האימפריה הקרולינגית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏הכתרתו של קרל הגדול לקיסר: הגהה, replaced: את את ← את באמצעות AWB
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ]], \1עמו\2
שורה 13:
=== הכתרתו של קרל הגדול לקיסר ===
[[קובץ:Dürer karl der grosse.jpg|ממוזער|464x464 פיקסלים|[[קרל הגדול]], [[אלברכט דירר]]]]
[[קובץ:Karlsschrein Karl der Große.jpg|ממוזער|268x268 פיקסלים|דמותו של קרל הגדול על ארון קבורתו ]]
לאחר ש[[קרל הגדול]] (לטינית: קרלוס מגנוס) מלך ה[[פרנקים]] כבש את [[איטליה]] ו[[גרמניה]], הוא הוכתר על ידי ה[[אפיפיור]] ב-[[25 בדצמבר]] [[800]] (יום ראשון) לקיסר של האימפריה שכבש וזכה בתואר הקיסרי המהולל שהיה שמור קודם לכן רק לקיסרי האימפריה הרומית (''Imperator Romanorum)'' האפיפיור שהיה אחראי להכתרה זאת היה [[לאו השלישי (אפיפיור)|לאו השלישי]] . עם זאת, הוא המשיך להשתמש בתואר מלך הפרנקים ועל כן יש מחלוקת האם ניתן לראות בהכתרה זאת את ייסוד האימפריה הרומית הקדושה. טענה התומכת בהיותו הקיסר הראשון של האימפריה הרומית הקדושה מפרטת את מסעו של קרל הגדול לצורך הכתרתו ברומא כמנהג הנשמר לאורך שנים באופן ייחוד ליקסריי האימפריה, ולכן יש קשר ישיר בין קרל הגדול לבין לקיסרים הבאים בתור.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.heeve.com/middle-ages-history/holy-roman-emperors.html|כותרת=Holy Roman Emperors - World History Online|אתר=www.heeve.com|תאריך_וידוא=2016-11-09}}}}בעוד שתקופת שלטונו של קרל הגדול מרובה בעשייה ובצעדים ניכרים לקידום פני [[האימפריה הפרנקית]], נחשב רגע ההקמה של האימפריה הרומית הקדושה (הראשון והמוקדם בתור מכולם) ב-25 בדצמבר 800 לספירה, במוקד הרוחני של האימפריה הרומית הקדושה שיישאר לכל אורכה של האימפריה מקום מפתח, שלא נכלל בתוככי האימפריה עצמה אך משפיעה רבות על הסדר המדיני בה. ההכתרה התרחשה בבזיליקת פטרוס הקדוש הישנה על ידי האפיפיור [[לאו השלישי (אפיפיור)|לאו השלישי]] ונבעה מפועלו שתרם רבות להיכנסייה הקתולית מבחינה צבאית וכלכלית (כמו נתינת אדמות לכנסייה) אך כנראה הסיבה הראשית הייתה העובדה כי קרל החזיר לשלטון את לאו השלישי, אחרי שהוגלה מרומא על ידי האצולה הרומאית, שראתה בו כנוכרי בדיוק כמו שראתה באימפריה הבזינטית של אותה התקופה. לאו אשר בא במיוחד לקרל ועבר כעשרים קילומטרים קודם רק כדי לפגוש אותו מחוץ לרומא עד לרגע ההכתרה היה מודע למשמעות הרת הוגרל של המהלך שלו עוד לפני שנקט בו. קרל הגדול הוא זה שהשיב לרומא את לאו ובכך הוכתר לקיסר בתמורה. קרל זכה בתואר האב המגן של הכנסייה הקתולית ובכך של כל העולם הנוצרי המערבי דאז כשהוא מקבל את המפתחות המקדושים של [[כנסיית הקבר|מתחם קברו של ישוע]] ב[[ירושלים]] כסמל להגנת הכנסייה הקתולית בכל העולם כולל בארץ ישראל מפני איומים זרים. בנוסף לכך קיבל עוד קודם את מפתחות קברו של [[פטרוס|פטרוס הקדוש]] מה[[לאו השלישי (אפיפיור)|אפיפיור]] עצמו.{{הערה|שם=הערה מספר 20170315051456:0|{{צ-ספר|מחבר=Peter H. Wilson|שם=Heart of Europe- A History of The Holy Roman Empire|מו"ל=Harvard University Press|שנת הוצאה=2016|עמ=27}}}}{{הערה|האנושות, מסדה, עמ' 601|שם=ספר}}
 
שורה 53:
באאכן, ליד ארמונו, הפעיל קרל מעגל גדול של מלומדים שהחשוב שבהם הגיע במיוחד מאנגליה והוא אלקואין מיורק.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Lewis Sergant|שם=The Franks: From their Origin as Confederacy to the Establishment of the Kingdom of France and the German Empire|מו"ל=Createspace Independent Publishing Platform|שנת הוצאה=2014|פרק=XIX The court of Charles}}}} אלוקואין לקח חלק משמעותי מיוחד מהתחייה הקרולינגית שנודעה בשם הרנסאנס הקרולינגי.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Kenneth O. Morgan|שם=The Oxford History of Britian|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2010|עמ=89}}}} כך גם היה עם ס. וויליברוד (S. Willibroad) שהיה למיסיונר חשוב בסקסוניה. בכל מקרה החצר שלו שפעה במקצועות ותחומים בהם עסקו אותם מלומדים ובהם: רטוריקה, גאומטירה, אסטרונומיה, תחביר ומוזיקה. הלימודים היו משולבים עצמם גם כשהם מערבים חלקים לא-נוצריים שמקורם ברומא העתיקה בתקופה המאוחרת יותר וגם חלקים נוצריים-רוחניים כמו כתביו של אוגוסטינוס למשל. הלטינית הייתה הבסיס של כל תחומי הלימוד והיוותה חלק אינטגרלי מכלל הלימודים הגבוהים בחצר המלכות. בחצר המלכות נודע בשם פלאקוס בעוד שקרל כדויד. בחצר המלכות פעל גם תאודולף (שנקרא בה בשם "פינדאר") שהיה לבישוף הראשי של העיר אורלינס . כך גם לידראדה (Leidrade) שהיה לארכיבישוף של ליון ואיתו גם ס. בנדיקטוס. בחצר פעל גם סמאראגד שהיה לראש המזנר של מנזר מיכאל הקדוש. אלקואין מאוחר יותר עבר לטורס (Tours) כרצון קארל, כשהוא היה מעל לגיל 60. הוא לימד במקום מספר שנים ובזמן הזה פתח בית ספר מיוחד ללימודים מתקדמים. הוא חי במקום עוד כשמונה שנים ובינתיים התכתב עם קרל. התכבות זאת הייתה הוכחה מוצקה לקשר החם ביניהם שהמשיך להישמר גם אחרי שעזב את חצר המלכות באקס לה שפל. הוא עסק גם בחידוש ותיקון ספרי קודש במקומו החדש בטורס, כך שהוא הורה על בדיקה של הספרים ועל תיקון חלקים מהם. הוא העסיק בעת זו גם אנשים ובהם סופרים שלמעשה פיתחו על ידי כתיבה על קלף סגנון כתיבה חדש והוא סגנון הכתיבה הקרולינגי (Caroline script, ראה-[[קליגרפיה קרולינגית]]). כתב זה היה למעשה לפשוט הרבה יותר מקודמיו להבנה ונודע בכך עד מאוד בהמלך ההיסטוריה (בניגוד לכתב הלטיני ברומא העתיקה או לכתב הגותי).{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Lewis Sergant|שם=The Franks: From their Origin as Confederacy to the Establishment of the Kingdom of France and the German Empire|מו"ל=Createspace Independent Publishing Platform|שנת הוצאה=2014|פרק=XIX The court of Charles}}}}
 
לקרל הגדול היה אינטרסט מיוחד גם באדריכלות הקלאסית-הוא זה שהיה למעשה המבשר העיקרי הראשון של אדריכלות המערב שנית אל תחומי גרמניה של היום. במסעו באיטליה אסף קרל שרטוטים ואף מודלים שאותם נשא עימועמו עד לתוככי ממלכתו. חומרים אלו למעשה הדגימו את למשל מבנה העמוד הרומי-מאפיין אחד מתוך רבים שהקנה לארמונו באאכן אך גם לארמונותיו האחרים באינגלהיים (Ingelheim) ואף ב-Nymwegen. לקרל היו אף שאיפות אדירכליות רבות הרבה יותר ממה שהתממש במציאות שתארו הקמה של עיר בירה בסגנון האדריכלי-הקלאסי ואף יצירת העתק או מבנה דומה במיוחד לבזיליקת פטרוס הקדוש השינה ברומא, כל זאת בתוככי ממלכתו. חשוב גם להבין כי השאיפות של קרל והמבנים אשר בנה היו בתקופה מאוד בעייתית מבחינה הנדסית. מיומנויות בסיסיות אבדו למעשה מן הידע של בני אירופה אותה התקופה-כך למשל כמו מיומנות חישול הברזל אשר אבדה מהם. לצורך הדוגמה אותה התקופה למעשה מבנים ההתקופה הרומאית כמו הקולוסיאום למעשה החלו בתהליך פירוק רק כדי להוציא מתוכם את הברזל המחושל שהיה למצרך כל כך נדיר אותה עת. כך גם זיגוג זכוכית הפך לעבודה נדירה הרבה יותר ומבנים אותה התקופה למעט כנסיות לא ממש הכילו חלונות מזכוכית. למעשה רוב הבתים של האנשים הפשוטים באימפריה אותם הימיםהיו מורכבים מחלל משפחה אחד גדול נטול חלונות כלל עם חור בתקרה כדי לתת לעשן לצאת החוצה מתוך הבית (במקרה והשתמשו באש למשל).אורובת למשל לא היו נפוצות כלל אותה התקופה (דבר שהיה קשה למצוא אפילו במבנים מהדרג הגבוה ביותר דוגמת ארמונות). קרל מצא גם במוזיקה עניין רב, בייחוד כנחפש אליה פעמים רבות בעת ביקוריו בכנסייה.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Erich Kahler|שם=The Germans|מו"ל=Westview Press|שנת הוצאה=1985|עמ=45-46}}}}
 
בספרות גם הייה לקרל השפעה מוחצת אותה התקופה כאשר הוא הביא לחצר מלכותו מלומדים רבים בנושא הספרות מ[[פיזה]] ואף מ[[פארמה]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Emil Ludwig|שם=The Germans|מו"ל=Hamish Hamilon|שנת הוצאה=1942|עמ=23}}}}