עמוס קינן – הבדלי גרסאות

תרגומיו של קינן נעשו לעתיםלעיתים מכלי שני. כך, תרגומו ל"[[חמור הזהב]]" ל[[אפוליאוס]] היה למעשה, כפי שהוכיח [[חיים וירשובסקי]], תרגום מילולי ל[[עברית]] מעיבודו של היצירה ל[[אנגלית]] על ידי [[רוברט גרייבס]], מבלי שהדבר צויין במפורש על ידי קינן (שכנראה לא היה מודע להיקפי החירות שנטל לעצמו גרייבס).{{הערה|1=חיים וירשובסקי, 'הרומן של אפוליוס ותרגום-תרגומו', [http://www.katharsis.co.il/images/magazine/K01.pdf קתרסיס 1, עמ' 121-127]}}

בתקופת שהותו בפריז החל קינן לפסל פסלי אבן גדולים, בהשראת האידאולוגיה ה[[כנענים|כנענית]], וברוח יצירתו של [[יצחק דנציגר]]. עם שובו לישראל, בשנת [[1961]] עזב את הפיסול והחל בציור. סגנונו הושפע מציירים צרפתים כ[[פייר אלשינסקי]] ו[[ז'אן קוקטו]], אך לפי [[גדעון עפרת]], ההשפעה הגדולה עליו היא של [[נחום גוטמן]].{{הערה|שם=Ofrat}} יצירותיו הראשונות התמקדו ב[[רישום]] [[דיו]] על נייר, והתפתחו לצבעוניים יותר, ופשוטים יותר בקוויהם. לרוב צייר ב[[צבעי מים]] או [[אקריליק]] על נייר. לעתיםלעיתים השתמש בטכניקה של [[קולאז']]. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] חזר לפיסול, ויצר פסלי ברונזה ברוח פסלי האבן המוקדמים, המתכתבים עם תרבויות המזרח הקדום.