יום הכיפורים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 79.183.142.185 (שיחה) לעריכה האחרונה של Levi-va
שורה 102:
{{הפניה לערך מורחב|תשובה (יהדות)}}
 
מפגריםיום כיפור אמנם מכפריםמכפר <!-- כפי שהיה כתוב קודם היה נשמע כאילו לא נסלח העברות של בין אדם לחברו וככה זה יותר ברור שזה שאין כפרה זה רק אם לא מפייס את חברו! -->על ה[[מצווה#בין אדם למקום ובין אדם לחברו|עבירות שבין אדם למקום]] (לאל), אך על עבירות שבין אדם לחברו אין כפרה מהאל עד שיפייס את חברו, ועל כן אמרו חז"ל ש"עבירות שבין אדם לחברו, אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה (ויפייס) את חברו". כתוצאה מכך נוצר מנהג שבו אנשים עושים [[חשבון נפש]] ו[[תשובה (יהדות)|תשובה]], מבקשים סליחה איש מרעהו לקראת יום זה, ומיישבים חשבונות ישנים בדרכי שלום. זהו כנראה גם המקור ל[[ברכת הבנים]] הנהוגה בערב יום הכיפורים.
 
בנוסף, מכיוון שלרוב הדעות אין יום הכיפורים מכפר ללא תשובה, נוהגים לעשות חשבון נפש כללי על כל מעשיו של האדם. מנהג מרכזי של יום כיפור הוא '''וידוי דברים''' שהוא תהליך שבו מתוודה האדם על חטאיו לפני האלוהים ומכיר בהם. ה'''[[וידוי (יהדות)|וידוי]]''' (יסוד הַכָּרָתִי) הוא חלק מתהליך התשובה שכולל '''[[חרטה]] על החטא''' (יסוד נפשי), '''עזיבת החטא''' (יסוד מעשי) ו'''קבלה לעתיד''' שלא לחזור על החטא (יסוד רוחני). אף שהוידוי צריך להיות אישי, תפילת הוידוי של יום כיפור מסודרת ומנוסחת לפי סדר האלף בית "אשמנו, בגדנו, גזלנו...". עם זאת, רבים מוסיפים את חטאיהם האישיים לווידוי. נהוג שמתחילים בוידוי כבר בתפילת המנחה שלפני יום כיפור (שמא יחנק בסעודה המפסקת וימות ללא כפרה), והיא חוזרת בכל תפילה מתפילות יום כיפור.