ייצור המוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקישיתוף בשורה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 11:
הייצור ההמוני הביא לאפשרויות הפצה של מוצרים מתקדמים שעד אז היו נגישים לעשירים ביותר, אל הציבור הרחב, דבר שגרם שינויים רבים משמעותיים בחייהם של רבים. השפעה מהותית נוספת שנגרמה מהשימוש בייצור המוני, היא הקטנה של היקף המשרות במפעלים אשר הוכנסו בהם מכונות.
ייצור המוני של מוצר מסוים הופך אותו לנגיש ומאפשר רמת חיים גבוהה יותר ליותר אנשים ושפע של מוצרים בשוק. אולם הוא יכול להיחשב כחסרון במוצרים המשווקים לשכבות מבוססות יותר, שכן פעמים רבות הייצור מתבצע במדינות בהן כח האדם זול מאוד כגון [[סין]], [[טאיוואן]] ומדינות נוספות,
==תועלת וייעול==
שורה 22:
==אינטגרציה מאונכת==
אסטרטגיה חשובה מאוד היא [[אינטגרציה מאונכת]]. באסטרטגיה זו, היצרן מייצר את רוב או כל החלקים וחלקי-משנה אשר מרכיבים את המוצר הסופי. לדוגמה, בנקודה מסוימת, חברת [[פורד]] חצבה, כפשוטו ומשמעו, מחצבי [[ברזל]] ב[[מינסוטה]] והפכה אותו למכונית ב[[דטרויט]]. כיום, במקום הרכבת כל המוצר, מנהלי המפעלים בוחרים איזה חלקים לייצר על פי ה[[תשואה להשקעה]] אשר כל שיטת ייצור יכולה להפיק. התוכנית הבסיסית היא לגרום לארגונים אחרים לייצר את חלקי-המשנה הלא רווחיים.
==ביקורת==
* בשל המיומנות הנמוכה הנדרשת מעובד פס-ייצור, התחזק כוח המיקוח של המעסיק, שכן כעת ניתן להחליף את העובד בעובד אחר, מבלי לפגום בתפוקת בית-החרושת. ואכן, בשנים המוקדמות, הייצור ההמוני גרם להרעת התנאים של העובדים במפעלים, עד כדי יחס אינסטרומנטלי לעובדים לצד פס-היצור.
* העבודה משעממת וחדגונית. בתעשיית הרכב לדוגמה, איגודי הפועלים נאבקים פעמים רבות על הפחתת שעות העבודה לצד פס-הייצור,
* קשה מאוד לשנות את פסי הייצור המשמשים בייצור המוני. שינוי בפס הייצור עלול לארוך ימים ארוכים, שבועות,
* פסי הייצור מחייבים לרוב החזקה של מלאים גדולים של רכיבי המוצר.
|