השפעה חיצונית – הבדלי גרסאות

אל מחוץ להגדרה הרחבה של מסורת פוליטית [[ליברליזם|ליברלית]], [[מרקסיזם|מרקסיסטים]] רואים בהשפעות חיצוניות מסוגים שונים (כולל כספיות, ראו להלן) הנמצאות בכל מקום, את הכלל יותר מאשר יוצא מהכלל. ייצור הינוהוא תהליך מחוברת, או מצוי בתלות הדדית מוחלטת. מצד שני, תחת ה[[קפיטליזם]] זכויות קניין, הקצבת ההכנסה וביצוע החלטות כלכליות, הופכים במידה רבה לאינדיבידואליים. במטרה למנוע [[סתירה (לוגיקה)|סתירה]] זו בין ייצור מחוברת לביצוע-החלטה אינדיבידואלי, לעתים קרובות מרקסיסטים יראו תכנון כלכלי דמוקרטי, כחלק מפתח של [[סוציאליזם]].

* [[איל-הון]] הקונה מספר רחב של בתים בעיר גורם למחירים לעלות ולכן, גורם לאנשים אחרים הרוצים לרכוש דירה, להיות במצב כספי גרוע יותר (ואפשר אף להוצאתם מהשוק), אינו גורם להשפעה חיצונית, מכיוון שהאפקט הינוהוא דרך המחירים ונחשב לחלק מהתפקוד הנורמלי של השוק. לחלופין, אפקטים אלו נקראים לפעמים "[[השפעה חיצונית כספית|השפעות חיצוניות כספיות]]", בעלי השפעות חיצוניות הנקראות, כמוגדר לעיל, "השפעות חיצוניות טכנולוגיות". מאמר זה מחשיב רק את הסוג השני מבין השניים.

הניתוח הכלכלי המקובל של השפעות חיצוניות יכול להיות מודגם תוך שימוש בדיאגרמה סטנדרטית של [[היצע וביקוש]], אם ניתן לבטא השפעה כנ"ל במונחים כספיים. עקומת ביקוש או היצע חיצונית נוספת, כמתואר בדיאגרמות שלהלן. אחת העקומות הינההיא "המחיר הפרטי", אשר לקוחות ישלמו כאינדיבידואלים עבור כמויות נוספות של הסחורה (בשווקים תחרותיים, העלות הפרטית השולית) והעקומה האחרת הינההיא המחיר ה'''אמיתי''', אשר החברה ככלל משלמת עבור ייצור וצריכה של ייצור גדול יותר של הסחורה (העלות השולית החברתית).

אילו הצרכנים יקחו בחשבון את העלות הפרטית עבורם, הם ימצאו עצמם במצב של מחיר '''P_p''' וכמות '''Q_p''' במקום מצב יעיל יותר של מחיר '''P_s''' וכמות '''Q_s'''. ההשתקפות השנייה מבין השניים, משקפת את הרעיון שהתועלת החברתית השולית צריכה להיות שווה לעלות החברתית השולית, למשל שייצור צריך לגדול רק כל עוד התועלת החברתית השולית גדולה מהעלות החברתית השולית. התוצאה היא ש[[שוק חופשי]] הינוהוא [[אי-יעילות|בלתי יעיל]], היות שבכמות '''Q_p''', התועלת החברתית פחותה מהעלות החברתית, כך שהחברה ככלל תימצא במצב טוב יותר אם הסחורות בין '''Q_p''' לבין '''Q_s''' לא היו מיוצרות. הבעיה היא שאנשים קונים וצורכים '''יותר מדי''' פלדה.

דיון זה רומז, כי זיהום אוויר הינוהוא יותר מאשר בעיה אתית; יש כאן יותר מאשר פירמות תאבות למיקסום [[רווח (כלכלה)|רווחים]]. הבעיה היא אחת מבעיות חוסר היכולת לגשר בין עלויות שוליות וחברתיות, בעיות שאינן נפתרות על ידי [[שוק חופשי]]. ישנה בעיה באיזון של תקשורת חברתית ותיאום לצורך איזון תועלות ועלויות. דיון זה גם רומז, כי זיהום אינו נפתר על ידי שווקים חופשיים. למעשה, [[מונופול]] יכול להשתמש בחלק מרווחיו המופרזים לצורך ''הפנמת ההשלכות החיצוניות'' (תשלום עלויות הזיהום). מתקבל יותר על הדעת, כי מונופול יגביל את הכמות המוצעת על ידו, באופן מלאכותי, במטרה למקסם רווחים. דבר זה יתן, למעשה, תועלות לחברה, כי פירוש הדבר יהיה פחות זיהום מאשר במצב תחרותי. ב[[תחרות משוכללת]] יצטרכו פירמות לייצר בהתאם לתמריצי השוק (עלויות פרטיות): אם מתחרה בודד יחליט להפנים עלויות חיצוניות, יצטרך להציע את מוצריו במחיר גבוה משל מתחריו, מה שיגרום לפליטתו מהשוק. לכן, דרושים כמה פתרונות ''קולקטיביים'' כגון התערבות ממשלתית האוסרת או מרתיעה מפני זיהום (בעזרת אמצעים כגון מסים כדוגמת [[מסים פגוביאניים]]), או כלכלה אחרת כגון [[כלכלה השתתפותית]].