לופטוואפה (ורמאכט) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
שורה 168:
עד אמצע יולי 1940 היטלר האמין כי הבריטים יציעו שלום לגרמניה, למעשה בביטחונו הרב הוא החליט לצאת לחופשת קיץ ברחבי אירופה הכבושה. אך הבריטים עמדו על שלהם ולא הראו סימני כניעה. לאחר שנהגה רעיון הפלישה לבריטניה, היטלר התנה אותה בהשגת עליונות אווירית בשמי בריטניה משום שהצי הגרמני עדיין לא השתקם מהאבדות שהוא חווה בפלישה לסקנדינביה ולא היה יכול לספק שום הגנה לכוחות החוצים את [[תעלת למאנש]].
 
עם תום הקרב על צרפת והחלטת הפיקוד על המבצע הלופטוואפה היה צריך להתמודד עם הרבה קשיים לוגיסטיים ומבצעיים. צוותי האוויר והקרקע והמטוסים היו בשרות מבצעי רציף כמעט מאז ספטמבר 1939, והם יוהיו צריכים מנוחה והצטיידות בדחיפות. בנוסף על כך נדרש להכשיר שדות תעופה בקרבת תעלת לאמנש באדמות [[צרפת]] ו[[בלגיה]] בשביל מטוסי הקרב קצרי הטווח, לבנות ולארגן מוצבי מנהלה, מודיעין, סדנאות ומוסכים. לספק לטייסות דלק וחימוש ולתת להן זמן לקלוט מטוסים וטייסים חדשים ולהכשירם. בנוסף בשונה מהמערכות האחרות בהן הלופטוואפה השתתף, אין צבא קרקעי שועט המאיים על הבסיסים והתעשייה של האויב, אין אפשרות לספק הגנה מלאה למטוסי ההפצצה שנמשכו להיות חשופים לאש נ"מ ומיירטי האויב.{{הערה|Mike Spick, עמודים 71 - 72}}
ערב הקרב על בריטניה גרינג אסף כ-3,500 כלי טיס בשלושה ציי אוויר גדולים אשר כללו מטוסי קרב, הפצצה, מפציצי צלילה וביון.{{הערה|[http://www.raf.mod.uk/rafcms/mediafiles/F21D57C4_9913_5321_BB9830F0BB762B4E.pdf היסטוריה של חיל האוויר הבריטי], פרק 3,עמוד 101, באתר חיל האוויר הבריטי}}