כלודוויג, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט – הבדלי גרסאות

|מקום פטירה=[[באד ראגאץ]], [[שווייץ]] {{דגל|שווייץ}}

|צאצאים=[[#משפחתו|ראו בהמשך]]

'''כלודוויג קרל ויקטור, הנסיך מהוהנלוהה-שילינגספירסט''' ('''Chlodwig Carl Viktor Fürst zu Hohenlohe-Schillingsfürst'''; {{כ}}[[31 במרץ]] [[1819]] - [[6 ביולי]] [[1901]]), היה מדינאי [[גרמניה|גרמני]] ששימש כ[[קנצלר גרמניה]] ו[[ראש ממשלה|ראש ממשלת]] [[פרוסיה]] בין השנים [[1894]] ל-[[1900]]. לפני מינויו כקנצלר שימש כלודוויג כראש ממשלת [[ממלכת בוואריה|בוואריה]] (1866–1870), [[שגריר]] בצרפת (1873–1880), [[שר החוץ]] (1880), ומושל אזורי [[אלזס ולורן]] (1885–1894). כלודוויג נחשב לאחד מחשובי ה[[מנהיג]]ים ה[[ליברליזם|ליברלים]] בגרמניה בתקופת [[הקיסרות הגרמנית]].

לאחר מות אביו קיבל כלודוויג בירושה את כיסאו בבית העליון של הפרלאמנטהפרלמנט ה[[ממלכת בוואריה|בווארי]] בשנת [[1846]] ובעקבות זאת נאלץ להתפטר מן השירות הציבורי הפרוסי. בזמן [[אביב העמים|מהפכת 1848]] תמך כלודוויג בליברלים שביקשו לאחד את גרמניה תחת משטר דמוקרטי. לאחר [[מלחמת פרוסיה-אוסטריה]] משנת [[1866]] פעל כלודוויג בפרלמנט הבווארי למען התקרבות לפרוסיה על חשבון אוסטריה, דבר שהבטיח לו תפקיד בכיר תחת מלך בוואריה החלש [[לודוויג השני, מלך בוואריה|לודוויג השני]]. כלודוויג מונה ראש ממשלת בוואריה ושר החוץ וזמן כהונתו פעל רבות לאיחוד בין מדינות דרום גרמניה [[הקונפדרציה הצפון-גרמנית|לקונפדרציה הצפון גרמנית]], ופיתח את צבא מדינות הדרום לפי המודל הפרוסי. כמו כן נאבק כלודוויג ב[[אפיפיור]] [[פיוס התשיעי]] שביקש להפריד בין צפון גרמניה הפרוטסטנטי לדרום הקתולי ברובו. בעקבות תבוסה בפרלמנט על רקע קבלת חוק המצדד בחינוך קתולי בבתי הספר התפטר כלודוויג מראשות הממשלה הבווארית במרץ [[1870]].

===קנצלר===

בשנת [[1894]] נעתר כלודוויג לבקשתו של הקיסר וילהלם השני ומונה לתפקיד הקנצלר. כלודוויג מונה לתפקיד בהיותו בן 77 וחולני, עקבובעקבות כך אישיותו לא באה לידי ביטוי בניגוד לשני קודמיו. הופעותיו בפרלמנט היו מועטות ורוב החלטות המדיניות של תקופת כהונתו נעשו על ידי הקיסר שריושרי החוץ. קלודוויגכלודוויג התפטר בשנת [[1900]], ונפטר שנה מאוחר יותר ב-[[]] בעיר [[באד ראגאץ]] שב[[שווייץ]].