סה-מה צ'יין – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Sima Qian (painted portrait).jpg|שמאל|ממוזער|250px|סי מה צ'יאןיין]]

'''סְה-מָה צְ'יאןייֵן''' ([[סינית מפושטת]]: '''司马迁''', [[כתב סיני|סינית מסורתית]]: '''司馬遷''',[[פין-יין]]:Sīmǎ Qiān, נולד בערך בשנת 140 לפנה"ס, נפטר ב-86 לפנה"ס) היה אבי ההיסטוריונים וה[[היסטוריוגרפיה|היסטוריוגרפים]] של סין ואחד ה[[היסטוריון|היסטוריונים]] הראשונים שלה. מעמדו ופרסומו הוענקו לו בשל עבודתו הגדולה והחשובה ביותר [[רשומות ההיסטוריון]], כתבים הסוקרים את תולדות סין במשך אלפיים שנה מהזמנים של סין המיתולוגית ([[הקיסר הצהוב]]) ועד זמנו (תקופת [[שושלת האן]]). עבודה זו הניחה את היסודות לעבודותיהם של היסטוריונים והיסטוריוגרפים סינים מאוחרים יותר. בנוסף להיותו היסטוריוגרף והיסטוריון מהחשובים בתולדות סין כמה מצאצאיו כמו סה-מה יאן ייסדו את [[שושלת ג'ין (265–420)|שושלת ג'ין]] בסוף תקופת [[שלוש הממלכות]] של סין.

בזמנים שקדמו להופעתו של סה-מה צ'יאןיין ההיסטוריה הסינית נכתבה כהיסטוריה של שושלות בלבד. כאשר תקופה החלה עם עלייתה של שושלת והסתיימה עם נפילתה. החידוש שהכניס סה-מה צ'יאןיין בכתיבת ההיסטוריה כהיסטוריה כללית הנוגעת לכל סין ולא רק לשושלות השליטים שלה השפיעה על היסטוריוגרפים והיסטוריוניום סינים מאוחרים יותר כגון גֶ'נְג צְ'יָאו וסְה-מָה גואנג. אף על פי שהיסטוריונים מאוחרים יותר רואים בכתיבתו של סה-מה צ'יאןיין את המודל הרשמי לפיו צריך לכתוב היסטוריה, השיטה הסופית המנחה את ההיסטוריון הסיני כיצד לכתוב כתבים וספרים היסטוריים הופיעה מאוחר יותר בימיו של ההיסטוריון [[באן גו]].

סה-מה צ'יאןיין היה גם זה שהציג דרך כתיבה חדשה לסינים והיא כתיבת היסטוריה בצורה של סדרת ביוגרפיות. עבודתו הידועה ביותר, שה ג'י, כוללת יותר מ-130 פרקים ומחולקת לנושאים ספציפיים בצורת תולדות, דיווחים וחיבורים ולא בצורת ציר זמן כפי שנהוג במערב. בין שאר הנושאים שבהם סה-מה צ'יאןיין עוסק בחיבורו אפשר למצוא דיווחים על [[כלכלה]], [[מוזיקה]], [[טקס]]ים, [[דת]], [[לוח השנה הסיני]] ו[[ביוגרפיה|ביוגרפיות]] מורחבות. השפעתו של סה-מה צ'יאןיין על כתיבת היסטוריה לא הצטמצמה לסין בלבד אלא הגיעה גם למקומות אחרים כדוגמת [[שלוש הממלכות של קוריאה|הממלכות הקוריאניות]].

מקום לידתו של סה-מה צ'יאןיין נקרא בתקופתו לונגמן, ליד המקום שבו שוכנת כיום העיר [[האנצ'נג]] אשר במחוז [[שאאנשי]]. בתור צאצא למשפחת היסטוריונים ותיקה, אביו, סה-מה טאן, היה מנהל הספרייה הקיסרית והמְתארך הצופה למועד החגיגות של הקיסר [[האן וו-די]]. תחת השגחתו של אביו, החל סה-מה צ'יאןיין ללמוד מגיל צעיר מאוד, וכבר בגיל עשר היה בקיא בחלק ניכר מהכתבים הסינים הקלאסיים שנכתבו עד לתקופתו. כאשר התבגר עוד החל סה-מה צ'יאןיין ללמוד אצל צמד ה[[קונפוציוס|קונפוציאנים]] הידועים קוֹנג אנְגְווֹ ודונג ג'ונְגשוּ. כאשר הגיע לגיל עשרים החל סה-מה צ'יאןיין בעידודו של אביו לנדוד ברחבי סין במטרה לאסוף חומרים לעבודתו ההיסטורית שה ג'י. במהלך מסעו ניסה לברר את אמיתותן של אגדות ושמועות שרווחו במקומות שבהם ביקר. כמו כן הוא גם ביקר באנדרטות ידועות בזמנו כאשר הבולטות ביניהן היו האנדרטות שייצגו את קברי המלכים המלומדים המיתולוגיים [[יו (מלך סיני)|יו]] ו[[שון (מלך סיני)|שון]].