קהילת יהודי סגד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 22:
ב-[[1941]] נמנו בעיר 4,161 יהודים, שהיו כ-3% מאוכלוסייתה{{הערה|{{גטו|668|סגד (Szeged)}}}}. מרבית הגברים גויסו במלחמה לפלוגות "[[שירות העבודה (הונגריה)|שירות העבודה]]" הצבאי, וחלק גדול מהם נספו בתנאים הקשים ששררו שם. לאחר הכיבוש הגרמני, ב-[[19 במרץ]] [[1944]], רוכזו בסגד כעשרת אלפים מיהודי הסביבה, בגטו שהיה סביב בית הכנסת הניאולוגי. ב-[[17 במאי]] גורשו חלקם לגטו [[באיה]] ומשם ל[[אוושויץ|אושוויץ]], גירושים נוספים לאושוויץ יצאו מהגטו עצמו בחודש יוני. בטרנספורט האחרון שיצא לאושוויץ נותק ב[[בודפשט]] אחד הקרונות, (שעליו היו 66 יהודים וביניהם אף רב הקהילה עמנואל לעף) ונועד להינצל באמצעות [[רכבת קסטנר]]{{הערה|{{גטו|668|סגד (Szeged)}}}} בסך הכול הגיעו לאושוויץ כ-3,000 מיהודי סגד. שאר היהודים שנועדו אף הם להישלח לאושוויץ נשלחו ל[[מחנה שטרסהוף]] שב[[אוסטריה]], כתוצאה מפעילותו של [[ישראל קסטנר]]. ומשם הועברו חלקם ל[[טרזיינשטט]] וחלקם ל[[ברגן-בלזן]]{{הערה|[[דב לנדאו]], '''תולדותיו של מורה''', [[מכללת שאנן]], [[2012]], עמ' 77-75}}.
כמחצית מיהודי העיר{{הערה|כך על פי אנציקלופדיה יודאיקה, אך על פי בית התפוצות חזרו רק 750 מ[[טרזיינשטט]]}} שרדו במחנות וחלקם חזרו לעיר, אליהם הצטרפו גם יהודים מיישובים קטנים בסביבה. ב-[[1946]] היו בעיר 2,124 יהודים והרב ינו פרנקל חזר לכהן כרב של סגד. ב[[ספטמבר]] [[1945]] נפתח בית ספר יהודי ולמדו ובו 44 תלמידים. בית הכנסת, ובנייני הקהילה, שופצו בסיוע [[הג'וינט]], והוקם מחדש המוסד ליתומים ונקלטו בו 400 ילדים יהודים שהוריהם נספו בשואה. ב-1949 עלה הרב פרנקל ל[[ישראל]] ובמקומו התמנה לרב ד"ר יוסף שינדלר. ב-[[1958]] מנתה הקהילה כ-927 יהודים, בתחילת שנות התשעים נותרו בעיר כמה מאות יהודים בלבד.
==לקריאה נוספת==
| |||