הבדלים בין גרסאות בדף "פרופסור"

נוספו 2,129 בתים ,  לפני שנתיים
←‏התואר כבסיס למוניטין מקצועי מחוץ לאקדמיה: העמדת הדברים על דיוקם העקרוני וללא חשיפת הפרטים האישיים של הרופא, שאין בהם ערך אנציקלופדי
(←‏התואר כבסיס למוניטין מקצועי מחוץ לאקדמיה: העמדת הדברים על דיוקם העקרוני וללא חשיפת הפרטים האישיים של הרופא, שאין בהם ערך אנציקלופדי)
תואר "פרופסור" מעניק יוקרה מקצועית. אך בסקר שנערך בישראל נמצא שהציבור אינו מייחס משקל רב לתואר זה בעת בחירת רופא {{הערה|{{גלובס|שי ניב|סקר מפתיע: כך הציבור הישראלי בוחר את הרופא שלו|1001130446|8 ביוני 2016}}}}.
 
בהתאם לסעיף 9 ל[[פקודת הרופאים]], השימוש בתואר פרופסור בישראל, אם הוענק לרופא במוסד אקדמי כלשהו מחוץ לישראל, מותנה באישור של מנכ"ל [[משרד הבריאות]]. פסק הדין התקדימי של בית המשפט העליון בעניןבנושא זה הואניתן בערעורה של עמותת רופאי השיניים הערביים בישראל ( ע"א 2792/13):
 
"על כן, על מנת שניתן יהיה לפקח כראוי על השימוש שנעשה בתואר האמור, מתחייב, בהתאם להוראת סעיף 36 לפקודה, שתוגש בקשה למנהל הכללי של משרד הבריאות, הוא "המנהל" כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה. ללא אישורו של המנהל, אין בידי מורשה לריפוי שיניים להציג עצמו כ"פרופסור" במסגרת עבודתו. בקביעתי זו אינני מניח בהכרח כי המנהל, או מי מטעמו, יכריע לבדו מיהו הזכאי להיקרא "פרופסור" מבחינה מהותית, ובאילו תנאים, שכן לשם כך ביכולתו (או אולי אף מחובתו) להיוועץ בגורמים רלבנטיים, כדוגמת המועצה להשכלה גבוהה או האיגוד המקצועי, ולקבוע נהלים ברורים. אולם, בהתאם לסעיף הנדון, המנהל הוא הגורם המפקח על השימוש הנעשה בתואר האמור במסגרת עיסוקו של מורשה לריפוי שיניים. יודגש, כי האמור כאן מתייחס לנסיבותיו של תיק זה, דהיינו – למצב שבו מדובר במי שתואר "פרופסור" הוענק לו על-ידי מוסד אקדמי שאינו בתחום מדינת ישראל. בכל הנוגע לרופא שיניים שכיהן או מכהן כפרופסור בפקולטה לרפואה באחת מהאוניברסיטאות בארץ, עמדת ההסתדרות הרפואית בישראל היא, שמנקודת מבטה אין מניעה לכך שהוא יעשה שימוש בתוארו זה בכפוף לתנאים שנקבעו לכך (ראו נייר העמדה משנת 2009 שצוטט לעיל). על כן, לכאורה, ייתכן שבנסיבות אלה אין צורך בפנייה למנהל. עם זאת, סוגיה זו לא נדונה בפנינו, ועל כן אין אנו מחווים בה דעה".
 
==קישורים חיצוניים==
49

עריכות