בורגנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏גיזרון: גם בתלמוד הבבלי מופיעה המילה בורגנין
שורה 6:
== גיזרון ==
מקור המילה העברית "בורגנות" הוא ב[[שפות הודו-אירופיות|שפות ההינדו-אירופיות]], בהן תצורות שונות של המילה "בּוּרְג", פירושן מגדל או מצודה. בצרפתית, למשל, מקור המילה המודרנית Bourgeoisie בכינוי לשוכני העיר. המונח נגזר מן הצרפתית העתיקה, בה המילה burgeis ציינה עיר מוקפת חומה.{{דרוש מקור}}
בהשפעת שפות אלו. גם במקורות חז"ל מופיעים הביטויים "בורגנין", בהקשר של מגדלים או מצודות: {{ציטוטון|רבי שמעון בן יוחי יכול אני לעשות שיהו מהלכין מצור לצידון מטבריה לציפורין על ידי מערות וע"י '''בורגנין''', ''"משה עשה להן שלשה צריפין ושלשה '''בורגנין'''"''}} (ירושלמי, עירובין). וכדוגמה לשימוש ב"בורגני" ככינוי ל"יושב בית", או איש עיר: {{ציטוטון|אין התורה יכולה להיתרגם כל צורכה אלא יוונית '''בורגני''' אחד בידא להם ארמית מתוך יוונית}} (ירושלמי, מגילה). כמו כן מופיעה המילה בורגנין גם בתלמוד בהקשר לסוכות של שומרי העיר: "<ref>תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"נ, עמ' ב'.</ref>אמר רבי יהודה אמר שמואל מותר לאדם לומר לחבירו לכרך פלוני אני הולך למחר שאם יש בורגנין הולך". המילה התגלגלה גם לערבית, בה פירוש המילה "'בורג'" (برج) הוא מגדל.{{דרוש מקור}}
 
== היסטוריה ==