חומות ירושלים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 55:
===החומה השנייה===
בתקופת הורדוס הלכה והתמלאה ירושלים, עד ש"נלחצה" בין שתי הגאיות העמוקים – נחל קדרון מ[[מזרח]] ו[[גיא בן הינום]] מ[[מערב]] ומ[[דרום]]. העיר התפשטה אפוא שוב אל המישור הרחב שמ[[צפון]] לה, לצדו המערבי של הר-הבית, מעבר לנחל הצולב, כך ששוב נוצר לירושלים פרוור מפורז מחוץ לחומה. השוק הגדול הסמוך לכותל המערבי של הר הבית הוסיף והתרחב לכיוון צפון, ורובע חדש נוצר סביב השווקים שהתהוו במקום עם גידול המסחר בהם. הרובע שהתפתח ממערב ומצפון להר הבית ובצמוד אליו, תוּחם במהלך [[המאה
מאחר שהמישור הצפוני אחיד למדי בגובהו ושטוח, היה על בוני החומה להחליט באופן שרירותי היכן תעבור החומה, אולם הארכאולוג [[גבריאל ברקאי]] טוען כי ההחלטה כלל לא הייתה שרירותית: עוד בימי בית ראשון נחצב [[חפיר]] במישור הצפוני, הרחק מחומת העיר, כמכשול אסטרטגי לכלי מלחמה (היום – בין [[שער הפרחים]] ל[[שער שכם]]).{{הערה|1={{קתדרה|גבריאל ברקאי|שלושה קברים מתקופת הבית הראשון מצפון לשער שכם, וזמנו של החפיר הצפוני של ירושלים|83.2|83, אפריל 1997, עמ' 26-25}}}} ייתכן, אם כן, שההחלטה לבנות את הקטע הצפוני ביותר של החומה השנייה דווקא שם נבע מהרצון לנצל את החפיר הקדום לטובת החומה החדשה. כך או כך, יש המזהים שרידים של החומה השנייה באזור שער שכם, אך זיהוי זה מוטל בספק. נכון ל-2011 טרם התגלו הוכחות ברורות לקיומה של החומה השנייה, והתוואי שלה משוער בלבד.{{הערה|1=[http://www.antiquities.org.il/jerusalemWalls/history_5.asp סקירה היסטורית, ציר הזמן]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}
| |||