הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית nrg1 לתבנית nrg (תג) (דיון)
היסטוריה מפורטת, הרחבה, עדכון
שורה 4:
'''הפקולטה לרפואה בגליל''' היא [[פקולטה]] במסגרת [[אוניברסיטת בר-אילן]], הפועלת ב[[צפת]]. הפקולטה החלה לפעול בשנת הלימודים [[תשע"ב]] ([[2011]]/[[2012]]), ובכך הצטרפה אל [[לימודי רפואה בישראל|ארבע הפקולטות לרפואה]] שקדמו לה בישראל. [[דקאן]] הפקולטה הנוכחי (פברואר 2017) הוא פרופ' [[רן טור-כספא]].
 
== היסטוריה ==
באוקטובר 2002 קבעה ועדת פזי שהחל משנת 2010 יש להכפיל את מספר הסטודנטים לרפואה כדי למנוע ירידה בשיעור הרופאים בישראל. ביוני 2007 קבעה ועדת הלוי שיש לפתוח בית ספר נוסף לרפואה.{{הערה|{{גלובס|רועי גולדנברג|על עתיד הצפון: בית הספר לרפואה בגליל זקוק לטיפול נמרץ|1000504531|14 באוקטובר 2009}}}}
בשנת 2002, ד"ר גוברין ג'קי, רופא, מנתח פלסטי מ[[המרכז הרפואי לגליל|ביה"ח נהריה, (המרכז רפואי לגליל)]] העלה לראשונה בפני הנהלת ביה"ח בנהריה,  את הרעיון להקמת פקולטה לרפואה בגליל, כתרומה ייחודית, בעלת משמעות לאומית וציונית לפיתוח ה[[הגליל|גליל]].
בעקבות המלצות אלה אושרה ב[[המועצה להשכלה גבוהה|מועצה להשכלה גבוהה]], ביולי 2007, ההחלטה על הקמת הפקולטה לרפואה בצפת. החלופה של הקמת הפקולטה בצפת הועדפה על פני הרחבתם של בתי הספר הקיימים לרפואה,{{הערה|{{TheMarker|[[פרץ לביא]]|מי צריך עוד פקולטה לרפואה בגליל?|1.455544|5 בספטמבר 2007}}}} בתמיכתו של [[המשרד לפיתוח הנגב והגליל]]. ב-2010 נבחרה אוניברסיטת בר-אילן להקמת הפקולטה והפעלתה,{{הערה|{{כלכליסט||בר אילן נבחרה להקים את בית הספר לרפואה בצפת|3376693|27 בדצמבר 2009}}}} והפקולטה החלה לפעול בשנת הלימודים [[תשע"ב]] ([[2011]]/[[2012]]).
 
הקמת פקולטה לרפואה בגליל:
בשנת הלימודים הראשונה החלו ללמוד בפקולטה 124 סטודנטים. 54 מהם שבו מלימודי רפואה בחו"ל בתוכנית תלת-שנתית ו-70 האחרים הם בעלי תואר ראשון (רובם ב[[מדעי הטבע]]) בתוכנית ארבע-שנתית במסלול הסבה לרפואה.
 
· תעניק ברכה ותועלת רבה לגליל וליושביה.
 
· תעודד פיתוח תשתיות חינוכיות ומדעיות והקמת מוסדות לימוד והשכלה גבוהה באזור.
 
· תתרום תרומה חברתית משמעותית לגליל ותרומה כלכלית חשובה לתושביה.
 
· תביא לתוספת רופאים צעירים החסרים כל כך למערכת הבריאות.
 
· תתרום להעלאת רמת הרפואה ולהעלאת רמתם של בתי החולים בגליל.
 
· תגרום להגירה חיובית של סטודנטים לצפון הארץ ואף תעודד סטודנטים יהודים הלומדים בחו"ל להגיע וללמוד בארץ וכך לעשות גם עלייה.
 
ועל כל אלה, הקמת הפקולטה לרפואה בגליל, תהיה מענה גם למסקנות ועדת פזי מ – 2002, על פיהן, יווצר מחסור חמור במספר הרופאים הפועלים בישראל.
 
הגשמת החזון, התבסס על שילובם של כוחות חזקים ומשמעותיים שהיו קיימים זה מכבר באזור. בגליל בתי חולים טובים. בגליל רופאים מעולים. אל הגליל ישמחו להגיע מאות רבות של סטודנטים, אם יתאפשר להם ללמוד בארץ. חיבור של משאבים קיימים ושילובם זה בזה, היה הבסיס להגשמת החזון.
 
להשגת המטרה ולהגשמתה, נעשתה פעילות רבה בשני מישורים עיקריים: מחד, הפצת הרעיון והשגת תמיכת הממסד הרפואי, מאידך, השגת תמיכה ושיתוף הפעולה של הממסד הפוליטי. כך למעשה נבנה החיבור בין ראשי היישוב ומנהיגיה לבין ראשי בתי החולים והמוסדות האקדמיים שבאזור.
 
עד מהרה הצטרפו לפעילות להגשמת הרעיון , רבים וטובים אשר תרמו רבות מניסיונם ומיכולתם להצלחתו.
 
ראשונים להצטרף לד"ר גוברין, היו [[שאול שאשא|פרופ' שאול שאשא]] , מנהל ביה"ח נהריה דאז ומר [[עדי אלדר]], ראש עיריית כרמיאל, יושב ראש השלטון המקומי באותם ימים. אשר פעלו רבות וללא ליאות להגשמת החזון.
 
בינואר 2003, בישיבת הנהלת "תנועת הגליל" (תנועה אפוליטית לקידום הגליל), הוחלט לפעול להקמת בי"ס לרפואה בגליל.
 
בשיחות ודיונים שנמשכו ימים רבים, הצטרפו תחילה, ראשי המערכת הרפואית והמוסדות האקדמיים בצפון, מנהלי בתיה"ח, ד"ר יעקב פרבשטיין מ[[בית החולים על שם ברוך פדה, פוריה|ביה"ח פדה בפוריה]], [[אוסקר אמבון|ד"ר אוסקר אמבון]], מ[[בית החולים רבקה זיו|ביה"ח רבקה זיו]] שבצפת, ד״ר שמריהו רוזנר נשיא [[המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה|אורט בראודה]] וצוותו, פרופ' יוחנן ארזי , פרופ' רוזה אזהרי , ד"ר דיצה לוין וכן פרופ' זקי ברק, נשיא [[המכללה האקדמית תל-חי|מכללת תל חי]] וצוותו, פרופ' ערן דולב וד״ר אלון מרגלית. שתי המכללות עמלו להכין תשתית לימודית לשנים הפרה קליניות, שתתבסס על המערך הקיים של מעבדות, חדרי לימוד וכוח אדם אקדמי הקיים בנמצא במכללות בגליל, אשר ירתם לטובת המוסד האוניברסיטאי, שייקח על עצמו בסופו של דבר את הקמתה והפעלתה של הפקולטה לרפואה בגליל.
 
במסגרת הכנות אלו, שתי המכללות, תל – חי ואורט בראודה הגישו בקשה לפתיחת פקולטה למדעי הרפואה לתואר ראשון לתכנית לימודים מסודרת אשר תכין את בוגריהן בהמשך ללימודי רפואה במסגרת אוניברסיטאית כאשר זו תקום.
 
דיונים רבים נערכו עם נשיא [[אוניברסיטת חיפה]] פרופ' אהרון בן זאב, עם רקטור האוניברסיטה הפרופ' יוסי בן ארצי ועם סגן נשיא האוניברסיטה פרופ' דוד פרג'י, בהכנת תכנית שלדית של לימודי הרפואה במתכונת הרצויה. אוניברסיטת חיפה הייתה אחת המועמדות העיקריות להקמת הפקולטה בגליל.
 
במקביל לפעילות זו נערכו פגישות רבות, התייעצויות ודיונים כאמור עם ראשי הממסד הפוליטי, נבחרי הציבור, ראשי ערים וישובים בגליל, חברי כנסת ושרים בתפקידים שונים באותה תקופה, במטרה לשכנעם להירתם ולתמוך במטרה.
 
בין אישים אלה כאמור מר עדי אלדר, ראש עיריית כרמיאל ויו"ר השלטון המקומי, שפעל רבות ותרם מאוד מניסיונו, ראשי הערים, ז'קי סבג, שלמה בוחבוט, אלי ברדה, יו"ר הסוכנות היהודית זאב ביילסקי, השרים לימור ליבנת, דני נווה, יעקב אדרי, מאיר שטרית, בנימין בן אליעזר, יהודית נאות, שלום שמחון, חיים רמון, אהוד אולמרט וניסים דהן, ולבסוף ובעיקר, נשיא המדינה לשעבר, מר שמעון פרס, בהיותו השר לפיתוח הנגב והגליל, אשר אימץ באופן מיוחד את הרעיון ונרתם ופעל רבות להגשמתו, בהביאו לקבלת החלטת ממשלה משנת 2005, בה הצהירה הממשלה, כי היא רואה חשיבות לאומית בהקמת אוניברסיטה בגליל לפיתוח האזור.
 
היה זה צעד מעשי ראשון להגשמת החזון, להקמת הפקולטה לרפואה בגליל, אך באותה עת דווקא ה[[המועצה להשכלה גבוהה|מועצה להשכלה גבוהה]] (המל"ג) ודיקני ארבעת הפקולטות לרפואה בארץ עמדו מנגד והתנגדו להקמת הפקולטה החמישית.
 
באוקטוברב 2002 קבעה2007, ועדתהתפרסם פזידו"ח שהחלועדת משנתהלוי, 2010אשר ישמסקנתו להכפילהייתה, אתכי מספרבשל הסטודנטיםמחסור לרפואהצפוי כדיברופאים, למנועהחל ירידהמשנת בשיעור2015, הרופאים בישראל. ביוני 2007 קבעה ועדת הלוי שישיש לפתוח בית ספרבי"ס נוסף לרפואה.{{הערה|{{גלובס|רועי גולדנברג|על עתיד הצפון: בית הספר לרפואה בגליל זקוק לטיפול נמרץ|1000504531|14 באוקטובר 2009}}}}
 
בעקבות דו"ח ועדת הלוי, המל"ג החליט לפעול להקמת פקולטה נוספת לרפואה. החלופה של הקמת פקולטה חדשה, הועדפה על פני הרחבתם של בתי הספר הקיימים לרפואה.
 
ב – 2008, ועדה בראשות בית הלחמי מפרסמת מכרז להקמת ביה"ס לרפואה בגליל.
 
למרות שמלכתחילה העיר [[כרמיאל]] אמורה הייתה להקים בתחומה את הפקולטה, לבסוף ההחלטה נפלה דווקא על [[צפת]], במטרה לעודד את התפתחותה ולתרום לה מבחינה חברתית וכלכלית.
 
 ב – 2010, נבחרה [[אוניברסיטת בר-אילן|אוניברסיטת בר אילן]] להקמת והפעלת הפקולטה. הפקולטה החלה לפעול כאמור, בשנת הלימודים תשע"ב (2011/2012).
 
בשנת הלימודים הראשונה, החלו ללמוד בפקולטה 124 סטודנטים. 54 מהם שבו מלימודי רפואה בחו"ל, בתוכנית תלת- שנתית ו-70 האחרים הם בעלי תואר ראשון (רובם ב[[מדעיבמדעי הטבע]]), בתוכנית ארבע-שנתית במסלול הסבה לרפואה.
 
הפקולטה פתחה את שעריה עבור תוכנית מוסמך אוניברסיטה (תואר שני עם תיזה) ותוכנית דוקטורט (תואר שלישי) במדעי הרפואה בהנחיית מספר חברי סגל קדם קליני של הפקולטה. כיום בפקולטה יש כמה עשרות סטודנטים לתואר שני, לדוקטורט ובתר-דוקטורט.
 
[[בית חולים אוניברסיטאי|בתי החולים האוניברסיטאיים]] המסונפים לפקולטה הם [[המרכז הרפואי לגליל]] (בנהריה), [[בית החולים רבקה זיו]] בצפת, [[בית החולים פוריה|בית החולים פדה]], פוריה, [[בית חולים אי.מ.מ.ס הסקוטי]] ב[[נצרת]], [[בית החולים המשפחה הקדושה]] ב[[נצרת]] ו[[המרכז הרפואי לבריאות הנפש - מזרע]] ב[[עכו]].
 
הקמת הפקולטה לרפואה ובהמשך , אוניברסיטה ומרכז למחקר ומדע בגליל, הם נדבך חשוב בבניה ובחיזוק מעמדו, עוצמתו וקידומו של הגליל לרווחת ולתועלת כל תושביה.
 
==אגודת הסטודנטים לרפואה בגליל==