מחלת לב כלילית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Danit.Bayer (שיחה | תרומות) |
Danit.Bayer (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 15:
|Mesh={{Mesh|זיהוי=D003327}}
}}
'''מחלת לב כלילית (קורונארית)''' (באנגלית: Coronary Artery Disease - CAD): מחלת לב כלילית היא גורם המוות המוביל בעולם, שבעקבותיה מתרחשים כ-15% ממקרי המוות בכל שנה בעולם{{הערה|1=[http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs310/en World Health Organization. Fact Sheet No. 310]}}. 5%-10% מחולים במחלת לב כלילית
▲מחלת לב כלילית היא גורם המוות המוביל בעולם, שבעקבותיה מתרחשים כ-15% ממקרי המוות בכל שנה בעולם{{הערה|1=[http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs310/en World Health Organization. Fact Sheet No. 310]}}. 5%-10% מחולים במחלת לב כלילית יפתחו אירועי לב חוזרים כל שנה וזאת למרות טיפולים למניעה שניונית{{הערה|1=[http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(09)60503-1/abstract ATT Collaboration. Lancet 2009;373:1849–1860]}}. 15% מהחולים שעברו אירוע לבבי וקיבלו טיפול מניעתי, נפגעו בתוך שלוש שנים מאירוע חוזר או מוות{{הערה|1=[https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/1900827 O’ Donoghue et al. JAMA 2014; doi:10.1001/jama.2014.11061]}}.
==מנגנון ורקע==
מחלת לב כלילית היא מצב של ירידה באספקת דם לשריר הלב בגלל היצרויות בעורקים הכליליים - עורקים המספקים דם ללב. כתוצאה מהירידה באספקת הדם לשריר הלב נפגע תפקוד הלב עד כדי התקף לב. העורקים הכליליים, שהם עורקים המובילים דם לשריר הלב עצמו, נפגעים מתהליך הנקרא [[טרשת עורקים]], בו במהלך השנים הולך העורק ונסתם. היצרויות טרשתיות בעורקים הכליליים (המספקים דם ללב) או חסימתם המלאה היא הסיבה למחלת הלב הכלילית{{הערה|1=[https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/coronary-artery-disease/symptoms-causes/syc-20350613 Coronary Artery Disease (CAD) Symptoms & Causes, Mayo Clinic]}}. היצרותו של העורק הכלילי גורמת לשתי בעיות: האחת, ירידה בנפח הדם שהוא מסוגל להזרים. השנייה, ירידה בגמישותו וביכולתו להתרחב במצב של דרישה לאספקת חמצן מוגברת בשריר הלב. הירידה בנפח הדם המוזרם וכן הירידה בגמישות העורק גורמות לירידה באספקת דם לשריר, וכתוצאה מכך פוחתת אספקת החמצן עד כדי התקף לב.
שורה 24 ⟵ 23:
סימפטומים של התקף לב: כאב חזק וממושך יותר מזה הנגרם בתעוקת חזה, כשאליו נוספים סימפטומים וביניהם זיעה קרה, בחילה, סחרחורת, קשיי נשימה, כאב בטן או צרבות, עייפות קשה.
סימפטומים של הפרעת קצב: דפיקות לב מואצות, תחושות של פרפור בחזה, או דילוג פעימות.
==מניעת
בשל שכיחותן הגבוהה של מחלות לב כליליות באוכלוסייה, והנזק הרב שהן גורמות, נעשים ניסיונות בלתי פוסקים לפתח תרופות יעילות להפחתת האירועים הקרדיו-וסקולריים (דוגמת התקף לב ושבץ) ולהפחתת התמותה הכללית ממחלות אלה.
* איזון גורמי הסיכון: גורמי הסיכון הבלתי נשלטים: [[גיל]], מין, מוצא, [[תורשה]], מחלות רקע שונות כמו [[סוכרת]] המהוות גורם סיכון למחלת לב כלילית. גורמי הסיכון הנשלטים: [[פעילות גופנית]], [[תזונה]], [[לחץ נפשי]], [[סביבה (מערכות)|סביבה]], [[עישון]].
* נטילת נוגדי טסיות: [[אספירין]] ניתן לאנשים הנמצאים בסיכון להתפתחות קרישי דם. אספירין מעכב את היווצרותו של חומר בטסיות, הממלא תפקיד חשוב ביצירת קרישי דם. פעילותו מעכבת את היווצרות הקרישים. אספירין נמצא כמפחית את האירועים הקרדיו-וסקולריים ב-19%. מעכבי טסיות נוספים - פלאביקס, אפיאנט וברילינטה - ניתנים לעתים במקום או בשילוב עם אספירין. נוגדי טסיות אלה לא הביאו יעילות גבוהה יותר מיעילותו של האספירין: 15% מהחולים שעברו אירוע לבבי וקיבלו טיפול מניעתי, נפגעו בתוך שלוש שנים מאירוע חוזר או מוות{{הערה|1=[https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/1900827 O’ Donoghue et al. JAMA 2014; doi:10.1001/jama.2014.11061]}}.
* קסרלטו בשילוב אספירין: אצל חולים במחלה כלילית שקיבלו [[ריברוקסבאן|קסרלטו]] בתוספת לאספירין נצפתה ירידה של 24% בתמותה קרדיווסקולרית, שבץ מוחי או אוטם שריר הלב לעומת חולים שטופלו באספירין בלבד{{הערה|1=[http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(17)32458-3/references Rivaroxaban with or without
==טיפול
הטיפולים מותאמים לחריפות המחלה, התקדמותה, ומניעת הישנותה{{הערה|1=[https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/ischemic_heart_disease.aspx מחלת לב איסכמית, ד"ר דנה פלורנטין וד"ר קטיה אורבין, אתר "[[שירותי בריאות כללית]]"]}}.
טיפול פולשני לא דחוף: במקרים לא חריפים רופא משפחה או קרדיולוג יפנו לצנתור כלילי בהתאם להערכה הקלינית.
טיפול פולשני דחוף: במקרה של ירידה חדה בהספקת הדם לשריר הלב, המתבטאת בסימפטומים חריפים, הטיפול נעשה בבית החולים ויכלול מתן חמצן באמצעות מסכה (לפי הצורך), טיפול תרופתי לדילול הדם ולפעמים גם צנתור ופעולות חירום רפואיות אחרות. במקרה של התקף לב יבוצע במקרים מסוימים ניתוח מעקפים.
טיפול תרופתי: לאור נתוני ההישנות של התקפי לב, חולים במחלות לב נוטלים תרופות להורדת הכולסטרול בדם (סטטינים); לעתים לצד [[נוגד קרישה|תרופות למניעת היווצרות קרישי דם]] דוגמת אספירין או קסרלטו; או נוגדי טסיות דוגמת אפיאנט או ברילינטה.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=CAD|ויקימילון 2=CHD}}
* {{ynet|רותם אליזרע|המחקרים מצאו: נוגדי הקרישה "מהדור החדש" יעילים יותר|4961701|15 במאי 2017}}
* {{ynet|פרופ' שלומי מטצקי|הכירו: התרופה שמחוללת מהפכה במדללי הדם|5012433|06 בספטמבר 2017}}
*
==ראו גם==
*[[אוטם שריר הלב|התקף לב]]
| |||