לאון פוליאקוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מחקריו: הגהה |
מ הגהה, replaced: שרשי ← שורשי (2) באמצעות AWB |
||
שורה 7:
בשנת [[1942]] יצר עמו קשר הרב [[שניאור זלמן שניאורסון]] מ"התאחדות יהודים שומרי מצוות"{{הערה|Association des Israélites pratiquants}}, וביקש ממנו לשמש כ[[מזכיר]]ו. יחד עם בן דודו של זלמן, [[יצחק שניאורסון]], הוא ייסד את "המרכז לתיעוד יהודי בן זמננו" (CDJC), שעסק באיסוף מסמכים ועדויות על רדיפת היהודים בצרפת. ראיות אלו סייעו רבות לאחר ניצחון [[בעלות הברית]], כאשר פוליאקוב שימש ב[[משפטי נירנברג]] כמשקיף משפטי ומתורגמן לצד [[אדגר פור]], ראש המשלחת הצרפתית.
בשנת [[1981]] פרסם את [[ממואר|זיכרונותיו]] תחת השם "L'Auberge des Musiciens", שחלק גדול ממנו מוקדש לתולדות ההתנגדות ולקורותיו בתקופת [[המערכה על צרפת|הכיבוש הנאצי]]. ספריו תורגמו לשפות רבות, ובסוף חייו גם ל[[רוסית]], לשמחתו הגדולה. את הזמן הרב שהקדיש למחקר על
היה נשוי ל[[מוזיקולוג]]ית ז'רמן פוליאקוב, שלאחר מותו אספה והוציאה לאור כתבים שהשאיר. בשנת 1989 קיבל את [[אות לגיון הכבוד]]. פוליאקוב הלך לעולמו ב-8 בדצמבר [[1997]] בגיל 87 באורסיי, צרפת.
==מחקריו==
ארבע שנים לאחר שקיבל [[אזרחות]] צרפתית בשנת [[1947]], ולאחר חמש שנות נבירה בארכיונים גרמניים ואיסוף עדויות רבות, פרסם פוליאקוב את מחקרו הגדול הראשון תחת הכותרת "קציר השנאה". הספר עסק באנטישמיות
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ייתכן שהדחף הראשון שלכם יהיה לסגור את 'קציר השנאה' הזה בחרדה: למה האדם מסוגל, עד היכן הוא יכול להגיע בבהמיותו. אולם אל לכם לגדף את החיות: הן הורגות רק כדי לאכול. הדור שלנו היה עד לטבח העצום, המאורגן והמחושב ביותר: טבח אדמיניסטרטיבי, מדעי, מודע, מהסוג שגרמנים יכולים לבצע.}}
| |||