רוסלאן – הבדלי גרסאות

"רוסלאן" הפליגה בסוף [[1919]] מנמל [[אודסה]] שבדרום [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית|אוקראינה]] ועגנה ב[[נמל יפו]] ב-[[19 בדצמבר]] [[1919]], נר שלישי לחנוכה כ״ז בְּכִסְלֵו תר״פ.

 

ארגון העולים היה מבצע מסובך. הימים ברוסיה היו מלאי תהפוכות, השלטון התחלף במהירות בין ה[[בולשביקים]] לכוחות המתנגדים, רוסיה הייתה בעיצומה של [[מלחמת האזרחים ברוסיה| מלחמת אזרחים]]. העולים היו צריכים להוכיח את זכאותם לעלייה כ"פליטים מארץ ישראל" שנתקעו ברוסיה כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה. לצורך כך התקיימו קורסים ל"הכשרת פליטים" מארץ ישראל בו למדו המבקשים פרטים שונים על הארץ. הפלגתה של האוניה מאודסה נמשכה 21 יום ולוותה בקשיים ובעיות, בכל הנמלים בהם עגנה לא הורשו הנוסעים לרדת מחשש שמא הנוסעים הינם [[בולשביקים]] שמטרתם להסתנן ולחולל מהפכות. "רוסלאן" נחשבת לסנונית הראשונה שפתחה את תקופת [[העלייה השלישית]], אף שלמעשה הייתה אחת האוניות האחרונות שהגיעו לחופי [[יפו]] באותה שנה.

דמויות בולטות ברשימת המפליגים, אשר השפעתן על [[היישוב]] ועל [[מדינת ישראל]] ניכרה בשנים שלאחר מכן, זיכו את הרוסלאן בתואר "ה[[מייפלאואר]] ה[[ציונות|ציונית]]". מבין הנוסעים על הרוסלאן: ה[[היסטוריון]] [[יוסף קלוזנר]], ה[[אדריכל]]ים [[זאב רכטר]] ו[[יהודה מגידוביץ']], עורך "[[הארץ]]" לעתיד [[משה יוסף גליקסון]], [[אריה נבון]] בן ה-10, לימים [[קריקטוריסט]] וצייר, שעלה עם משפחתו, הרקדן [[ברוך אגדתי]], הוריה של הטייסת [[זהרה לביטוב]], [[ישראל גורי]] (לעתיד [[חבר הכנסת]] ואביו של המשורר [[חיים גורי]]), המשורר [[יונתן רטוש]] ואמו, הרופא הגלילי ד"ר [[שניאור זלמן אביגדורי]], ד"ר [[חיים יסקי]], מנהל [[מרכז רפואי הדסה#הדסה הר הצופים|בית החולים הדסה]] שנרצח ב[[טבח שיירת הדסה|שיירת הרופאים]] ב-[[1948]], הרופא [[אריה דוסטרובסקי]] ובתו [[יוכבד דוסטרובסקי]], לימים מייסדת [[האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים]], הציירים [[פנחס ליטבינובסקי]] ו[[יצחק פרנקל]], [[רוזה כהן]] אמו של [[יצחק רבין]], הפסל [[משה ציפר]], חברת הכנסת הראשונה [[רחל כהן-כגן]] (החתומה על מגילת העצמאות), ד"ר [[ברוך ניסנבוים]], מייסד [[מד"א]] ב[[חיפה]], [[שמואל נבון]] ורבים אחרים. באונייה זו חזרו לארץ [[רחל המשוררת]], השחקן [[מאיר תאומי]] והאמן [[יוסף קונסטנט]].