מגנה כרטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏top: הגהה, replaced: ספריה ← ספרייה באמצעות AWB
שורה 12:
ב[[המאה ה-19|מאות ה-19]] ו[[המאה ה-20|ה-20]] עם התקדמות מערכות המשפט וההכרה בזכויות הפרט, אין ערך מעשי למגנה כרטה, אבל היא עדיין משמשת סמל לחירות, ומצוטטת על ידי פוליטיקאים והוגי דעות. הלורד דנינג קובע: "המגנה כרטה היא המסמך החוקתי הגדול ביותר של כל הזמנים, העמידה של חופש הפרט נגד הסמכות השרירותית של הרודן".{{הערה| Danziger & Gillingham 2004, p. 278.}}
 
ארבעה עותקים מקוריים של המגנה כרטה מ-1215 נמצאים כיום ב[[הספרייה הבריטית|ספריהספרייה הבריטית]], ב[[קתדרלת לינקולן]] וב[[קתדרלת סולסברי]], וכן עותקים ספורים מכתבי הזכויות החוזרים ב-1216, 1217, 1225 ו-1297. העותקים המקוריים נכתבו על יריעות [[קלף]] באמצעות [[קולמוס]]ים העשויים מנוצת עוף, ונחתמו ב[[חותם]] המלכותי הגדול באמצעות [[שעוות דבורים]] ו[[שרף]]. החותמות לא שרדו.
 
טקסט המגנה כרטה מחולק ל-63 סעיפים, אך חלוקה זו נעשתה על ידי סר [[ויליאם בלקסטון]] ב-1759, והמגנה כרטה המקורית מהווה טקסט רציף.