ביולוגיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Itay17 (שיחה | תרומות)
אם יורשה לי.
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-חברתית +חברתית)
שורה 168:
===תורשה וחברה===
 
מאז שנחקר לראשונה היה מנגנון ה[[תורשה]] וההתפתחות ה[[אבולוציה|אבולוציונית]] מוקד לסערה [[חברה|חברתיתחברתי]]ת. מצד אחד התנגדה הכנסייה הנוצרית בקביעות לתאוריית [[ברירה טבעית|הברירה הטבעית]], אשר שללה את מקומו של ה[[אלוהים|אל]] במעשה הבריאה, וניסתה להציג לה חלופות. עם התבססות הנאודרוויניזם כקונצנזוס מדעי, התמקד הוויכוח בשאלת לימוד האבולוציה בבתי הספר, לאחר שזה [[משפט הקופים|נאסר ממניעים דתיים]], ומאוחר יותר בדרישה ללמד במקביל גם את הגישה הדוגלת בבריאה אלוהית כמקור לחיים ולאדם ([[בריאתנות]]). ויכוח זה ניטש גם היום.
 
בעוד שחוגי ה[[דת]] דחו את האבולוציה, אימצו אותה בחום מספר הוגים חברתיים בשלהי המאה ה-19, שפיתחו תאוריות שונות של [[אבולוציה חברתית ותרבותית]]. כמה מהם השליכו את מסקנות תורת האבולוציה על המאבק בין [[גזעי האדם]] - גישה חסרת ביסוס מדעי שנקראה [[דרוויניזם חברתי]] ושימשה מאוחר יותר כאחד המקורות של [[תורת הגזע]] ה[[נאציזם|נאצית]]. בסיס מדעי מעט רחב יותר היה ל[[אאוגניקה]], תנועה שתמכה בהשבחת הדורות הבאים באמצעות סוגים שונים של התערבות ברבייה ובתורשה, ביניהם עידוד רבייה של בעלי תכונות רצויות ועיקור בכפייה של 'בעלי תכונות שליליות' (ראו [[ברירה מלאכותית]]). תוכניות אאוגניות יושמו ב[[ארצות הברית]], ב[[שוודיה]] ובמדינות נוספות, אך הגישה ננטשה לאחר [[מלחמת העולם השנייה]].