ויליאם ניקולסון, ברון ניקולסון הראשון – הבדלי גרסאות

ב-[[16 במרץ]] [[1878]] קודם ניקולסון לדרגת [[קפטן (דרגה)|קפטן]], הוא הוצב ב[[אפגניסטן]] במהלך [[המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה]] ושירת תחילה כקצין [[הנדסה צבאית]] כחלק מ-'כוח השדה קנדהר' (אוקטובר 1878 - מרץ 1879) ובהמשך שימש כמפקד כוח ההנדסה של 'כוח השדה טאל-קוטיאלי' (מרץ - אפריל 1879). לאחר מכן המשיך לשרת בתפקידי קצין הנדסה כחלק מהיחידות השונות שלקחו חלק במערכה, בין היתר הוא לקח חלק ב[[הקרב על קנדהר|קרב על קנדהר]]. על תפקודו ופיקודו במלחמה זכה ניקולסון לשלושה ציונים לשבח ועוטר ב[[מדליית אפגניסטן]] בעלת שלושה אבזמים (לציון שלושה קרבות בהם לקח חלק ראוי לציון, בנוסף הוא קודם לדרגת [[מייג'ור]].

 

 

לאחר מכן חזר ניקולסון להודו ושירת במטה ההנדסה המלכותית ב[[בנגל]], בתקופה זו הוא השתתף גם בקרבות [[המלחמה האנגלו-בורמזית השלישית]], על כך צויין שוב לשבח וקודם לדרגת [[לוטננט קולונל]] ב-[[1 ביולי]] [[1887]]. ביולי [[1890]] מונה ניקולסון למזכיר הצבאי של [[פרדריק רוברטס, רוזן רוברטס הראשון|הרוזן רוברטס]], בינואר [[1891]] הוא קודם לדרגת [[קולונל]] והוענק לו תואר מפקד ב[[מסדר האמבט]]. לאחר מכן הוא עמד בפיקוד התשתיות הצבאיות בהודו ובשנת [[1895]] קודם לדרגת [[בריגדיר גנרל]] וקיבל את תפקיד המשנה למפקד הצבאי ב[[פונג'אב]]. בין השנים [[1897]]–[[1898]], עמד ניקולסון בראש המטה של מערכת טירה, בגבול הצפון-מערבי של הודו הבריטית (אזור הגבול עם [[אפגניסטן]] כיום). על מערכה זו הוא צוין לשבח, זכה במדליית המערכה (עם אבזם) ותואר האבירות שלו ב[[מסדר האמבט]] הועלה לדרגת 'אביר'.

 

פחות מחודשיים לפני סוף המלחמה, נפטר ניקולסון בגיל 73 בביתו ברחוב פונט, [[לונדון]]. הוא נקבר בבית הקברות ברומפטון שבמערב לונדון, ומשום שלא השאיר בנים לרשת אתו, תואר ברונות ניקולסון לא המשיכה הלאה.

 

==הערות שוליים==

 

[[קטגוריה:מפקדי הכוחות הבריטים וראשי המטה הכללי הבריטי]]

[[קטגוריה:מסדר האמבט: אבירים וגבירות הצלב הגדול]]