מושבה – הבדלי גרסאות

ניצניה של המושבה ב[[ארץ ישראל]] בשלהי שנות השבעים של [[המאה ה-19]], והמשכה בתקופות [[העלייה הראשונה]] ו[[העלייה השנייה]]. המושבות התבססו בעיקר על ענפי ה[[חקלאות]]. חיי החברה וה[[תרבות]] במושבות היוו חלק חשוב בהבניית החברה של [[היישוב היהודי]] ה[[ציונות|ציוני]] בארץ ישראל; לדעת החוקר [[רן אהרנסון]] הן היו "מסד המפעל הציוני".{{הערה|רן אהרנסון, שלבים בהקמת מושבות העלייה הראשונה ובהתפתחותן, בתוך: מרדכי אליאב (עורך), '''ספר העלייה הראשונה''', א, עמ' 83.}}

 

 

==תולדות==

בשנת [[1882]] נוסדו בידי עולים מ[[מזרח אירופה]], אנשי "[[חיבת ציון]]", המושבות [[ראשון לציון]], [[זכרון יעקב]] ו[[ראש פינה]] (שהייתה למעשה התיישבות מחודשת בגיא אוני). בשנים שלאחר מכן חידשו העולים [[חובבי ציון]] את המושבה פתח-תקוה (שנעזבה בינתיים) והקימו מושבות נוספות כמו [[חדרה]], [[נס ציונה]], [[גדרה]] ו[[רחובות]].

 

 

מפעל חלוצי זה של התיישבות לא היה סיפור הצלחה [[כלכלה|כלכלי]]. תנאי [[אקלים]] וקרקע קשים, חוסר ניסיון חקלאי של המתיישבים, מערכת שירותים כושלת ועוינות כללית של השלטונות ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]] - כל אלה פגעו במושבות וסיכנו את קיומן.

|10

| [[יבנאל]] || יק"א || 1901 || 300 || 24,422 || רכישות

|-

|11

|-

|27

|-

|28

|-

|7

|[[כפר יונה]]

|קרן יונה פישר

|

|-

|[[כרכור]]

|[[ההסתדרות הציונית]]

|

|-

|[[מגדיאל]]

|גורמים פרטיים

|

|4,000

|-

|[[מגדל (יישוב)|מגדל]]

|

|התחילה כחווה חקלאית

|-

|[[נהריה]]

|יהדות גרמניה

|

|-

|[[נווה יעקב (מושבה)|נווה יעקב]]

|אגודת "הכפר העברי"

|

|-

|[[נתניה]]

|[[בני בנימין]]

|על שם ה[[נדבנות|נדבן]] [[נתן שטראוס]].

|-

|[[עפולה]]

|[[קהילת ציון אמריקאית]]

|

|-

|[[פרדס חנה-כרכור|פרדס חנה]]

|[[פיק"א]]

|על שמה של '''חנה רוטשילד'''

|-

|[[קדימה (מושבה)|קדימה]]

|[[הכשרת היישוב]]

|

|-

|[[רמת השרון]]

|גורמים פרטיים

|

|-

|[[רמתיים]]

|גורמים פרטיים

|

|

|-

|[[רמת ישי]]

|חברת "מנור" מפולין

|

|-

|

|-

|[[תל מונד]]

|[[אלפרד מונד]]