חנוכייה – הבדלי גרסאות

החנוכייה נקראת במקורות וברוב סיפרי ההלכהה[[הלכה]] "מנורה" או "מנורת חנוכה". עד היום השם הנפוץ לתשמיש קדושה זה ב[[הגולה|גולה]], הוא "מנורת חנוכה"{{הערה|כך גם במסורת יהדות תימן נקראת בערבית "מסרג'ה" (=מנורה), הרב [[יצחק רצאבי]] מעודד להמשיך להשתמש בשמה המקורי (שולחן ערוך המקוצר, חלק ג' עמוד רסו).}} או סתם "מנורה". השם "חנוכייה" רווח בקרב היהודים הספרדים בארץ וב[[ארצות הבלקן]] (בכתיב שונה וב[[הטעמה]] מלעיל - "חנוקיאה"){{הערה|1=למשל ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1174&st=&pgnum=50&hilite= תשובה זו] משנת 1798 מאת רבי אברהם מיוחס. ראו עוד על כך אצל [[אורה שורצולד]], [[פעמים]] 56, עמ' 33-49}}, והוא הוכנס לעבריתל[[עברית]] בסוף [[המאה ה-19]] ב[[ירושלים]] על ידי [[חמדה בן-יהודה|חמדה]], אשתו של [[אליעזר בן-יהודה]]{{הערה|1=[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Moe/Hanuka/Templates/RegularText.aspx?NRMODE=Published&NRNODEGUID={34B53CEA-2958-479A-B39A-C08280ACE4B6}&NRORIGINALURL=%2fEducationCMS%2fUnits%2fMoe%2fHanuka%2fHanukiya%2f&NRCACHEHINT=NoModifyGuest#4b מי המציא את המילה חנוכייה?] באתר '''אוח''' של [[משרד החינוך]]}}.

[[הדלקת נרות חנוכה|מנהג הדלקת הנרות בחנוכייה]] הונהג כ[[סמל]] לציון [[חנוכת המקדש|חנוכת בית המקדש]], שכלל גם את חידוש הדלקת הנרות במנורה (בה נעשה [[נס פך השמן]]) בידי ה[[חשמונאים]] ב[[המאה ה-2 לפנה"ס|מאה ה-2 לפנה"ס]], לאחר שהצליחו לכבוש מחדש את [[בית המקדש השני]] מידי הכובשים ה[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|יוונים]].

[[מצווה]] להדליק נרות בחנוכייה לפרסם את [[נס פך השמן]] ברבים (פרסומי ניסא), לזכר ניצחון [[מרד החשמונאים|המכבים]] על [[בית סלאוקוס|היוונים]]. ולכן נוהגים להניח את החנוכייה בחלון הבית או בפתח, כדי שייראו מבחוץ. או בתוך הבית, סמוך לדלת הכניסה, בצד שמאל של הנכנס. זמן ההדלקה הוא מצאתמ[[צאת הכוכבים]] עד שתכלה רגל מהשוק, כלומר: ההדלקה צריכה להיות בזמן שעדיין מסתובבים אנשים בחוץ.

[[קובץ:20th century Hannukah lamp from Yemen - Musée d'Art et d'Histoire du Judaïsme.jpg|ממוזער|חנוכיה מתימן במבנה הקדום]]החנוכיה בימי קדם היתה שורת [[מנורת שמן|מנורות שמן]] עשויות מחרסמ[[חרס]] או מתכת שהוצבו זו בסמוך לזו, או מנורה אחת עגולה בעלת שמונה פתחי פתילות. בימי הביניים התפתחו חנוכיית המתכת האשכנזית, וחנוכית החרס הספרדית, בספרד הוסיפו לחנוכיה קיר אחורי ששימש לתלייתה, בגרמניהב[[גרמניה]] עשו שימוש לראשונה בנברשת עומדת בעלת שמונה קנים בתוספת כן מוגבה עבור השמש, צורה זו כנראה בהשפעת מנורת בית המקדש, בתימןב[[יהדות תימן|תימן]] השתמשו בקערת אבן (עשויה מאבן מיוחדת) בעלת חריצים סביב עיגולה.