מהמט החמישי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 8:
'''מהמט החמישי''' (ב[[טורקית]]: '''Mehmed V Reşad''' או '''Reşat Mehmet'''; ב[[טורקית עות'מאנית]] '''محمد خامس رشاد'''; ב[[ערבית]]: '''محمد الخامس رشاد''', [[2 בנובמבר]] [[1844]] - [[3 ביולי]] [[1918]]) היה ה[[סולטאן]] ה-35 של [[האימפריה העות'מאנית]]. הוא היה אחיו של הסולטאן [[עבדול חמיד השני]], שמלך לפניו. בדומה ליורשי עצר מיועדים אחרים, הוא חי את שלושים שנותיו הראשונות מסוגר בהרמוני אביו. בתשע משנים אלו הוא חי בבדידות מוחלטת, ובמהלכן למד [[שירה]] [[פרסית]] ופיתח את יכולת הפיוט שלו, שזכתה מאוחר יותר לשבחים.
תקופת שלטונו החלה באופן רשמי ב-[[27 באפריל]] [[1909]] לאחר שאחיו הודח ב[[הטורקים הצעירים#הפיכת הטורקים הצעירים|הפיכת הטורקים הצעירים]], אולם הוא לא נהנה מכל כוח משמעותי. מקבלי ההחלטות האמיתיים היו גורמים שונים במשטר העות'מאני, ובתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] היו אלה שר הפנים [[טלעת פאשה]], שר המלחמה [[אנוור פאשה|אסמאעיל אנוור פאשה]] ושר הצי [[אחמד ג'מאל פאשה]], שנודעו כ[[טריאומווירט]].
ב-[[11 בנובמבר]] [[1914]] הכריז [[ג'יהאד]] נגד [[מדינות ההסכמה]]. הייתה זו הכרזת הג'יהאד המחייבת האחרונה, לאור התפרקות ה[[ח'ליף|ח'ליפות]] ב-[[1924]]. אף על פי ש[[אסלאם|מוסלמים]] רבים חיו בשטחי האימפריה העות'מאנית, להכרזה לא הייתה השפעה משמעותית על מהלך המלחמה. למעשה, ב[[המרד הערבי|מרד הערבי]] של [[1916]] ה[[ערבים]] לחמו דווקא נגד העות'מאנים, בהצטרפם לכוחות ה[[הממלכה המאוחדת|בריטים]] במלחמה.
| |||