שפד"ן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאדם, טבע ודין |
מ הגהה, תבנית שכתוב בשל החזרתיות הרבה בערך תגית: הסרה או הוספה של תבנית הדורשת שינוי בערך |
||
שורה 1:
{{שכתוב|1=הדף מכיל הרבה חזרתיות. אותו מידע מופיע מספר פעמים תחת כותרות שונות}}
{{מפת חולות ראשון לציון|250|500}}
'''מכון טיהור שפכי גוש דן''' (בראשי תיבות: ה'''שפד"ן''') הוא [[מכון לטיהור שפכים]] שהוקם ב[[חולות ראשון לציון]] בשנת 1969 על ידי איגוד ערים דן לתשתיות איכות הסביבה ("איגודן").
שורה 33 ⟵ 34:
# '''קדם טיפול''': פסולת קשה ("[[גבבה]]") הכוללת קרשים, שקיות פלסטיק, סמרטוטים וכיוצא בזה מסולקת מהשפכים בעזרת מגובים (מסננות). משם עוברים השפכים למתקן שיקוע, בו מסולקים חומרים כבדים כגון שומנים, אבנים וחול, אשר שוקעים אל קרקעית המתקן. כל הפסולת שנאספת בשלב זה, לרבות חול, מועברת לאתרי פסולת ברחבי המדינה.
# '''מכלי אוורור (ריאקטורים) ביולוגיים''': בשפד"ן ארבעה מכלי אוורור בנפח של 55,000 מ"ק כל אחד, המצוידים ב-36 מאווררים כפולים, שתפקידם להחדיר [[חמצן]] לתוך השפכים, ולדאוג לזרימה טובה של האוויר בתוך המכל. החמצן מאיץ את התפתחותם של [[חיידק|חיידקים]]
# '''מכלי שיקוע (מצללים)''': בשפד"ן 12 מכלי שיקוע, בנפח של כ-7,500 מ"ק כל אחד. במכלי השיקוע מופרדים החיידקים (שהצטברו לבוצה) מהמים באמצעות שיקוע פיזיקלי. במצללים ישנם גשרים מסתובבים שאליהם מחוברות מגרפות, הנעות על רצפות המכלים וגורפות את הבוצה, ששקעה אל מרכז המכל. תהליך זה נמשך כחמש שעות. עם סיומו מוחזרת כ-90% מהבוצה אל מכלי האוורור הביולוגיים כמצע חיידקים לשם טיהור שפכים נוספים, ואילו יתרת הבוצה מוזרמת ל[[ים]]. ההזרמה לים נעשית באמצעות צינור ימי, אשר נקודת יציאתו נמצאת במרחק של כחמישה קילומטרים מהחוף ובעומק של כארבעים מטרים. לאחר הטיפול במכלי השיקוע, הופכים השפכים ל[[מי קולחין]], המועברים למפעל השבה, שם מבוצע תהליך טיהור סופי שבו מוחדרים הקולחין לשדות חול ולאגירת המים ב[[אקוויפר]].
# '''מתקני החדרה''': מי הקולחין מועברים לחברת [[מקורות]], שמחדירה אותם לקרקע חולית. ה[[חול]], שנחשב לפילטר הטבעי הטוב ביותר, משמש כמסננת אחרונה ל[[מים]]. המים מחלחלים במשך כ-400 יום תוך כדי סינון עדין דרך גרגרי החול הצפופים, ושוקעים לקרקע מוצקה. לאחר החדרתם לקרקע ניתן להשתמש במים כבמי השקיה (איכותם קרובה לאיכות מי שתייה), והם נשאבים ומוזרמים להשקיית חקלאות הנגב.
שורה 40 ⟵ 41:
טיהור השפכים נעשה באמצעות האצת תהליכים ביולוגיים טבעיים, הגורמים לסילוק החומרים האורגנים הנמצאים בשפכים ולפירוקם. לשם כך, מרבים במים חיידקים "זוללי פסולת", המעכלים את חומרי הפסולת שבשפכים ומפרקים אותם. על מנת להרבות את החיידקים, מועשרים השפכים ב[[חמצן]] המוחדר לתוכם באמצעות בית חרושת למים.
בתהליך הביולוגי מנוצלים
תנאי הקיום של החיידקים האירוביים הללו, הם אספקת מזון אורגאני המצוי בשפכים וחמצן. לאחר סיום שלב ה[[עיכול]] החיידקים מתפתחים לגושים יותר גדולים, שניתנים להפרדה מהנוזל בעזרת שיקוע, ולאחר השיקוע מתקבלים קולחין באיכות גבוהה.
|