בית המשפט הגבוה לצדק – הבדלי גרסאות

'''בית המשפט הגבוה לצדק''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''בג"ץ''') הוא אחד מהתפקידים אותו ממלא [[בית המשפט העליון]] ב[[מדינת ישראל]]. במסגרת זו דן בית המשפט בעתירות המוגשות נגד רשויות המדינה ונגד גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים במדינה. בסמכותו של בג"ץ לדון בכל עניין אשר הוא רואה צורך לתת בו סעד למען הצדק, ואשר אינו בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר. כללי הדיון בבג"ץ מוסדרים על פי תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984, ועוצבו בפסיקת בג"ץ לאורך השנים<ref>דוגמא ידועה, היא צמצום זכות החקירה של עדים בדיוני בג"ץ, בעקבות בג"ץ 135/69 '''גליקסמן נ' ראש המועצה המקומית רעננה''', יד 10 1085 (1960). באותו מקרה סברו השופטים שישבו בדין, כי נכון לאמץ את הגישה הנהוגה באנגליה המצמצמת מאוד את זכות החקירה. עמדתם זו, באה לאחר שב"כ העותר הפליג בחקירה, שהיה בה משום בזבוז זמן ושימוש לרעה בהליכי משפט, לגישתם. בעקבות פסק דין '''גליקסמן''' ומתוך כוונה לצמצם את השימוש בחקירה שכנגד בבג"ץ, הותקנה תקנה 16 (א) לתקנות סדר הדין בית-המשפט הגבוה לצדק, תשכ"ג-1963 , אשר התנתה את חקירתו של מצהיר בצורך ב"עשיית צדק" (ד"ר אורן שבת, '''העתירה המנהלית והסעדים במכרזים ציבוריים''' (הוצאת פרלשטיין-גינוסר, 2017) עמ' 433-432).</ref>. מעמדו של בג"ץ, סמכויותיו ודרכי פעולתו הם בין מאפייניו הייחודיים של [[המשפט בישראל]].