כורדים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון) |
עריכה תגית: אות סופית באמצע מילה |
||
שורה 32:
|קבוצות=[[עמים איראנים]] {{אנ|Iranian peoples}} אחרים
}}
'''כורדים''' (ב[[כורדית]]: '''کورد''' / '''Kurd''') הם חברי קבוצת [[לאום]] המהווים חלק מהעמים האיראניים{{אנ|Iranian peoples}}. מעריכים את מספרם של הכורדים בכ-25 עד 40 מיליון נפש. מרבית הכורדים חיים ב[[טורקיה]], [[איראן]], [[עיראק]] ו[[סוריה]]. יש גם קהילות כורדיות ב[[ארמניה]] ו[[גאורגיה]], ואילו הקהילה הכורדית העתיקה ליד [[קאבול]] שב[[אפגניסטן]] עזבה את המדינה בעת מלחמת האזרחים האפגנית.
מאז ראשית [[המאה ה-20]] הכורדים שואפים להקים [[מדינה]] עצמאית בחבל הארץ [[כורדיסטן]]. עקב התנגדותן העזה של המדינות באזור לא עלה בידי הכורדים להקים מדינה. נראה כי הכורדים הם הקבוצה הלאומית הגדולה ביותר שהיא נטולת מדינה. [[עיראק]], [[איראן]], [[סוריה]] ו[[טורקיה]] אינן מכירות בלאומיות הכורדית וחלקן שוללות מתן זכויות לביטוי תרבותי ול[[אוטונומיה]] לכורדים.
שורה 43:
==היסטוריה ==
{{ערך מורחב|כורדיסטן}}
הכורדים של היום רואים עצמם כממשיכי וכצאצאי אנשי [[מדי]] מ[[ממלכת פרס]], שכן הם שוכנים באותו אזור גאוגרפי בו הייתה קיימת בעבר אימפריית מדי, וכן מהווים חלק מהעמים האירניים.{{הערה|{{Cite web|url=http://www.kurdistanica.com/?q=node/78|title=Are Kurds Descended From the Medes?|date=19 June 2008|accessdate=2017-07-02|website=kurdistanica.com|last=Izady|first=Prof. M. R.}}}}{{הערה|{{Cite web|url=https://gracethrufaith.com/end-times-prophecy/the-return-of-the-medes/|title=The Return Of The Medes – Grace thru faith|date=12 October 2014|accessdate=2017-07-02|website=Grace thru faith|last=Kelley|first=Jack}}}}{{הערה|{{Cite web|url=https://flashtrafficblog.wordpress.com/2014/06/17/with-prophetic-implications-the-kurds-known-as-the-medes-in-the-bible-seize-oil-rich-region-of-iraq/|title=With prophetic implications, the Kurds, known as the Medes in the Bible, seize oil-rich region of Iraq. What does it mean?|date=17 June 2014|accessdate=2017-07-02|website=Joel C. Rosenberg's Blog}}}}
שאיפותיהם הלאומיות של הכורדים הוכרו לראשונה במסגרת [[הסכם סוור]] אשר נחתם בסוור (בצרפתית: Sèvres), שב[[צרפת]] באוגוסט [[1920]] [[מלחמת העולם הראשונה|לאחר מלחמת העולם הראשונה]] ונועד לקבוע את גורל השטחים ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאניים]] שנכבשו במלחמה. ההסכם כלל הבטחה להקמת אוטונומיה כורדית חוצצת בשטחי [[טורקיה]], [[סוריה]], [[עיראק]], [[איראן]] בסיוע [[מדינות ההסכמה]]. הוסכם כי [[האימפריה העות'מאנית|עות'מאניים]] יאפשרו אוטונומיה זו, ואם תוך שנה מחתימת ההסכם ירצו בכך מרבית תושבי האזור, הכורדים יזכו בעצמאות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.hri.org/docs/sevres|הכותב=|כותרת=The Peace Treaty of Sèvres|אתר=H-R network|מידע נוסף=|תאריך=September 25, 1997.}}}}
שורה 76 ⟵ 77:
==דת==
{{ערך מורחב|ערכים=[[אסלאם סוני|סונים]], [[אסלאם שיעי|שיעים]], [[זורואסטריות|זורואסטרים]], [[אלווים]], [[יזידים]]}}
על פי אומדנים לא רשמיים, כיום 86% מהכורדים [[מוסלמי]]ם, מתוכם 65% הם מוסלמים [[סונים]]. הכורדים הם האוכלוסייה המוסלמית סונית הגדולה היחידה ב[[איראן]]. כמו כן יש 10% מוסלמים [[שיעה|שיעים]] אשר חיים בעיקר בפרובינציות [[כרמאנשאה (מחוז)|כרמנשאה]] ו[[עילם]] שב[[איראן]]. בנוסף אליהם 10% מהכורדים הם מוסלמים [[אלווים]] והם מצויים בעיקר בטורקיה. 15% הנותרים הם בעיקר [[יזידים]] ו[[נוצרים]] מדנומינציות שונות, בעיקר [[ארמנים]], [[אשורים]], [[נסטוריאנים]], [[דרוזים]], [[יעקובים]] ו[[כלדים]]. בנוסף ישנם [[יהדות כורדיסטן|יהודים כורדים]] שרובם מתגוררים בישראל.
== קהילות כורדיות ==
[[קובץ:Kurdish-inhabited area by CIA (1992).jpg|שמאל|ממוזער|250px|אזור המחיה של הכורדים]]
=== הכורדים בטורקיה ===
אוכלוסיית הכורדים ב[[טורקיה]] מוערכת בכ-15 מיליון איש, החיים ב-13 מחוזות המכסים את כל דרום ומזרח טורקיה.{{הערה|שם=UN|{{קישור כללי|כתובת=http://www.unhcr.org/pages/49c3646c11.htm|כותרת=על הכורדים|אתר=[[UNHCR]]}} {{קישור שבור|2 ביולי 2017}}}} הכורדים היו אזרחים בשטח שכיום נשלט על ידי טורקיה עוד טרם השלטון המוסלמי. הטורקים הגיעו לראשונה למזרח כורדיסטן בתחילת [[המאה ה -14]] כעות'מאניים שקבוצה מתוכם הפכה, לימים, לטורקים. כיום, מהכורדים בטורקיה נשללות [[זכויות]] מסוימות- למשל כל פעילות ה[[תרבות]] הכורדית בטורקיה אסורה. לכורדים אסור לקרוא לעצמם בשמות כורדיים ולהתלבש בבגדים כורדיים מסורתיים. דיבור בשפה הכורדית בציבור הוא עבירה פלילית. שירה, ריקוד ומשחקים במסורת הכורדית אסורים והעבריין ייענש על כך. דפוס והפצה של חומרים כתובים בשפה הכורדית אסורים. עם זאת, בשנים האחרונות, היו כמה סימנים לכך שממשלת טורקיה עשויה להיות מוכנה לשנות את מדיניות הדיכוי שלה.
:'''מפלגות פעילות''' - מפלגת הזכויות והחירות{{אנ|Rights and Freedoms Party}}, המפלגה הקומוניסטית של כורדיסטאן{{אנ|Communist Party of Kurdistan}}, מפלגת המטרה החופשית{{אנ|Free Cause Party}}, מפלגת החירות והסוציאליזם{{אנ|Freedom and Socialism Party}}, מפלגת האזור הדמוקרטי{{אנ|Democratic Regions Party}}.
=== הכורדים בסוריה ===
{{ערך מורחב|כורדיסטן הסורית}}
בסוריה, האוכלוסייה הכורדית מוערכת בכ-0.9–2.8 מיליון נפשות. תחת שלטון אסד, בדומה לטורקיה, נאסרה כל הפעילות התרבותית הכורדית. כורדי עשוי להיות נתון למאסר ארוך טווח על החזקת חומר כתוב בשפה הכורדית. הכורדים בסוריה מורדים באופן פעיל בשלטונו של בשאר אל-אסד במלחמת האזרחים שמתנהלת שם החל מ-2011.{{הערה|{{cite book|title=The Kurds: Refugees in their own land.|last=Karadaghi|first=Pari|publisher=American Psychological Association|publication-place=Washington|publication-date=1994}}}}
:'''מפלגות פעילות''' - המפלגה הדמוקרטית של סוריה{{אנ|Kurdistan Democratic Party of Syria}}, המועצה הלאומית הכורדית{{אנ|Kurdish National Council}}, מפלגת הברית עם סוריה הכורדית{{אנ|Kurdish National Alliance in Syria}}, תנועת העתיד הכורדי בסוריה{{אנ|Kurdish Future Movement in Syria}}, מפלגת הדמוקרטיה הפרוגרסיבית הכורדית בסוריה{{אנ|Kurdish Democratic Progressive Party}}, מפלגת האיחוד הפוליטי הכורדי{{אנ|Kurdish Democratic Political Union}}, מפלגת האיחוד הדמוקרטי{{אנ|Democratic Union Party (Syria)}}.
=== הכורדים באיראן ===
{{ערך מורחב|בדלנות כורדית באיראן}}
באיראן יש כיום בין 4.8 ל-6.6 מיליון כורדים השואפים לעצמאות מדינית וכלכלית.{{הערה|שם=UN}} מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת מתנהל סכסוך מתמשך בין הארגונים הכורדים לממשל האיראני במטרה לקבל עצמאות ואוטונומיה במזרח כורדיסטן. גם בתקופת השאה האיראני וגם בתקופת הרפובליקה האסלאמית. עם זאת, כאשר פרצה [[מלחמת האזרחים בסוריה]], איראן היוותה מקום מפלט למאות אלפי פליטים כורדים שבתיהם נחרבו.
:'''מפלגות פעילות''' - [[מפלגת החיים החופשיים של כורדיסטן]], [[המפלגה הדמוקרטית של כורדיסטן האיראנית]], מפלגת כומלה האיראנית כורדית{{אנ|Komala Party of Iranian Kurdistan}}, כומלה CPI{{אנ|Komalah (CPI)}}, מפלגת החופש לכורדיסטאן{{אנ|Kurdistan Freedom Party}}, {{אנ|Kurdistan Democratic Party (Iran)}}, החזית הכורדית המאוחדת{{אנ|Kurdish United Front}}, חבאת{{אנ|Khabat}}.
==== הכורדים הפיילים שבאיראן ====
שורה 94 ⟵ 104:
=== הכורדים בעיראק ===
{{ערך מורחב|כורדיסטן העיראקית}}
האוכלוסייה הכורדית בעיראק מוערכת בכ-7–9 מיליון כורדים.{{הערה|שם=UN}} ב[[עיראק]], תחת שלטונו של [[סדאם חוסיין]] עד 2003 הכורדים נחשפו לרצח עם שמטרתו הייתה להרוס את העם הכורדי והמורשת האתנית באמצעות הפצצה כימית והתקפות צבאיות לא – קונבנציונאליות. באזורים הכפריים של כורדיסטן נהרסו כמה אלפי עיירות וכפרים קטנים. מאות אלפי כורדים נתפסו על ידי חיילים עיראקים, הועברו בכפייה מהכפרים שלהם לחלקים הדרומיים והצפון-מערביים של עיראק, שם הם נכלאו בבתי הכלא, במחנות הריכוז והתקיימו בתנאים קשים ביותר בשולי הכפר. בעקבות [[מלחמת עיראק]] שהחלה בשנת 2003 ומיגור שלטונו הדיקטטורי של סדאם חוסיין, זכו הכורדים בעיראק לאוטונומיה רחבה יותר, ובשנת 2005 הגיעו להבנות הדדיות עם הממשל ב[[בגדד]].
בצפון עיראק, כוחות [[פשמרגה]] לחמו נגד הממשלה העיראקית לפני ובמהלך מלחמת עיראק וכעת מפקחים על האזור הכורדי האוטונומי שם. ב-21 באוקטובר 2011 הודיעו טורקיה ואיראן על תיאום מלחמה משותפת של שתי המדינות נגד הכורדים בצפון עיראק, יחד עם ההודעה של [[נשיא ארצות הברית]] [[ברק אובמה]] באותה תקופה על הוצאת הכוחות החמושים של ארצות הברית מעיראק לגמרי עד סוף 2011. במהלך פלישה של צבא טורקיה לצפון עיראק והתקפותיו מהאוויר באוקטובר 2011, נהרגו כ-50 מורדים כורדים. במקביל, הכוחות הכורדים וארגוניהם השונים חברו לחיילים בעיראק על מנת לשחרר אותה מידי [[דאע"ש]].
:'''מפלגות פעילות''' - מפלגת הפועלים הקומוניסטית כורדית{{אנ|Worker-communist Party of Kurdistan}}, שורש{{אנ|Shursh}}, רשימת השירותים והרפורמות{{אנ|Service and Reform List}}, האיחוד הפטריוטי של כורדיסטאן{{אנ|Patriotic Union of Kurdistan}}, תנועת גוראן{{אנ|Gorran Movement}}, מפלגת כורדיסטאן טוליארס{{אנ|Kurdistan Toilers' Party}}, המפלגה הדמוקרטית סוציאליסטית הכורדית {{אנ|Kurdistan Socialist Democratic Party}}, המפלגה הכורדית מהפכנית{{אנ|Kurdistan Revolutionary Party}}, הרשימה של כורדיסטאן{{אנ|Kurdistan List}}, האיחוד האסלאמי כורדי{{אנ|Kurdistan Islamic Union}}, התנועה האסלמית כורדית{{אנ|Kurdistan Islamic Movement}}, הקבוצה האסלאמית של כורדיסטאן{{אנ|Kurdistan Islamic Group}}, מפלגת הפתרוןהדמוקרטי כורדי{{אנ|Kurdistan Democratic Solution Party}}, החזית הפרוגרסיבית- המפלגה הדמוקרטית הכורדיסטנית{{אנ|Kurdistan Democratic Party – Progressive Front}}, המפלגה הדמוקרטית של כורדיסטאן{{אנ|Kurdistan Democratic Party}}, המפלגה הקונסרביטית הכורדית{{אנ|Kurdistan Conservative Party}}, האיגוד השבטי הכורדי{{אנ|Kurdish Tribal Association}}, החיזבאללה המהפכנית הכורדית{{אנ|Kurdish Revolutionary Hezbollah}}, חמאס כורדי{{אנ|Kurd Hamas}}, קומלה המפלגה של כורדיסטן האיראנית{{אנ|Komala Party of Iranian Kurdistan}}, הברית הדמוקרטית פטריוטית של כורדיסטאן{{אנ|Democratic Patriotic Alliance of Kurdistan}}, האיחוד הלאומי דמוקרטי של כורדיסטאן{{אנ|Democratic National Union of Kurdistan}}, מפלגת הפעולה לעצמאות כורדיסטאן{{אנ|Action Party for the Independence of Kurdistan}}.
==== התקוממות תושבי עיראק השיעים והכורדים 1991 ====
שורה 103 ⟵ 116:
מאז אוקטובר 1991, נציבות הפליטים של האו''ם סיפקה להם סיוע דל ביותר. כ-300 אלף פליטים כורדים נמלטו כאשר הצבא העיראקי שוב תקף את קאלר וסולימאניה ב 5- באוקטובר 1998, רוב הפליטים היו נשים וילדים. ארגוני סיוע כורדים, בסיוע הכורדים המקומיים, ניסו לסייע אך נתקלו בקשיים בשל ה[[אמברגו]] הכלכלי שהוטל על האוכלוסייה הכורדית.'' הסמכות הצבאית העיראקית בכירכוכ לא אפשרה לפליטים לחזור הביתה. סדאם חוסיין תכנן לשנות את ההרכב האתני של כירכוכ, מרכז לייצור [[נפט]] עיראקי, על ידי יישוב ערבים בבתים כורדים. באמצע יולי 1991 הוא הביא כמה אלפי משפחות ערביות, ונתן להם את הבתים הכורדים שננטשו. בדרך זו, חוסיין ניסה לעקור את הכורדים לצמיתות מביתם.
:'''משאל העם על עצמאות כורדיסטן העיראקית 2017'''
ב25 בספטמבר 2017, התבצע [[משאל העם על עצמאות כורדיסטן העיראקית|משאל עם]] על עצמאות [[כורדיסטן העיראקית]], במסגרתו הצביעו תושבי צפון עיראק הכורדים בנוגע לשאלת ההיפרדות מהשלטון העיראקי. תוצאות המשאל העלו כי 92.73% מכלל המצביעים הצביעו בעד, בעוד 7.27% מכלל המצביעים הצביעו נגד.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.rudaw.net/RefLanding.aspx?pageid=329292|כותרת=http://www.rudaw.net/RefLanding.aspx?pageid=329292|אתר=www.rudaw.net|תאריך_וידוא=2017-10-23}}}} בעקבות תוצאות המשאל, תגובות חריפות במיוחד הושמעו מטעם טורקיה איראן ועיראק, שהוסיפו באיומים צבאיים.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5020929,00.html]
שורה 130 ⟵ 143:
File:Autonomous Region Kurdistan-en.png|[[כורדיסטן העיראקית]] המודרנית
</gallery>
▲*[[הכורדים בטורקיה]]
== קישורים חיצוניים ==
| |||