בכור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 30:
לרוב בברכת האל הוא מוקיר יכולת פריון והמשכיות, גידול רכושו של האדם, הבטחת פוריות האדמה של הטל היורד מן השמים, והצלחת כל מעשי ידיו של האדם – שדה פורה, דגנים ללחמו ויין ומי שתייה.
בתנ"ך נהגו ההורים לברך את בניהם – לרוב את הבכורים. אך לא רק האב היה מברך את בניו, אלא הסב את נכדיו, והכוהנים, הנביאים והמלכים ברכו את העם.
כוח מיוחד יש לברכות או לקללות שמשמיעים אנשים כמו: זקן הקרוב לסוף חייו, אב המשפחה או עיוור (כמו בברכת יצחק ליעקב). לאלה יש תוקף מיוחד לדבריהם. גם בברכת יעקב, יעקב מברך את הברכה לפני שמת, זוהי צוואתו בה יעקב מקלל תכונות (כעס, פחז) של כמה מבניו, ומברך חלק.
 
====משמעות הבכורה====
ייחודו העיקרי של בכור הוא בזכויות הירושה. קיימים שלושה סוגי ירושה: ירושת רכוש, ירושה משרה וירושת ייחוס. כל סוגי הירושה יכולים להימסר ליורש יחיד או להתחלק בין יורשים שונים. הדבר תלוי בהחלטתו של המוריש: האם ההורשה נורמטיבית או שרירותית. אם היא נורמטיבית קשה למוריש להחליט לשביעות רצונו של היורש. אם ההורשה שרירותית, יכול המוריש לקבוע את היורשים ובכך הוא מוסיף עוצמה לתפקידו. מצד אחד עשויים היורשים לציית ולהתחנף לבעל הרכוש כדי לזכות בירושה. לעומת זאת, עשויים להתעורר מתיחויות בין היורשים הנאבקים על גילוי הנאמנות למוריש. לרוב בתנ"ך חלוקת הרכוש על פי סדר לידה (הבכור, הצעיר, כולם יורשים בשווה). אם ההכרעה היא לכיוון של חלוקת רכוש, יש לקבוע האם החלוקה תהיה שווה בין כל היורשים או חלוקה לא שווה. על פי התורה הבכור אמור לקבל אתפי הירושהשנים משאר אחיו.
לבכור משמעות רבה במשפחה.