רמי לונץ – הבדלי גרסאות

|תמונה=[[קובץ:PikiWiki Israel 32561 Israel Defense Forces.jpg|250px| רמי לונץ]]

רמי לונץ, בשמו המלא '''אברהם משה לונץ''', נקרא על שם סבו, [[אברהם משה לונץ]] חוקר ארץ ישראל, חבר ב[[ועד הלשון העברית|וועד הלשון העברית]], פורץ דרך בציונות מעשית שעל אף הגבלת הראייה שלו וחרף התנגדות הקנאים הוציא לאור בירושלים את [[מורה דרך בארץ ישראל וסוריה|מדריך ארץ ישראל]]. הסבא משה ראה לחנך את בניו לרבנות לבנקאות ולרפואה. אביו של רמי לונץ, [[מתתיהו לונץ]], היה בנקאי ואיש ציבור. אמו אסתר ברקוף, ממשפחה שעלתה מרומניה, הייתה ממייסדי [[זכרון יעקב]] ועברה לחיפה ולביירות. אמו אסתר התחנכה בצרפת. המשפחה חייתה ב[[צפת]], בה היה אביו מנהל סניף [[בנק אנגלו-פלשתינה]]. נולדו להם שתי בנות, דבורה ותרזה. בשנת 1930 עבר לנהל את סניף הבנק ב[[טבריה]], בה נולד רמי ב-28 אפריל 1931.

לונץ החל את לימודיו ב[[בית הספר הריאלי]]. יחד עם ההשכלה הפנים את הסיסמה ''והצנע לכת'', לתלמידים בכיתה ח' הותר להצטרף לצופים. באותה שנה (1944) חודשה פעילות [[צופי ים]] בחיפה העדיפות ניתנה לאלה שהצהירו על כוונתם להמשיך ולשרת בים. לונץ לא חשב אז על קריירה ימית והודיע כי הוא מעוניין בפעילות ימית מהנה אך אינו מתחייב לשירות ימי. הוא החל בפעילות צופי ים ב[[נמל חיפה]] מבלי לדעת שהעתיד צופן לו 30 שנות שירות ימי.

השירות של לונץ בחיל הים התאפיין בתפקידים שונים בהם נמצא תקופות קצרות יחסית. התחום העיקרי היה גילוי ניווט וקשר. בנוסף עסק לונץ בתפקידי הדרכת קצינים והעמיד הרבה תלמידים. מצא את יעודו במודיעין הימי כראש המחלקה ב[[מלחמת יום הכיפורים]].

בפרוץ [[מלחמת העצמאות]] היה לונץ תלמיד בכיתה י"א, וניתנה הוראה לגיוס ילידי שנת 1931. ה[[טירונות (צה"ל)|טירונות]] ב[[מחנה 80]] החלה בדיוק ביום אירועי [[אלטלנה]]. הפלוגות בטירונות אורגנו לפי תנועות הנוער וכל שכבת הצופים הייתה יחד. בחודש ספטמבר 1948 עברו המגויסים לחיל הים בחוף [[טנטורה]] – היא [[דור (מושב)|דור]] של ימינו. השלב הראשון היה קורס מפקדי סירות המשך לקורסים שנערכו ב[[פלי"ם]] וכלל גם [[שחייה]] בשלשות מסודרות כל זאת בקור של החורף. הרעיון של מפקד חיל הים, [[פול שולמן]], היה להקים גדוד [[נחתים]] כמו המארינס האמריקאי אך אחרי [[קרבות בית עפה]], בהם נהרגו רבים מכוח הנחיתה, לונץ ואחרים לא ששו לכך.

בבת גלים משכה את עינו מודעה על אפשרות להישלח לקורס קצינים ב[[הצי הצרפתי|חיל הים הצרפתי]]. לונץ, שהגיע בינתיים לדרגת סמל, נרשם והביע רצונו לקורס קציני קשר, אך תוך כדי המיון שוכנע לקורס ארוך יותר של שלוש שנים. ועדת הקבלה התרשמה ממנו לטובה. צרפתית מדוברת שמע בבית מהסבתא ולא חשש מקשיי השפה.

בספטמבר שנת 1950 החל רמי בלימודים באקדמיה הימית הצרפתית ב[[ברסט (צרפת)|ברסט]]. מקום הבסיס בחוף האטלנטי מול הכניסה הדרומית ל[[התעלה האנגלית|תעלה האנגלית]], מקום עם מזג אוויר קשה במיוחד. תנאי המגורים ספרטניים ללא בידור כלשהו במרחק שעה הפלגה מהעיר.

בקיץ [[1953]] חזר לונץ לישראל כקצין מוסמך בדרגת [[סגן]] והוצב לבי"ס חובלים כמדריך [[מטאורולוגיה]] של קורס חובלים ד'. בשנת 1954 הוצב כקצין {{מונחון|גנ"ק|מחלקת גילוי, ניווט וקשר}} באניה אח"י אילת (א-16). קורס חובלים ד' ערך את הפלגת הסיום שלו עם אח"י אילת וביקרו במספר נמלים בים התיכון.

עם אותה אניה, בפיקודו של [[אדוארד שרון]], נעשתה הפלגה ארוכה לדרום אפריקה. הקורס הסתיים במצעד ברחובות חיפה.

בשנת 1955 עבר לונץ לענף מבצעים במטה חיל הים ועסק בהכנת תוכניות מבצעיות וכתיבת פקודות מבצע.

בעת [[מלחמת סיני]] הגיעו, לדרישת ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]], שלוש משחתות צרפתיות להגנת ערי החוף של ישראל ממטוסים מצריים. בכל משחתת הוצב קצין קישור מבוגרי ברסט. לונץ הוצב על המשחתת הצרפתית קרסן (M.N. Kersaint) אשר הוצבה ב[[מפרץ חיפה]]. האניה נמצאה בכוננות נגד מטוסים בשעות היום ומנוחה בשעות הלילה. תקלה באחד ממערכות ההנעה לא איפשרה לה לנוע במהירות והיא שמשה כסוללת נ"מ צפה.

כאשר הפתיעה ה[[איברהים אל אוול]] בהפגזת לילה את חיפה. סייע לונץ למפקד הצרפתי בהערכת המצב. תגובת האש המיידית של הקרסן גרמה למשחתת המצרית להפסיק את ההפגזה ולסגת מבלי שנגרם נזק משמעותי בחוף. הקרסן הייתה [[משחתת]] חדשה עם מערכת ירי משוכללת והירי היה מדויק. התותחים היו טעונים בפגזים נגד מטוסים עם מרעום קרבה והתפוצצו ללא חדירה במטרה.

האניה נדרשה ממפקדת חיל הים לתקוף את המשחתת המצרית הבורחת. מפקד האניה הצרפתית הודיע כי עקב התקלה בטורבינה לא הצליח לסגור טווח. באותה עת לא היה מצב מלחמה בין צרפת ומצרים, המפקד הצרפתי לא היה בטוח איך יתייחסו אליו מפקדיו. היה נרגש שמא הדיווח שלו למפקדה, שהיה בגלוי, יעשה לו בעיות. הוא נרגע לחלוטין לפנות בוקר, כשקיבל מברק חוזר מצרפת עם דיווח שנפתחה אש על ה''קרסן'' כאשר הייתה על-יד חיפה והיא השיבה. לונץ כנציג חיל הים העביר את הקשר בין האניה הצרפתית למפקדת חיל הים וגם היה ער להתלבטויות. המפקד והצוות של האניה הצרפתית קרסן קיבל עיטור כבוד צרפתי ומכתב הערכה מישראל.

לאחר המלחמה חזר לונץ לבסיס ההדרכה והביא את קורס חובלים ה' לסיומו. הוא לא שבע נחת מכך שבוגרי מחזור א' של [[בית הספר לקציני ים עכו]] צורפו לקורס חובלים ה' באמצע. היות שלדעתו לא הייתה להם המנטליות שכבר הוחדרה על ידו לוותיקים.{{הערה|הכתוב בספרו ''סבא רמי''' עמ' 46. למרות הביקורת של לונץ יצאו ממחזור א זה מספר רבי חובלים.}} תוך כך שימש לונץ כבוחן לקציני ים במקצוע ניווט, ואף חיבר לתלמידי [[בית הספר לקציני ים עכו]] את בחינות הבגרות במקצוע השיט.

בשנת 1967 שירת לונץ במפקדת חיל הים כראש ענף ים 6 - ענף אמצעי לחימה. מינוי החירום שלו היה קצין משמרת במוצב הפיקוד כך נעשה מעורב ב[[תקרית ליברטי]]. המטרה התגלתה יום קודם בידי סיור אווירי. נציגות מודיעין ים ב[[מצפ"ע]], שקיבלה את הדיווח, זיהתה אותה כ[[אוניית ביון]] של צי ארצות הברית בשם ליברטי. דווח מיידית למפקדת חיל הים בלוויית אזהרה שהצללית שלה דומה לאניית ההספקה של הצי המצרי "אל קוציר" אבל היא גדולה ממנה בהרבה.{{הערה| את כל הפרטים ניתן לקרוא במחקר המעמיק The Liberty Incident, מאת A.J. Cristol, המקובל כיום על הכל.}} אך על שולחן תמונת הזירה סומנה כאנית סוחר. בים הפתוח אוניות סוחר בתנועה מנמל לנמל ואינן נמצאות במקום אחד. על כן מחוסר מידע חדש ב-8 בבוקר הורה לונץ למחוק את הסימון.

את הערכת מודיעין ים כי עומדת לפרוץ מלחמה מסר לונץ בפורום מטה מורחב, כבר ביום שני, [[30 בספטמבר]]. מפקד שייטת 13 שמע על כך אך המידע לא ירד ל[[שייטת ספינות הטילים]] ולא נעשו הכנות אופרטיביות כל שהן. לונץ ותלם חששו להעביר התרעה מוקדמת יותר שתתגלה על ידי המצרים.{{הערה|הסיבה לכך אינה מוזכרת בספרו של אלוף תלם. ייתכן שתלם דווקא חשש שההתרעה והכוננות בח"י יוודעו לרמטכ"ל בניגוד למצב בכלל צה"ל.}}

תלם קיבל החלטה על השלמת טילים ב[[ספינות סער|ספינות הסער]] כבר ביום חמישי בערב, אך היות שלא ביטל את התרגיל השייטתי, החלה ההתחמשות רק יחד עם ההתרעה על המלחמה בפתח שהועברה ליחידות החיל לאחר שהתקבלה מהמטה הכללי ביום שישי, [[5 באוקטובר]]. באותה עת העביר חיל הים הוראות תנועה לאניות צי הסוחר בתנועה לישראל, אך בלא הודעה על כוננות למלחמה.{{הערה|למרות הסיכון החליט על המשך הובלת דלק מאיראן. הוראות התנועה בהאפלה ובקרבת החוף הסעודי, לא מנעו מצוללת מצרית להיערך על הנתיב ולבצע ירי [[טורפדו]] על המכלית ''סמסון'' שלא נפגעה.}}

ההתרעה של 24 שעות לא הספיקה, כי נדרשו הכנות רבות יותר לספינות הסער להיערך במלוא כוחן.

בים סוף עקב המודיעין אחרי ספינות הטילים המצריות ועל תוצאות התקיפות של שייטת 13.

בנושא ביטחון השיט הצלחת מודיעין חיל הים הייתה פחותה. בתחילת השנה אותר תרגיל מיקוש מצרי של [[מצרי יובל]]. כמסקנה קיבל מפקד הזירה הנחיה להכין מעבר חלופי מזרחי על ידי הצבת מחזירי הד מכ"ם ומשולשי סימון בפינות הסלעים מעבר מילאן. המצרים קלטו את הפעילות הזאת ובפתיחת המלחמה הטילו מוקשים באזור היובל בדיסקרטיות מבלי להתגלות. פעולת תחנת המכ"ם שובשה ולא קוים סיור על השטח המיועד למיקוש. עם פרוץ הקרבות הופסקה תנועת המכליות ב[[ים סוף]].

ב-1977 חזרה משפחת לונץ לישראל, ולאחר חופשת שחרור ופרישה לגמלאות ב-1978 החל לונץ לעבוד בחברת [[אלביט (חברה)|אלביט]] בתחום פיתוח ושיווק מערכות לחימה אלקטרוניות. היה זה המשך לידע שנצבר בחיל הים ולקשרים שנטוו במשרד הביטחון ובטהרן. לחברת אלביט היה הרבה מה למכור לכל החילות ולמדינות מתקדמות ומתפתחות.

בשנת 1988 סיים את עבודתו בחברת אלביט וחזר לשירות המדינה כסגן מבקר מערכת הביטחון, עד ליציאה לגמלאות בשנת 1996. מנהל משרד הביטחון באותה תקופה היה האלוף [[דוד עברי]] ולונץ מציין כי אהב את תכונותיו כאיש עבודה שמתייחס יפה לאנשים.

במקביל לעבודתו האזרחית כתב לונץ מאמרים רבים באתר מורשת חיל הים. הוא נשא בתואר כמרכז נושא המורשת בעמותת חיל הים. המאמרים נוגעים לקרבות ואירועים בכל שנות קיום חיל הים.

הבסיס למאמרים היו נתונים שנאספו בחיל הים מענף היסטוריה. הסיפורים על מלחמת יום הכיפורים מרתקים במיוחד היות שבמעמדו של לונץ כראש מספן המודיעין מתקבלת תמונה ממוצב הפיקוד של חיל הים. בסיפורי הקרבות מגובה פני הים יש תוספות שלא היו ידועות ללונץ.