ספירה (קבלה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ייצוגיהן בתרבות: הגהה, replaced: ספריה ← ספרייה באמצעות AWB
שורה 41:
ל[[תנועת החסידות]] שהתפתחה בפולין של [[המאה ה-18]] היה יחס מעט שונה לתורת הקבלה. מתוך האמונה שהאדם נברא בצלם אלוקים בהתבסס על הפסוק "כי בצלם אלוקים עשה את האדם", טענו רבני התנועה כי הכוחות האלוקיים המבוטאים במערכת הספירות קיימים במקביל בנפש האדם ונחלקים שם ל"שכל" ו"מידות"{{הערה|1= ראה ספר התניא פרק ה'}}. לדוגמה, הקבלה משתמשת בספירת החסד כדי לתאר את כוח ההטבה של האל ובספירת הגבורה כדי לתאר את כוח הדחיה. החסידות תשתמש במונחים הללו כדי לתאר את ה[[סכסוך]] הפנימי בין כוחות האהבה ושנאה באדם, במקביל לפרשנות המסורתית.
 
הספירות עונות על בעיה פילוסופית ו[[תאולוגיה|תאולוגית]] חריפה והיא - איך יכול להיות קשר בין האינסוף לבין הסוף, שהרי האדם אינו יכול להבין ולהשיג מושג אינסופי שלא מוגבל ולא מוגדר, וקיים חיץ בלתי עביר בין עצמותו של האל לבין האדם, ועל השאלה [[פילוסופיה|הפילוסופית]] כיצד מהאחדות שאין בה פירוד ושניות נוצר הריבוי ואף ה[[רוע]] שנראה בעולם{{הערה|1=ראו מהר"ל נצח ישראל פרק שלישי "סוגיית הראשית" - איך יושפע מדבר שהוא אחד דברים מתחלפים עמ' ט"ו}}. באמצעות מערכת הספירות מוסברת הבריאה בכך שהייתה שורה של השתלשלות והתגשמויות מהאינסוף המופשט עד שנוצר העולם הגשמי. הבורא כביכול התלבש ב"לבושים" וצמצם את עצמו כדי ל"רדתלרדת" אל העולם, כמו מורה שממחיש נוסחה מופשטת באמצעות דוגמה מעשית. כמו כן, באמצעות הספירות האדם יכול להתדבק בבוראו, שהרי את עצמות ה' האדם אינו יכול לתפוס{{הערה|1="פתח אליהו ואמר, רבון עלמין דאנת הוא חד ולא בחושבן, אנת הוא עלאה על כל עלאין, סתימא על כל סתימין, לית מחשבה תפיסא בך כלל". - תיקוני זהר דף יז/א}} ולא להתדבק בו{{הערה|1="ואמר רבי חמא ברבי חנינא: מאי דכתיב 'אחרי ה' אלהיכם תלכו' וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה, והלא כבר נאמר כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא? אלא להלך אחר '''מדותיו''' של הקדוש ברוך הוא." -תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יד/א}}.
 
===מחלוקת עצמות וכלים===