ערכאות של גויים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מקור האיסור: הרחבה |
|||
שורה 12:
טעם האיסור נדרש מהפסוק: {{ציטוטון|כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים|{{תנ"ך|דברים|לב|לא}}}}, שבשעה שישראל דן בבתי דין של גויים, הוא מעניק חשיבות לעולם המחשבתי של הגויים. מתוך כך אמרו במדרש תנאים (דברים טז) "כל ההולך לדין אצל אומות העולם כאלו עובד [[עבודה זרה]]".
במקרה שהחל הליך משפטי בערכאות, והתובע רוצה לשוב ולדון על פי ההלכה משיקולי כדאיות, כתב ה[[רמ"א]]{{הערה|בהגהתו על {{שולחן ערוך|חושן משפט|כו|ב}} על פי פסיקת [[מהרי"ק]]}} ש"אין נזקקין לו" כלומר בית דין לא ידון בנושא זה. זולת במקרים שיש ספק אם אכן הצדק עם הנתבע, יש לדון בבית הדין כדי להסיר חשש [[גזל (משפט עברי)|גזל]]{{הערה|ספר [[נתיבות המשפט]] סימן כו ס"ק ב}}.
==חריגים==
| |||