ביולוגיה – הבדלי גרסאות

נוסף על אלו, מתקיימים בעולם מספר גופים [[מיקרוסקופ]]יים שאינם נחשבים חיים, המקיימים קשר הדוק עם יצורים חיים ולעתיםולעיתים נתפסים כ[[טפיל]]ים. אלו הם ה[[נגיף|נגיפים]], ה[[וירואיד|ווירואידים]], וה[[פריון (חלבון)|פריונים]].

'''הומאוסטזה''' (או '''הומאוסטזיס''') היא יכולתו של אורגניזם לשמור על התנאים בסביבתו הפנימית בתחום המאפשר את הישרדותו, לעתיםלעיתים בניגוד לתנאי סביבתו החיצונית. כל אורגניזם מקיים הומאוסטזה ברמה כלשהי, בעוד יצורים שונים נבדלים ברמת המורכבות של מנגנוני ההומאוסטזה וביעילותם. ניתן למצוא הומאוסטזה במגוון רמות התייחסות: התא הבודד שומר על ריכוזי המומסים בו בטווח צר, שומר על [[pH]] קבוע בתוכו, ומונע כניסה של חומרים מזיקים ברמות שונות של הצלחה; ברמת האורגניזם השלם, ניתן למצוא את היצורים ה[[הומותרמיות|הומותרמיים]] אשר שומרים על [[טמפרטורה|טמפרטורת]] גופם בתחום צר; וישנה גם הומאוסטזה ברמה שמעבר לאורגניזם הבודד - ב[[מערכת אקולוגית]], למשל כש[[צמח]]ים, הצורכים [[פחמן דו-חמצני]], ו[[בעלי חיים]] הפולטים פחמן דו-חמצני, שומרים יחדיו על רמתו ב[[אטמוספירת כדור הארץ|אטמוספירה]] בתחום די קבוע, כשסטייה מתחום זה תזיק לפחות לאחד מהם.

עם זאת גבולות, הקבצות ותיאורים מהווים אפיון פשטני של המחקר הביולוגי. במציאות, הגבולות בין דיסציפלינות הם גמישים, ותחומי המחקר משתמשים לעתיםלעיתים קרובות בטכניקות מתחומים אחרים. לדוגמה, ביולוגיה אבולוציונית נשענת במידה רבה על טכניקות של ביולוגיה מולקולרית כדי לקבוע את הרכבם של רצפי DNA המסייעים בהבנת המגוון הגנטי של אוכלוסייה; ופיזיולוגיה משתמשת בממצאים מתחום הביולוגיה של התא לחקר רקמות ואיברים שלמים. [[אתולוגיה]] מרחיבה את המחקר הביולוגי לתחומי חקר ההתנהגות ומאפייני החשיבה של בעלי חיים,{{הערה|[http://libx.bsu.edu/utils/getfile/collection/ConspectusH/id/603/filename/604.pdf Burkhardt, Richard W. Jr. "On the Emergence of Ethology as a Scientific Discipline." Conspectus of History 1.7 (1981).]}}{{הערה|{{Cite journal|last=Klein|first=Z.|year=2000|title=The ethological approach to the study of human behavior|journal=Neuroendocrinology Letters|issue=21|pages=477–481|url=http://www.nel.edu/21_6/NEL21062000X001_Klein_.pdf}}}} בעוד ש[[פסיכולוגיה אבולוציונית]] גורסת כי שדה ה[[פסיכולוגיה]], כולל זו של בני האדם, הוא ענף של הביולוגיה.

מזווית אחרת עוסקת הביואתיקה בהשלכות האתיות של [[ניסויים בבעלי חיים]] וב[[ניסוי קליני|בני אדם]] המבוצעים לקידום מדע הביולוגיה. על הניסויים בבעלי חיים, שהם לחם חוקה של הביולוגיה מאז התפתחה לראשונה, נמתחת לעתיםלעיתים ביקורת מצד ארגוני [[זכויות בעלי חיים]], הרואים בחלק מהניסויים (או בכולם) התעללות שלא לצורך; כנגדם טוענים מדענים רבים כי ניסויים אלה חיוניים לפיתוח תרופות ולהצלת חיי אדם. ניסויים בבני אדם, המשתמשים באוכלוסיות כגון אסירי עולם או חולים נוטים למות, מעלים שאלות אתיות נוספות.