משתמשת:Hanay/שירת החשק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לשאלה רטורית |
|||
שורה 101:
החשוק האומלל פותח את דברי הרהוריו בשאלה הקשה, למי מהאנשים הוא יכול לספר את כאבו הגדול, החודר ומגיע אל קירות לבבו. והנה, כאילו 'קרא' את מחשבותיו (אך למעשה כנראה למראה פניו הירודות מצער), מופיע אדם המציע לו את עזרתו, ואדם זה איננו אלא רופאו. החושק פונה אליו, אך דורש ממנו להסתלק, שכן הוא יודע שאין בכוחו להמציא לו תרופה: רק היענותו של האהוב תוכל לעזור לו. עם השמעת קיראה זו נעלם הרופא מן השטח, והדובר שב ומדבר אל לבו.
היענות החשוק מתוארת בבית השני כסליחות עוון, ובכך מקדים הדובר ורומז להמשך השיר, שבו מתואר החשוק כטופל על אוהבו דברי שווא ומאשימו בחטאים שלא חטא, ואף מפרש כל מעשה שלו לרעה. ואכן שני הבתים האחרונים מתארים גישה זו של החשוק באמצעות שפע של הקבלות הפכים:
הוא חושב את 'רצוני – כקצפי, וטובי – כחובי', לשמע תחנוני החושק הוא מקשה את לבו, על אהבתו משיב בשנאה, ועל דברי האמת הטובים – בדברי שקר ושווא. משום כל אלה לא יכול הדובר אלא להגיע לייאוש, ושאלתו בראש הבית השלישי, ה'ירצה ידידי', היא [[שאלה רטורית]] אשר כל האמור אחריה מחייב אותו לענות עליה תשובה אחת: לא. החושק נותר בבדידותו, יודע שלרופא אין כל דרך לעזור לו ואיננו מוצא אדם לשתפו בצערו.{{הערה|שם=אליצור, שירת החול, 94–108}}
== בין יין לחשק ==
| |||