סרקזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 2601:1C0:6A00:739D:185F:452F:8352:B2E1 (שיחה) לעריכה האחרונה של [[User:Ben-Yeudith|B...
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''סַרְקַזְם''' (על-פי [[האקדמיה ללשון העברית]]: '''עוקצנות''') הוא סגנון דיבור תוקפני, המתאפיין בכוונהבעלבון [[עלבון|להעליב]]חבוי. אתלהבדיל המאזיןמעלבון לוגלוי על(קללה), ידיסרקזם אמירתנאמר דברבמסווה והתכוונותשל להיפוכורצון (לשוןתמים [[סגי"להעביר נהור]]),מסר" [[שאלהאו רטורית]],"לחנך" אואת הצגתהצד [[מסקנה]]שאליו [[קיצוניות|קיצונית]]כוון, בגנותואם כביכולכי עלבהגדרה תכונהמטרתו אולפגוע מעשה [[תמימות|תמים]]בכל שביצעמקרה.
 
מאפיינים בולטים של סרקזם הם אמירת דבר והתכוונות להיפוכו (לשון [[סגי נהור]]), שימוש ב[[שאלה רטורית]], או הצגת [[מסקנה]] [[קיצוניות|קיצונית]] בגנות אדם, על תכונה או פעולה [[תמימות|תמימה]] שביצע.
לעתים הגבול בין סרקזם להומור נייטרלי או השתאות או מסקנה קיצוניות, אינו מאד ברור, אך במקרי סרקזם תמיד ישנה '''כוונה''' להעלבה או הגחכה של האדם שאליו הופנתה התגובה הסרקסטית.
 
לעתים הגבול בין סרקזם להומור נייטרלי או השתאות או מסקנה קיצוניות, אינו מאד ברור, אך במקרי סרקזם תמיד ישנה '''כוונה''' להעלבה או הגחכה של האדם שאליו הופנתה התגובה הסרקסטית.
ההבדל העיקרי בין סרקזם לבין עלבון ישיר (כמו קללה) הוא שהעלבון הישיר הוא גלוי ואינו מוסווה בשום צורה; סרקזם לעומת זאת נאמר במסווה של רצון תמים "להעביר מסר" או "לחנך" את הצד שאליו כוון, אם כי בהגדרה מטרתו לפגוע בכל מקרה.
 
אמרה סרקסטית איננה בהכרח [[מניפולציה (התנהגות)|מניפולטיבית]] (ראו בהמשך - סרקזם בפסיכולוגיה) אם כי לעתים הוא מגיע מתוקף מניפולציה או כחלק מתהליך מניפולטיבי.