הפרעה התפתחותית בקואורדינציה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←הגדרה והיסטוריה: הגהה, replaced: ?. ← ? (3) באמצעות AWB |
|||
שורה 40:
==מאפיינים==
מאפייניו המוטוריים של אדם אשר סובל מ- DCD סוכמו בהרחבה על ידי הנדרסון{{הערה|Henderson, S.E. (1992). Clumsiness or developmental coordination disorder: a neglected handicap. Current Pediatrics, 2, 158-162.}}, אשר הדגישה כי קיימת עדות לאיטיות בהתפתחות השליטה במיומנויות התפקודיות אשר מאפשרות לילדים לשלוט בסביבתם אגב הפעלה של מיומנויות תפקודיות אלה. מלבד עיכוב בהתפתחות המוטורי, נמצא כי ילדים עם DCD מציגים אף איטיות בלמידה של מיומנויות מוטוריות הנדרשות בחיי היום יום בהשוואה לילדים בני גילם אשר מציגים התפתחות תקינה. זאת, למרות שהם בעלי מנת משכל תקינה ואף חופשיים מדיאגנוזה של הפרעות נוירולוגיות. האיטיות ברכישת מיומנויות מוטוריות גורמת לכך שהביצוע של ילדים אלה לקוי במידה משמעותית עד כדי כך שהם מציגים קושי בביצוע פעילויות יומיומיות במסגרת הביתית (לדוגמה: לבוש, רחצה), וכן במסגרת הבית-ספרית (לדוגמה: כתיבה, פעילויות ספורט, מעורבות באינטראקציות חברתיות){{הערה|שם=דווי ו-וילסון}}. ילדים עם DCD מציגים נטייה לבצע משימות ביתר איטיות על חשבון השגת דיוק בתוצרי עבודתם. כך גם נמצא כי דפוס אחיזת כלי הכתיבה אינו בוגר וקיימת נטייה להשקיע לחץ מוגזם בכתיבה אשר נראה כי נובעת משליטה מוטורית חלשה בקואורדינציה העדינה{{הערה|Polatajko, H. F., & Missiuna, C. (1995). An international consensus on children. With developmental coordination disorder. Canadian Journal of occupational therapy.}}. בופרד וחב'{{הערה|שם=בופרד|Bouffard, M.E., Watkinson, J., Thompson, P.L., Causgrove Dunn, L.J., and Romanow, S.K.E. (1996). A test of the activity deficit hypothesis with children with movement difficulties. Adapted Physical Activity Quarterly, 13, 61-73.}}, מצאו כי ילדים עם קשיים בתנועה היו פחות פעילים מבחינה פיזית בחצר בית הספר בהשוואה לילדים בני גילם ללא קשיים בתנועה.
קבוצת הילדים בעלי הפרעה התפתחותית בקואורדינציה מאופיינת בהטרוגניות, ולכל פרט בה ישנו פרופיל שונה של בעיות){{הערה| Dewey, D. and Kaplan, B.J. (1992). Analysis of praxis task demands in the assessment of children with developmental motor deficits. Dev Neuropsychol, 8, 367-379.}}{{הערה|Dewey, D. (1993). Error analysis of limb and orfacial praxis in children With developmental motor deficits. Brain Cognition, 23, 203-221.}}{{הערה|שם=גז|Geuze, R., & Borger, H. (1993). Children who are clumsy: Five years later. Adapted Physical Activity Quarterly, 10, 10-21.}}{{הערה|שם=מיסינה|Missiuna, c. (1994). Motor skills acquisition skills acquisition in children with developmental coordination disorder. Adapted Physical Activity Quarterly, 11 ,214-235.}}. חלק מהילדים מציגים קשיים בכל מטלה הדורשת שליטה מוטורית. אחרים, סובלים מקשיים בעיקר בתחום המוטורית העדינה, אשר משפיעות על תפקודו של הילד בכל הקשור במטלות בית-ספריות (העתקה, ציור, גזירה, הדבקה וכו'). זאת, בעוד שיש ילדים אשר אצלם הקשיים באים לידי ביטוי בשיווי משקל ובביצוע מיומנויות כדור{{הערה|Hoare, D. (1994). Subtypes of developmental coordination disorder. Adapted Physical Activity Quarterly, 11, 158-169.}}, אשר מבליטים את מגושמותו של הילד בהופעתו החיצונית. ההטרוגניות אינה באה לידי ביטוי רק במגוון הקשיים כי אם גם בדרגות החומרה של הקשיים אצל אינדיבידואלים שונים. מכאן, שלא ניתן לקבוע כי לא קיים ילד "מסורבל טיפוסי".
שורה 48:
ילדים אשר אובחנו כ"מסורבלים" בשנות הילדות, היו בדרגה גבוהה יותר של סיכון לקשיי למידה בגיל מאוחר יותר, בהשוואה לילדים ללא סרבול מוטורי{{הערה|Drillien, C. and Drummond, M. (1983). Clinics in developmental medicine, Vol. 86: Developmental screening and the child with special needs: A population study of 5000 children. London: S.I.M.P. with Heineman Medical.}}{{הערה|Hadders-Algra, M., Huisjes, H.J., and Touwen, B.C.L. (1988). Perinatal risk factors and minor neurological dysfunction: Significanc for behaviour and school achievement at nine years. Developmental Medicine Child Neurology, 30, 482-491.}}{{הערה|שם=סילבה}}. יחד עם זאת, מספר מחקרים דיווחו על קשרי גומלין בין הפרעה התפתחותית בקואורדינציה לבין קשיים בביצוע האקדמי{{הערה|שם=קנטל}}{{הערה|שם=לוס}}{{הערה|Kaplan, B. J., Wilson, B. N., and Dewey, D. M., and Crawford S.G. (1998). DCD may not be a discrete disorder. Human Movement Science. 17,471-490.}}. במחקרים אלה דווח כי ילדים שאובחנו עם DCD, השיגו הישגים נמוכים יותר באופן משמעותי בהשוואה לילדים בקבוצת הביקורת במבחנים של מיומנויות אקדמיות כמו קריאה, איות ומתמטיקה, וכן במבחנים מבחנים אשר בודקים מהירות כתיבה. בכל אופן, יש לציין כי לא כל הילדים שהם בעלי בעיות מוטוריות סובלים אף מקשיים בלמידה{{הערה|שם=קנטל}}{{הערה|Dewey, D. and Kaplan, B. J. (1994). Subtyping of developmental motor deficits. Developmental. Neuropsychology, 265-284. }}{{הערה|Gubbay, S.S. (1978). The management of developmental apraxia. Developmental Medicine Child Neurology, 20, 643-646.}}{{הערה|שם=מיסינה}}. אי לכך, חשוב לאבחן את הביצועים האקדמיים של ילדים עם DCD, במיוחד באותם תחומים הדורשים שליטה מוטורית{{הערה|שם=דווי ו-וילסון}}. מכל מקום, אי אבחנה של בעיות לימודיות, כשלעצמו, אינו מהווה קריטריון מספק כדי לשלול DCD . לדוגמה, ילדים אשר סובלים מהפרעת למידה בלתי מילולית" (Nonverbal learning disorder)) (הפרעה של ההמיספרה הימנית), משיגים הישגים טובים באוצר מילים, בקריאה באיות ובהבעה עצמית. בכל אופן, ילדים אלה מצגים, בין היתר, קשיים במשימות הדורשות יכולות של ארגון חזותי-מרחבי אשר מקשים על הישגיהם במתמטיקה ובמטלות היום יום; בהסתגלות למצבים חדשים, בהבנה של סימנים ורמזים בלתי מילוליים אשר מקשים על הסתגלותם החברתית; וכן בביצוע מיומנויות מוטוריות עקב קשיים בקואורדינציה, בשיווי משקל ובמיומנויות עדינות. נמצא כי ילדים אלה אינם מזוהים כילדים עם צרכים מיוחדים במידה מספקת על ידי הוריהם ומוריהם. זאת, מכיוון שהם נתפסים כבעלי יכולת גבוהה בתחום המילולי והלימודי. יש לציין, כי ילדים אלה הם בקבוצת סיכון להתפתחותן של בעיות ריגושיות ופסיכיאטריות עד כדי התאבדות Badian, 1992)).
מלבד קשיים בתחום הלימודי, קיימת סכנה כי בעיות בתחום בקואורדינציה עלולות לגרום אף לקשיים בתחום הריגושי והחברתי. מחקרים רבים הוכיחו כי בעיות ריגושיות וחברתיות מאפיינות ילדים בעלי בעיות בקואורדינציה המוטורית{{הערה| Kalliopuska, M., & Karila, I. (1987). Association of motor performance and cognitive, linguistic and socioemotional factors. Perceptual and Motor Skills, 65, 399-405.}}{{הערה|Kalverboer, A.F., De Vries, H.J., & Van Dellen, T. (1990). Social behavior in clumsy children as rated by parents and teachers. In A.F. Kalverboer (Ed.), Developmental biopsychology: Experimental and observational studies in childlren at risk (pp. 257-269). Ann Arbor: University of Michigan Press.}}{{הערה|Shaw, L., Levine, M.D., & Belfer, M. (1982). Developmental double Jeoprady: A study of clumsiness and self-esteem in children with learning problems. Developmental and Behavioral Pediatrics, 31, 191-196.}}{{הערה|O’Dwyer, S. (1987). Characteristics of highly and poorly co-ordinated children. The Irish Journal of Psychology, 8, 1, 1-8.}}{{הערה|Van Rossum, J.H.A., & Vermeer, A. (1990). Perceived competence: A validation study in the field of motoric remeidal teaching. International Journal of Disability, Development and Education, 37, 1, 71-91.}}{{הערה| Henderson, S.E., May, D.S., & Umney, M. (1989). An exploratory study of goal-setting behavior, self-concept and locus of control in children with movement difficulties. European Journal of Special Needs Education, 4(1), 1-14.}}. בסיכום המחקר שנערך על ידי Bouffard, Watkinson, Thompson, et al. (1996){{הערה|שם=בופרד}}, המחברים מדגישים שתלמידים עם בעיות בקואורדינציה המוטורית, באופן כללי, מפתחים אורח חיים המעמיד בסיכון את יכלתם לפתח מיומנויות מוטוריות, ליצור קשרים חברתיים, וכן את בריאותם וכושרם הגופני.
==אפידמיולוגיה==
| |||