רון בן ישי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←טבח סברה ושתילה: 1982 |
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←טבח סברה ושתילה: הרחבה |
||
שורה 50:
=== טבח סברה ושתילה ===
ביום שישי ה-17 בספטמבר (ערב ראש השנה תשמ"ג) [[1982]], בשעה 16:00, בעת ששימש כתב הטלויזיה הישראלית בביירות, הביא בן ישי חומר מצולם למשלוח במטוס צבאי שעמד לצאת לישראל, אז נשאל על ידי מפקד גדוד שישב במטוס אם שמע על מה שהפלנגות עושים במחנות הפליטים סברה ו[[שתילה (מחנה פליטים)|שתילה]] ואמר לו ששמע "שהפלנגות עושים שם דברים נוראים". בן ישי ראה על המסלול את כוח הפלנגות. כעבור שלושה ימים, בשובו מביירות ב-20 בספטמבר, כתב מכתב אישי לראש הממשלה [[מנחם בגין]]: "אנשי הכוח ומפקדיו אמרו לנו בגלוי, כי הם עומדים להיכנס בתיאום עם צה"ל כדי לגרש את המחבלים ממחנות הפליטים. כמה מהחיילים של כוח זה הבהירו לעיתונאים אחרים ולי, כי בכוונתם להרוג בתושבי מחנות הפליטים ללא רחם. הם ליוו את דבריהם בביטויים ובתנועות ידיים, שלא הותירו מקום לספק".{{הערה|[[אהוד יערי]], [[זאב שיף]], '''מלחמת שולל''', עמ' 338.}} בשעה 20:30 הגיעו לדירת הטלויזיה הישראלית ב[[בעבדה]] קצינים מחטיבת הטנקים שישבה מול שתילה. בן ישי תיאר את שיחתם במכתב לבגין: "מקציני יחידה זו שמעתי בפעם הראשונה דברים מפורשים. כמעט כל הקצינים שביקרו אותנו שמעו מפי נמוכים מהם בדרגה סיפורים על תושבי מחנות הפליטים שהועמדו לקיר ונורו...סיפורים המעידים על משהו חריג המתרחש במחנות". בשעה 23:30 התקשר בן ישי אל שר הבטחון [[אריאל שרון]], שהתעורר משנתו בחוותו, וסיפר לו את כל הידוע לו. לדברי בן ישי, הוא סיפר לשרון ש"קצינים בצה"ל יודעים על כך" והפציר בו "לעשות משהו להפסיק את זה". לדבריו, השיחה נמשכה 5-4 דקות, ושרון ביקש ממנו פרטים, אך "כמעט שלא הגיב".{{הערה|אהוד יערי, זאב שיף, '''מלחמת שולל''', עמ' 341-340.}} בן ישי תיאר במכתבו אל בגין את שראה למחרת בשעה 8:00 בבוקר: אנשי הפלנגות "מריצים לפניהם שורה ארוכה של נשים, ילדים וזקנים, מהם שהיו מכוסים דם מהם בוכים וצועקים ומהם פניהם כבושות בקרקע. הם צעקו לעברנו, כי הופרדו מן הגברים שנלקחו על ידי הפלנגות לאיזשהו מקום. אנשי '[[הכוחות הלבנוניים]]' ניסו למנוע מאתנו לצלם ואף גירשו אותנו משולי המחנה. עוד אנו מתווכחים עם הפלנגות עצר קצין בכיר של צה"ל את התהלוכה. רמקול שהוצב על גג אחד הבתים קרא לנשים ולילדים לחזור לבתיהם. למליציות הנוצריות נאמר לעזוב את המקום. וכך, למעשה, הופסק הטבח".{{הערה|אהוד יערי, זאב שיף, '''מלחמת שולל''', עמ' 343-342.}} בן ישי הביע במכתב את דעתו האישית:
:"נראה לי, שאילו רצו הרשויות המוסמכות, אפשר היה למנוע לפחות חלק מן הטבח... מי שלא מנע זאת נושא, להערכתי, באחריות עקיפה למעשה. לא רק לטבח בפלסטינים, אלא גם לעשיית שמה של ישראל דראון לגויים. אני סבור, שכאזרח חובתי להביא את הדברים בפניך, כדי שתנקוט פעולה ותברר אם פעל שר הבטחון בליל שישי ואם לא פעל, מדוע? אם לא תנקוט פעולה מצדך תהפוך ה'עמידה מן הצד' בשעה שאזרחים נטבחים לנורמה בצה"ל ובמדינת ישראל. הנזק למוסריותו ולדימויו העצמי של צה"ל יהיה חמור. אם יטילו חיילי צה"ל ואזרחי מדינת ישראל ספק בצדקת עמדתנו ובתוקף המוסרי של מעשינו יכרסם הדבר במוטיבציה שלהם. והמוטיבציה, אדוני ראש הממשלה, היא החומה הבצורה החוצצת בין שלוש בנותי, לבין מיליוני הערבים, שרובם רוצים עדיין למחוק אותנו מן המפה. מטוסים, טנקים וטכנולוגיה הם חתיכות מתכת דוממות ללא מוטיבציה. ובלא אמונה לוהטת במוסריותנו ובצדקת עמדתנו אין מוטיבציה... אדוני יודע היטב כי אין דבר בליבי נגד השר שרון וכי אני מכבדו ויודע להעריכו כמצביא המוכשר ביותר שקם למדינת ישראל בכל שנות קיומה. אבל ישנם מצבים שבהם נזקו של אדם לטווח ארוך מרובה מתועלתו לזמן קצר". לשכת ראש הממשלה העבירה לשר שרון צילום של המכתב, אולם השמיטה ממנו את הפסקה האחרונה ואת החתימה.{{הערה|אהוד יערי, זאב שיף, '''מלחמת שולל''', עמ' 347-346.}}
בן ישי נתוודע אל [[אריאל שרון]] עוד במהלך שירותו הצבאי בצנחנים. בראשית שנות השישים, כאשר שרון היה ראש מטה [[פיקוד הצפון]], השתתף בן ישי בפעולה שיזם שרון לתלישת גידולים חקלאים שזרעו הסורים באזור המפורז. לימים מתח בן ישי ביקורת על פעולה זו, שהייתה כרוכה לדבריו בסיכון חיים למטרה מדינית.▼
▲בן ישי נתוודע אל
בן ישי העיד בפני [[ועדת כהן]], שחקרה את אירועי [[טבח סברה ושתילה]], על דיווחו לשרון על ששמע אודות הטבח המתחולל, ובעקבות כך התקררו היחסים בינו ובין שרון.
| |||