סלנג – הבדלי גרסאות

'''סלנג''' (ב[[עברית]]: '''עָגָה''') הוא שימוש לא תקני ב[[שפה]] על ידי [[קבוצה חברתית]] מסוימת, לרבות המצאת מילים חדשות שלא קיימות במשלב התקני, או ייבוא מילים משפה אחרת.

 

חשוב להבחין כאן בין עגה ל[[ז'רגון]], שהוא מילון המונחים האופייני לעוסקים במקצוע מסוים. הז'רגון עשוי לשמש כדי להבחין או לבודד מי שאינו חבר בקבוצה, אך הוא לא מחליף את הדקדוק או הלקסיקון התקניים אלא מוסיף מונחים מוסכמים טכניים, מקצועיים או מוסדיים שאינם רלוונטיים לאנשים חיצוניים, אך לחברי הקבוצה מאפשרים החלפת מידע יעילה יותר.

 

 

==תפקידי הסלנג בשפה==

* '''הבחנה ומעמד''': סלנג הנוצר כדי להבחין בין קבוצה אחת לאחרת, באמצעות יצירת [[אוצר מילים]] ייחודי לקבוצה שבה הומצא הסלנג. פעמים רבות, סלנג כזה מופיע בתת-תרבות הסובלת מנחיתות ממשית או נתפשת, והסלנג משמש כלי כדי להפּך את המצב ולהציג את תת-התרבות כעליונה או מיוחדת. סלנג כזה אופייני לקבוצות של פושעים, משתמשים בסמים, זונות, וכדומה. אפשר להבחין גם בכך שכאשר תת-תרבות מסוימת זוכה לשינוי במעמדה, הדבר משתקף גם בסלנג המשמש אותה. לשם דוגמה, השינוי ב[[זכויות להט"ב בישראל|מעמדם של הומוסקסואלים בישראל]] הביא לשחיקה ניכרת בהיקף ובייחודיות של [[סלנג להט"בי|הסלנג הלהט"בי]]{{הערה|1= עדי צור, [http://www.e-mago.co.il/e-magazine/shoshana.html הו, שושנה שושנה שושנה], מגזין אימגו }} וביטויים "שמורים" שלה (לדוגמה, "אוחצ'ה") החלו חודרים בסיוע סוכני שפה חשובים כמו עיתונאים אל תוך הזרם המרכזי של השפה. ברוב המקרים, כאשר ביטוי המשמש קבוצה מסוימת מתחיל לשמש בקבוצות אחרות, הוא חדל מלשמש כמבחין בין הקבוצות והשימוש בו עשוי לדעוך. דוגמה טיפוסית לכך היא העובדה שכאשר ביטוי עגה מופיע ב[[פרסומת|פרסומות]] והופך בכך נחלת הכלל, מסמנת הופעתו בדרך כלל את קץ שמישותו בתוך תת-התרבות שיצרה אותו.

* '''השלמת החסר''': תפקיד חשוב אחר של הסלנג הוא השלמת מילים חסרות בשפה. תפקיד זה של הסלנג הוא בעל חשיבות מיוחדת בעברית, שבה ישנם תחומים רבים בהם אוצר המילים דל יחסית. כך, לדוגמה, מילים כמו "[[מפתח שוודי]]", "ג'בקה", "רצ'ט", "בוקסה", "ג'ק", "[[שטיכמוס]]", "שטאלבנד", וכדומה מנסים לחפות על חסרון שמות מוכרים לכלי עבודה. במקרים אחרים, מילת עגה או מילה תקנית משמשת בסיס לשלל הטיות והשלמות. לדוגמה, המילים "נודניק" ו"נקניק" (הראשונה מ[[יידיש]], השנייה בעברית תקנית) שימשו לבריאת "מנדנד", "נאג'ס", "נוג'ס", "נדנוד", "מתנקנק", "ניקנק", וכדומה. במקרים אחרים, סלנג בורא מילים ומשמעויות חדשות במהירות וביעילות רבה, בהתאם להשתנות החברה או הטכנולוגיה. המילה "שחורדינית", לדוגמה, הומצאה כדי להגדיר אישה שצבעה את שיערה לבלונד; המילה "יזיזות" הומצאה כדי לתאר מערכת יחסים עם ידידים, הכוללת בעיקר קיום יחסי-מין; הפעלים "לסמס" (שורש ס. מ.ס) או "לצ'טט" (שורש צ'.ט. ט.) באו למלא פער בשפה בתחום הטכנולוגיה.

* '''ביטוי זיקה לתרבויות אחרות''' – ביטוי כזה יכול להיות מתוך הערצה לתרבויות אלה, מתוך הרגל בשל חשיפה לבני תרבויות אלה שאינם מדברים היטב את השפה המקומית או מתוך רצון לתת רושם אקזוטי. לדוגמה, ישראלי העובד כמוזג בבית המרזח עשוי לומר כי הוא "בארמן" ב-"פאב", כחיקויי למילים האנגליות Bartender ו-Pub.