2013.}}{{הערה| "The Butler falsely portrays Ronald Reagan as racist, says son". The Guardian. August 29, 2013. Retrieved September 1, 2013.}}מעביר ביקורת נוסף בנושא הוא [[פול קנגור]], אחד מהביוגרפים של הנשיא רייגן. קנגור אמר, "רונלד רייגן נגעל מה[[אפרטהייד]], אך הוא גם רצה לוודא שאם שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה יפול הוא לא יוחלף על ידי שלטון [[מרקסיזם|מרקסיסטי]] [[טוטליטריזם|טוטליטריסטי]] בשיתוף פעולה עם מוסקבה וקובה שיקח את הדרום אפריקאים באותה הדרך בה נשבתו [[אתיופיה]], [[מוזמביק]], ו, כן, [[קובה]] [...] אם הסרט מסרב להתמודד עם הסוגייההסוגיה הזו באופן מאוזן, הוא לא צריך לעסוק בה בכלל."{{הערה| "Lee Daniels' 'The Butler': Reagan Biographers Slam President's Portrayal". Hollywood Reporter.com. August 16, 2013. Retrieved September 1, 2013.}}
 
המבקר הפוליטי [[בן שפירו]] כתב: "אין שאלה לגבי זה שהסרט מלא באי דיוקים היסטוריים. ל''משרת'' יש קשר אפסי לחומר עליו הוא מבוסס, חיי משרת הבית הלב ג'ין אלן, מלבד העובדה שהדמות הראשית בסרט ואלן היו שניהם משרתים שחורים בבית הלבן. הדמות הראשית בסרט, ססיל גיינס, רואה את אביו נרצח ואמו נאנסת על ידי בעל אדמה לבן; זה לא קרה לאלן. לדמות הראשית בסרט יש שני ילדים, אחד שהולך למלחמת ויאטנםוייטנאם, השני נעשה פעיל זכויות אדם; לאלן היה רק בן אחד."{{הערה| Shapiro, Ben (August 18, 2013). "'The Butler' Filled with Historical Inaccuracies, Finishes #1". Breitbart.com. Retrieved August 28, 2013.}}
 
== קישורים חיצוניים ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/המשרת_(סרט,_2013)"