עין שבע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בראש הערך; סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Tabgha map hebrew.png|שמאל|300px]]
[[קובץ:Tabgha 2009-05-06.JPG|שמאל|ממוזער|290px|מראה בטבחה]]
'''עין שבע''', המכונה גם '''טבח'ה''' ('''Tabgha'''), היא בקעה המשתרעת בצפון-מערב ה[[כנרת]], סמוך ל[[כפר נחום]]. שמה העברי "עין שבע" ניתן לה על שם שבעת ה[[מעיין|מעיינות]] שנבעו בה בעבר, אך כיום נובעים במקום חמישה בלבד. השם היווני, אשר ממנו התגלגל השם "טבח'ה", נובע גם הוא מהקשר גאוגרפי זה (Hep'''tapegon''' שמשמעותו "שבעה מעיינות" הפך ל-Tabego ולבסוף Tabgha).
 
עין שבע ידועה בזכות [[נס הלחם והדגים]], המוזכר ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] ובו הצליח [[ישוישוע הנוצרי]] (ישו) להזין 5,000 איש, בחמש כיכרות לחם ושני דגים.
 
==אתרים חשובים==
במקום התרחשות הנס, הוקמה ב[[המאה הרביעית|מאה הרביעית]] '''[[כנסיית הלחם והדגים]]'''. הכנסייה הורחבה אך חרבה בידי ה[[ממלכת פרס|פרסים]] בתחילת [[המאה השביעית]], וכיום עומדת באתר כנסייה מודרנית אשר משחזרת את הכנסייה העתיקה. בשנת [[1932]] נחשפה במקום [[בזיליקה]] [[האימפריה הביזנטית|ביזנטית]] ובה [[רצפת פסיפס]] מרשימה המתוארכת לזמנה של [[המאה ה-5]] לספירה.
 
כנסייה נוספת בעין שבע היא '''[[כנסיית הבכורה של פטרוס]]''' או "כנסיית ההבטחה". זוהי [[כנסייה]] [[פרנציסקנים|פרנציסקנית]], ולפי המסורת, במקום זה נגלה [[ישו|האדון]] ל[[שנים-עשר השליחים|שליחים]] לאחר קומו מן המתים, סעד עימם, והעניק ל[[פטרוס]] הקדוש את הבכורה. הכנסייה הראשונה שניצבה במקום הוקמה ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]] על ידי [[פלוויה יוליה הלנה]], אימו של ה[[קיסרי רומא|קיסר]] [[קונסטנטינוס]], אך חרבה ב[[ימי הביניים]]{{הערה|1="נירית שלו כליפא, '''אל גן נעול,: סיורים במנזרי הארץ", נירית שלו כליפא''', הוצאת זמורה ביתן דביר, עמ' 209}}. הכנסייה הנוכחית הוקמה מאבני [[בזלת]] על ידי נזירים פרנציסקנים [[איטליה|איטלקים]] אשר התיישבו במקום בשנת [[1934]]. בעת ביקורו של ה[[אפיפיור]] [[פאולוס השישי]] ב[[ישראל]] בשנת [[1964]], פקד את הכנסייה והתפלל בה.
 
"[[עין איוב]]" הוא מעיין בבקעת טבח'ה, שיש הרואים בו מקום מקודש ל[[מוסלמים]]. על מקור מימי המעיין נבנתה בריכת אבן גדולה, שיש בה קומות וגרם מדרגות לולייני, ופתח ומבואה. המבנה מיוחס לתקופה הרומית, אך נראה שהוא מאוחר יותר, ובעיקרו שופץ ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]].
שורה 20:
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Tabgha|תצוגה=עין שבע}}
* {{ynet|גילי סופר|סובב כנרת: ישו זה כאן|3016091|10 בדצמבר 2004}}
* תמי עוז, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5753 קסם על חוף כנרת.] מאת תמי עוז, אתרבאתר שמורות הטבע והגנים.
* {{ynet|[[ספי בן יוסף]]|חמאם איוב: בריאות לחופי הכנרת|3140397|15 בספטמבר 2005}}
* [[מיכאל יעקובסון]], [http://michaelarch.wordpress.com/2014/07/11/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91סיבוב-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AAבבית-%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%94תמרה-%D7%94%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A9הנטוש-%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9Fבצפון-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A8%D7%AAהכנרת/ סקירה אדריכלית והיסטורית על "בית תמרה" בטבחה], באתר 'חלון אחורי', 10.7. ביולי 14
* {{רשות העתיקות||11652}}
* {{רשות העתיקות||15101}}