ישיבת תומכי תמימים בלובביץ' – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לא אנציקלופדי |
|||
שורה 11:
== מאפיינים ==
הישיבה התחלקה לשלוש: "הזאל" לתלמידים המבוגרים, "השיעורים" לתלמידים הבינוניים ו"החדרים" לתלמידים הצעירים והילדים. האדמו"ר הרש"ב חיבר שלושה ספרים המיועדים לתלמידי הישיבה ומטרתם להורות את דרכה הרוחנית: "קונטרס עץ החיים", "קונטרס התפילה" ו"קונטרס העבודה".
הישיבה חידשה מושגים שונים ואבני יסוד שעליה נשענה השקפת ההנהלה, אשר מהווים מושגי בסיס לכל ישיבות חב"ד בדורות הבאים, היו שני קטגוריות עיקריות בהם היה נהוג לשייך את הבחורים:
תפקיד חשוב בישיבה תפס ה[[משפיע (חב"ד)|משפיע]]. בתפקיד המשפיע הראשי בישיבה שימשו הרב חנוך הנדל קוגל, הרב שמואל גרונם אסתרמן, הרב שמואל בצלאל שפעטיל (הרשב"ץ), הרב משולם ידידיה קרואטין והרב מיכאל בלינר.▼
'''עבודה''' - הכינוי לעבודת ה[[תפילה (יהדות)|תפילה]] וההתבוננות בתפילה ב[[ייחוד השם|אחדות ה']] ופרטיה. בחורים שהשקיעו בתפילה באריכות נקראו '''עובדים.'''
'''השכלה''' - לימוד מעמיק של מאמרי חסידות חב"ד והבנת הסוגיות העמוקות ב[[תורת הנסתר]] הנלמדים בהם. בחורים שהצטיינו בכך כונו '''משכילים.'''
'''קבלת עול, ביטול, הנחת עצמותו''' - ביטויים שגורים של מה שנחשב לאבן יסוד בישיבת תומכי תמימים, ביטול מציאות עצמו לטובת מציאות הבורא וקיום רצונו.
▲תפקיד חשוב בישיבה תפס ה'''[[משפיע (חב"ד)|משפיע]]'''. בתפקיד המשפיע הראשי בישיבה שימשו הרב חנוך הנדל קוגל, הרב שמואל גרונם אסתרמן, הרב שמואל בצלאל שפעטיל (הרשב"ץ), הרב משולם ידידיה קרואטין והרב מיכאל בלינר.
הבחורים ישנו באכסניות שהיו פזורות ברחבי העיירה, רובם בבתי התושבים. חדר אוכל היה ממוקם בישיבה, אך רבים היו סועדים בבתי מארחיהם.
הייתה בישיבה קופה בשם "קופת בחורים" שתפקידה היה להעניק סיוע כספי לתלמידים שנדרשו לכך.
== בוגרים ידועים ==
| |||