טירונות (צה"ל)

תקופת החניכה הראשונה של חיילי צה"ל
המונח "טירונות" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו טירונות (פירושונים).

טירונות היא תקופת החניכה הראשונה של החיילים בצבא ההגנה לישראל, שמטרתה להכשירם לקראת שירותם הצבאי. במהלך הטירונות נערך בדרך-כלל טקס השבעה, בו נשבעים החיילים אמונים לצה"ל טרם תחילת ביצוע תפקידם הצבאי או תחילתה של ההכשרה המיועדת להם.

חיילים בטירונות, 1969
חיילים בטירונות, 1969

סוגי הטירונות עריכה

מרכיביה הבסיסיים והראשוניים של הטירונות זהים בכלל יחידות צה"ל, אך היא שונה באורכה ובאופייה ביחידות השונות. לחילות השדה כגון חיל הרגלים, חיל ההנדסה, חיל השריון, חיל התותחנים והאיסוף הקרבי וכדומה, ישנה טירונות ארוכה יותר מאשר זו המיועדת למתגייסים ליחידות עורפיות או לתפקידים תומכי לחימה. סוגי הטירונות מתחלקים לפי "רמת הרובאות" לה מוסמכים החיילים בסוף ההכשרה, ובאימוני ההמשך השונים המשתנים לפי סוג היחידה.

 
טירוניות עם רובים צ'כיים, בה"ד 12, 1954

טירונות בסמכות עריכה

חלק מהחיילים המיועדים לתפקידים עורפיים עוברים "טירונות בסמכות", שבסיומה הם מוסמכים לרמת "רובאי 02". (בעבר הייתה קיימת גם דרגת רובאי 01, אך זו בוטלה[1]) הטירונות לרוב מתבצעת בבסיס ההדרכה של החיל אליו ישויכו בתום הטירונות. משך הטירונות נע בין שבועיים לחודש וחצי והיא עיונית וחינוכית בעיקרה, וכוללת מעט קשיים פיזיים. במהלך הטירונות מוחדרת בחיילים המשמעת הצבאית וכמו כן הם עוברים הכשרה בסיסית כגון ירי ראשוני ברובה M16, תפעול מכשירי קשר, התגוננות מפני מתקפה בנשק כימי, עזרה ראשונה בסיסית וכן תוכני חינוך בנושאי ערכי צה"ל וכבוד האדם.

חלק מהחיילים העוברים טירונות זו הם בעלי "כושר מוגבל", כלומר בעלי לקות גופנית שאינה מאפשרת לעבור טירונות כלל צה"לית רגילה.

טירונות כלל צה"לית עריכה

זוהי הטירונות הבסיסית של חיילים בצה"ל. עוברים אותה בדרך כלל חיילים שאינם מיועדים לשירות כלוחמים, אך עדיין לא נקבע אם יהיו תומכי לחימה או לא. בסיום טירונות זו, החיילים מוסמכים לרמת רובאי 02. הטירונות מתבצעת לרוב בבסיסי הטירונות הכללית של מערך מגל, אך גם בבה"דים השונים, ונמשכת לרוב בין שלושה לארבעה שבועות. עם זאת, ישנן אוכלוסיות אשר עוברות "טירונות מורחבת" שארוכה בכמה שבועות מהטירונות הכלל צה"לית ובסופה הם מוכשרים ברמת רובאות 02 כגון: טירוני חיל המשטרה הצבאית במחנה שרון, חיילי מקא"ם (נערי רפול) ונערות חג"ם (חיילות גיוס מיוחד) בבסיס חוות השומר של חיל החינוך והנוער. מרבית החיילים אשר עוברים טירונות כלל צה"לית ברמת רובאי 02, מיועדים לשרת ביחידות עורפיות, אך ישנם גם חיילים אשר מיועדים להיות תומכי לחימה ביחידות שדה ועוברים טירונות כלל צה"לית ברמת רובאי 02, ואף עוברים לאחריה קורסי השלמה לרמת רובאי 03 כגון הלוחמים הטכנולוגיים של חיל החימוש (חט"פ). עיקר הלמידה בטירונות הוא חינוכי-משמעתי וכולל קשיים פיזיים מתונים. ההסמכה כוללת הכשרה בסיסית כגון ירי ברובה סער, תפעול מכשירי קשר, התגוננות הפרט (יום שדאות), התגוננות מפני מתקפה בנשק כימי, עזרה ראשונה בסיסית, קרב מגע בסיסי, וכן תוכני חינוך בנושאי ערכי צה"ל, לאום, וכבוד האדם.

הטירונות ביחידות שדה עריכה

ביחידות השדה הלוחמות מטרת הטירונות מלבד הקניית המנטליות הצבאית היא הקניית כושר גופני, מיומנויות לחימה ולכידות חברתית. הטירונות נמשכת בין 3–4 חודשים, ובסופה מוכשרים החיילים בתור לוחמים.

חיילי חיל הרגלים וחיל ההנדסה עוברים את המסלול וההכשרה הארוכים (שנה) וזהים כאחד ביחס לשאר יחידות השדה.

אימון מתקדם עריכה

לאחר הטירונות מגיע על-פי רוב פרק אימון מתקדם שמשכו 3–4 חודשים, המקביל לקורס יסוד אותו מבצעים בתפקידים עורפיים לאחר הטירונות. בשלב זה מתבצעת הסמכה המעלה את רמת הרובאי בחלק מן התפקידים:

לעיתים ביחידות השדה מתבצעת בשלב זה הכשרה רלוונטית ברמת 07 (לדוגמה מחלץ 07, סייר 07, פלס 07 וכו').

"טירונות יחידה" ביחידות מובחרות עריכה

היחידות המובחרות בצה"ל, מקבלות הקצאה של מספר שבועות ואף חודשים נוספים, בתום טירונות השדה הרגילה. תקופת אימון זו היא בדרך כלל מעבר למה שמקבלות יחידות אחרות הדומות להן ביעודן הקרבי, זאת כחלק ממסלול הכשרת הלוחם במעגל היחידות המובחרות, הנדרשות לעמוד במשימות לחימה סבוכות. את השבועות הנוספים הללו לטירונות מכנים, "טירונות יחידה". בחלק מהיחידות המובחרות, טירונות היחידה מכילה אימוני חי"ר רגילים מתקדמים, הכוללים מסעות רגליים ארוכים ומורכבים, עבודת צוות תחת לחץ רב בתנאי שדאות קשים, אימוני ניווט מתקדמים בתוואי שטח מגוון, או אימוני לוחמה זעירה בהתאם לייעוד היחידה. שלב זה, למעשה, מדמה 'מצב מלחמה' או 'שדה קרב'. לפיכך, טירונות היחידה קשה יותר מבחינה פיזית ופסיכולוגית משבועות הטירונות הרגילה, ומשאר אימוני ההמשך במסלול ההכשרה. לדוגמה כהמחשה לכך, בחלק מהמקרים היחידה מקבלת אישור לאמן את החיילים במצבים של חוסר שינה בשבועות אלה, הכוללים 'לילות לבנים' רבים ותשישות גדולה, מסעות סחיבת אלונקה עד קצה היכולת הנפשית-פיזית ועוד. מהחייל נדרש החל משבועות טירונות היחידה, לגלות יכולת אלתור, איפוק, עבודת צוות, משמעת עצמית, התמודדות עם הפתעה והפגנת יוזמה. בסוף טירונות היחידה, החייל מתחיל את מסלול הלוחם במידה והוא מסיימו הוא נחשב ללוחם מן המניין ביחידתו, וכשיר להמשיך לפעילות מבצעית בהתאם.

טירונות בוגרים עריכה

טירונות זאת נקראת בשם "טירונות שלב ב'" ולוקחים בה חלק בעיקר אנשים מבוגרים יחסית, רובם עולים חדשים. חיילים אלה עוברים טירונות כלל צה"לית ברמת רובאות 02, בה הם עוברים את כל התכנים שעוברים המתגייסים הרגילים. ההבדל העיקרי הוא ביחס המפקדים לחיילים אלו, והקפדה נמוכה בהרבה על המרחק הפיקודי. לאחר הטירונות חיילים אלו משובצים לפי גילם ולפי מצבם המשפחתי כשהצעירים והרווקים מבצעים כשנה של שירות, והמבוגרים בעלי המשפחה משובצים ישירות במערך המילואים.

טירונות מתנדבים עריכה

מתנדבים לצה"ל, אשר למרות קבלת הפטור משירותם הצבאי (פרופיל 21) הגיעו להחלטה שברצונם להתנדב ולשרת בצה"ל ולהעלות את הפרופיל ל-25, עוברים טירונות זו. זוהי טירונות עיונית הנמשכת כחמישה ימים אשר במהלכה לא נעשית הכשרה מעשית בנשק. טירונות זו כוללת בעיקרה הקניית הרגלי משמעת ולמידה של החומר התאורטי הנדרש לחייל מן המניין כגון שיעורי עזרה ראשונה, שיעור דרגות צה"ל, מבנה צה"ל, שיעור נשק בסיסי המועבר על ידי המפקדת וכו'. מחזורי טירונות מסוג זה נפתחים בתדירות של פעם בחודש וחצי בערך, ונערכו בעבר בבה"ד 7 או בבה"ד 12 ועכשיו נערכים בבה"ד 16 במחנה ידין אשר בצריפין.

הכשרת מערך החי"ר עריכה

 
טירוני חטיבת גולני באימון כושר קרבי

הכשרת חטיבות חיל הרגליים (חטיבת גולני, הנח"ל, צנחנים, גבעתי וכפיר) היא רובאי07. תקופת ההכשרה מכונה "מסלול". כל לוחם עובר שמונה חודשי הכשרה - ארבעה חודשי טירונות וארבעה חודשי אימון מתקדם.

שלב האימון הבסיסי עריכה

 
אימון בהכשרת גולני

בשלב זה הלוחמים עוברים שישה שבועות של קליעה כדי להתמקצע בנשק האישי, שבוע שדאות, שבוע פרט חוליה, שבועות של כיתה ומחלקה בשטח פתוח, תרגולי לחימה בשטח בנוי ושבוע אימון מסכם הכשרה.[2]

כחלק מההכשרה הלוחמים בונים את הכושר הגופני והחוזק האישי שלהם בעזרת אימונים כושר וקרב מגע. בסוף שלב זה ישנם שני בחנים עיקריים: בוחן כושר, שמורכב מריצת שלושה קילומטרים ובדיקת כוח, ובוחן מסלול (בחמ"ס), שמורכב ממכשולים אתגריים שבודקים את יכולות הלחימה שלהם.

 
טירון חטיבת הנח"ל מתרגל שיגור טיל מטאדור

שלב האימון המתקדם עריכה

במהלך המשך הכשרתו של לוחם החי"ר באימון המתקדם לומד החייל להילחם כחלק מפלוגה ונחשף למתארים מגוונים יותר של לוחמה כגון: לוחמת שטח בנוי, שיתוף פעולה עם חילות אחרים כגון חיל השריון וחיל האוויר ושיפור מיומנויות מקצועית בקליעה ניווט וכושר גופני. בשלב זה ישנו את שבוע מקצועות בו יכירו הלוחמים ויוסמכו באחת מהמחלקות השונות בפלוגות: מחלקת חוד, לוחמה תת-קרקעית, אש ועוד.

בסיום שמונת החודשים הלוחמים יצאו למסע כומתה של כ-50 קילומטרים שמסתיים בטקס של הענקת הכומתה וסיכת לוחם.

חטיבת הצנחנים עריכה

בשונה משאר חטיבות החי"ר לוחמי חטיבת הצנחנים עוברים קורס צניחה אשר מתבצע בין תקופת הטירונות לאימון המתקדם, מסע כומתה בן 55 ק"מ (בעבר המסע היה בן 90 ק"מ, אך כיום מסע הכומתה מתבצע לאחר סדרת שטח ארוכה שבמהלכה הולכים הלוחמים קילומטרים רבים עם משקל) ונחשב לארוך ביותר בין חטיבות החי"ר, 4–6 שבועות של הקמת צוות, שלושה חודשי פעילות מבצעית או אימון כפלגות מסלול ובסופן מסיים הלוחם את המסלול והופך מצוות אימונים, לצוות לוחמים בפלגה.

סיירות החי"ר עריכה

לוחמי הסיירות של חיל הרגלים (סיירת חרוב, סיירת צנחנים, סיירת נח"ל, סיירת גבעתי, וסיירת גולני), עוברים מסלול הכשרה ארוך יותר, האורך בין 14–16 חודשים. לאחר סיום הטירונות והאימון המתקדם הם עוברים הכשרות לוחמה בטרור (הסיירת) ולוחמה זעירה (הפלחה"ן והפלנ"ט) וכן הכשרות הנוגעות לפעילותם הספציפית (פלחי"קחפ"ק מח"ט, פלס"ר – לוט"ר ולת"ק במתקן אדם, פלנ"ט – הפעלת טילי גיל בביסלמ"ח, פלחה"ן – מיקוש וחבלה בבהל"ץ). כמו כן עוברים בערך 15 שבועות ניווט, סיור אימוני קרב מגע, ואימוני לוחמה.

אפיון תקופת הטירונות עריכה

 
סיום תרגילי טירונות בבה"ד 4, 1969
 
טירונים בעת "מסדר נוסף", מחנה 80, קיץ 1964

בתקופת הטירונות נדרש החייל הטרי להסתגל לחיי הצבא ולתפיסה הצבאית שבה כל פעולותיו חייבות להיעשות בתיאום עם מפקדיו ובהרשאתם. נדרשת ממנו כניעה בפני חוקי הצבא, ומשמעת למפקדים ולשרשרת הפיקוד, ובהתאם לכך, "סירוב פקודה" נחשב לאחת העבירות החמורות ביותר בצבא.

כדי להגביר את המשמעת יוצרים בבסיסי הטירונות "מרחק פיקודי" ("דיסטנס") בין החייל לבין מפקדיו. המגע הישיר הוא בעיקר עם המפקדים הזוטרים: המ"כים והסמלים. בין היתר על החייל חל איסור לפנות למפקדיו בשמותיהם הפרטיים, והטירון חייב להצדיע לכל קצין שעובר בתחומו.

תקופת הטירונות מרובה במסדרים בהם על החיילים להסתדר בשלשות, בשני טורים או לעמוד בצורת האות ח' כאשר עליהם להצמיד את רגליהם, להציב את כפות ידיהם זו על זו מאחורי הגב, ולעמוד עמידה ישרה וזקופה. במהלך המסדר נאסר עליהם לדבר או לזוז ללא רשות המפקדים וכל דיבור או תזוזה נחשבים הפרת משמעת. על עבירות משמעת מופעלות סנקציות שונות. מענישה קלה הכוללת נזיפה או עונשים פיזיים קלים (כגון ביצוע שכיבות סמיכה או כפיפות בטן), ביצוע תרגילים סטטיים (שכיבה על הגב והרמת הרגליים באוויר למשך דקה רצופה וכדומה) ריצת מרחקים בזמן מסוים פעם אחת או מספר פעמים או החזקת הנשק באוויר), ועד פגיעה ביציאות הביתה - "שעות ביציאה" ואף שלילת חופשות וריתוק לבסיס. מעבר לכך, על עבירות משמעת חמורות יכול החייל להישלח למעצר בבסיס הטירונות עצמו, ואף להישפט על ידי קצין שיפוט לעונשי מחבוש בבתי הכלא הצבאיים.

חיילים רבים חווים משבר מסוים בתקופת הטירונות, הנגרם בשל הסתגלות לעולם אחר, הניתוק מהבית, שלילת חופש הפעולה, עול המשמעת הנוקשה, הלחץ, האכזבה לעיתים ממקום השיבוץ והמאמץ הפיזי. משום כך, מהמפקדים נדרשת רגישות מיוחדת ויכולת אבחנה של אלו שמצבם הנפשי רעוע ועלולים להגיע למצבים קיצוניים - בצה"ל מתרחשים בכל שנה מקרים של התאבדויות של חיילים על רקע קשיים בשרות הצבאי, ובמיוחד בתקופת הטירונות.[3][4]

באמצע שנות ה-60 הוחל בתהליך של שינוי היחס לטירונים תוך ניסיון לעבוד עם הטירונים במקום לשבור אותם כפי שהיה נהוג בעבר.[5]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה